Bottom up

המושג Bottom up הוא שיטת ניתוח והשקעה שבה מתמקדים קודם כל בחברות עצמן - בביצועים העסקיים, הדוחות הכספיים, הניהול, המוצר והתמחור - ורק לאחר מכן בוחנים את הסביבה הענפית והמאקרו־כלכלית שבה הן פועלות. בגישה זו ההנחה היא שחברה איכותית, עם יתרון תחרותי וניהול טוב, תוכל להצליח גם אם התנאים הכלכליים הכלליים אינם אידיאליים.
המשקיע בשיטה זו שואל שאלות כמו: האם המניה מתומחרת בזול יחסית לשווי הכלכלי שלה, האם החברה צומחת בצורה עקבית, מה שיעור הרווחיות שלה, ואיזה ערך היא מייצרת לבעלי המניות. הגישה מתאימה במיוחד למי שמחפש השקעות ערך או מאמין ביכולת של חברות בודדות "לנצח את השוק", גם בתקופות של אי־ודאות כלכלית.
Bottom up שונה באופן מהותי מהגישה המאקרו־כלכלית של Top down, שבה מתחילים מהתמונה הרחבה של מגמות שוק, ריבית או מדיניות מוניטרית, ואז יורדים לרמת הסקטורים והחברות. כל משקיע בוחר את הגישה המתאימה לו לפי סגנון ההשקעה והאמונות שלו לגבי השוק.
לדוגמה, בזמן מיתון כלכלי עולמי, משקיע בשיטת Bottom-Up יבחר להשקיע בחברת קמעונאות ספציפית מכיוון שיש לה מאזן כספי חזק, חוב אפסי וניהול מעולה – מתוך אמונה שהנתונים האלה יאפשרו לה לצמוח ולהצליח ללא קשר למצב הכלכלה הכללי.