EBITDA (Earnings before interest, taxes, depreciation & amortization)

EBITDA הוא הרווח של חברה לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות (Earnings Before Interest, Taxes, Depreciation and Amortization). הוא מודד כמה רווח הפעילות העסקית מייצרת לפני ההשפעה של מבנה החוב, של המס ושל הוצאות חשבונאיות שאינן יוצאות מהקופה באותה שנה. משקיעים משתמשים בו כדי להשוות חברות ולהעריך שווי, למשל במכפיל EV/EBITDA.

איך מחשבים

מתחילים מהרווח התפעולי בדוח רווח והפסד ומוסיפים לו את הוצאות הפחת וההפחתות, שמופיעות בדוח תזרים המזומנים או בביאורים. דרך אחרת מגיעה לאותו מקום מלמטה: רווח נקי, ועוד מסים, ועוד הוצאות מימון נטו, ועוד פחת והפחתות. פחת הוא פריסה של עלות נכס מוחשי (מכונה, מבנה, משאית) על שנות השימוש בו, והפחתה היא אותו דבר לנכס לא מוחשי (תוכנה, רישיון, מוניטין שנרכש). הכסף על הנכסים האלה יצא בשנה שבה נקנו, ולכן ההוצאה השנתית שלהם בדוח היא חשבונאית בלבד.

איך זה עובד בישראל

EBITDA אינו מדד מוגדר בתקינה הבינלאומית (IFRS) שלפיה מדווחות רוב החברות בבורסה בתל אביב, ולכן כל חברה מחשבת ומציגה אותו קצת אחרת, בדרך כלל בדוח הדירקטוריון או במצגת למשקיעים. חברות רבות מציגות גם EBITDA מתואם, בלי הוצאות שהן מגדירות כחד פעמיות ובלי תגמול מבוסס מניות, וכדאי לבדוק מה בדיוק הוציאו. נקודה נוספת: מאז תקן IFRS 16 (2019), תשלומי השכירות של רוב החכירות אינם עוד הוצאה תפעולית אלא פחת וריבית, ולכן ה-EBITDA של רשתות קמעונאות, חברות סלולר וכל עסק עם הרבה סניפים עלה בבת אחת בלי שהעסק השתנה.

דוגמה בשקלים

רשת חדרי כושר הכניסה בשנה 200 מיליון ש"ח. אחרי שכר, חשמל, שיווק והוצאות שוטפות נשארו 60 מיליון ש"ח לפני פחת: זה ה-EBITDA. הפחת על המכשירים והשיפוצים הוא 25 מיליון, ולכן הרווח התפעולי 35 מיליון. אחרי ריבית של 10 מיליון ומס חברות של 23% על 25 המיליון שנשארו, הרווח הנקי הוא כ-19 מיליון ש"ח. ה-EBITDA גדול פי שלושה מהרווח הנקי. אם שווי הפעילות של הרשת (שווי השוק ועוד החוב נטו) הוא 480 מיליון ש"ח, מכפיל EV/EBITDA הוא 8. אבל אם הרשת צריכה להחליף מכשירים ב-25 מיליון ש"ח כל שנה, הכסף הזה יוצא באמת, וה-EBITDA מציג תמונה ורודה מדי.

מתי זה חשוב למשקיע פרטי

בהשוואה בין חברות באותו ענף שיש להן רמות חוב שונות, בהערכת שווי לפי EV/EBITDA, ובבדיקת היכולת של חברה לשרת את החוב שלה: בנקים ושטרי נאמנות של אגרות חוב קובעים לא פעם אמות מידה פיננסיות לפי יחס החוב נטו ל-EBITDA. הוא פחות שימושי בבנקים ובחברות ביטוח, שבהם הריבית היא חלק מהעסק עצמו.

טעויות נפוצות

להתייחס ל-EBITDA כאל מזומן: הוא מתעלם מהשקעות ההון, מהריבית, מהמס ומשינויים בהון החוזר. לקבל EBITDA מתואם בלי לבדוק מה הוצא ממנו. להשוות EBITDA של חברה משנה שלפני IFRS 16 לשנה שאחריו. ולהשוות חברה עתירת ציוד לחברת תוכנה רק לפי EBITDA, כשהראשונה צריכה להשקיע מחדש חלק גדול ממנו והשנייה כמעט לא.