טסלה קברה את הפרויקט שהיה אמור להיות הדגל שלה!

טסלה (TSLA) מוותרת על אחד הפרויקטים השאפתניים והשנויים ביותר במחלוקת בתולדותיה. בהודעה רשמית שפורסמה בסוף השבוע, הודיע מנכ"ל החברה, אילון מאסק, על צמצום הדרגתי וסגירה מוחלטת של קו ייצור הטנדר החשמלי Cybertruck במפעל החברה בטקסס לקראת אמצע שנת 2027. ההחלטה חותמת תקופה שבה התקשה הדגם לעמוד בציפיות השוק, ומסמנת מעבר חד של יצרנית הרכב להקצאת משאבים ממוקדת בתחבורה אוטונומית.

עצירת המפולת בנכסי מאסק

התזמון של המהלך אינו מקרי. בימים שקדמו להודעה, מניות טסלה וחברת החלל ספייס איקס (SPCX) צללו בחדות ומחקו יחד 456 מיליארד דולר משוויין המצרפי בתוך שני ימי מסחר, בעקבות תהפוכות פוליטיות בארצות הברית והפסדים כבדים של מועמדים שנתמכו על ידי מאסק. ביום חמישי לבדו צנחה מניית טסלה ב-10.77% לשער של 343.69 דולר, בעוד ספייס איקס נפלה ב-9.05% לשער של 123.62 דולר.

הודעת הגניזה של הטנדר שימשה כבלם זעזועים מיידי. ביום שישי עלתה מניית טסלה ב-4.23% וננעלה ברמה של 358.22 דולר, כאשר המשקיעים בוול סטריט בחרו לתגמל את החברה על נכונותה להפסיק לסבסד פעילות שאינה רווחית.

פער עמוק בין תחזיות לביצועים

כאשר נחשף הרכב לראשונה, הציגה הנהלת טסלה יעד שאפתני של ייצור בין 250,000 ל-500,000 כלי רכב בשנה, עם תג מחיר בסיסי שהובטח להיות נמוך מ-40,000 דולר. בפועל, כושר הייצור המותקן הוגבל ל-125,000 יחידות, והמחירים בפועל נעו בין 60,990 ל-102,490 דולר. הנתונים המספריים משקפים נסיגה מתמשכת בביקוש.
לאחר מסירה של 38,965 יחידות בשנת 2024, ירד היקף המסירות ב-48% בשנת 2025 ל-20,237 יחידות בלבד, ומגמת הירידה נמשכה גם לאורך שלושת הרבעונים הראשונים של 2026, כך שלאורך כל חיי הפרויקט נמסרו כ-70,000 כלי רכב בלבד.

במקביל להודעה על סגירת הקו, ביטלה טסלה את ההזמנות המוקדמות של לקוחות באוסטרליה ובניו זילנד, לאחר שהרכב לא הצליח לקבל אישורי תקינה בינלאומיים רחבים. שעות ספורות לפני ההכרזה אף הוקפצו מחירי המלאי הקיים של הרכב בשיעור של עד 9%, מהלך שנועד למקסם את תזרים המזומנים מרוכשים המעוניינים לרכוש פריט אספנות לפני סגירת הקווים.

מחיר כבד לשולי הרווח

הפרויקט הותיר חור פיננסי משמעותי במאזני החברה. הוצאות המחקר, הפיתוח והקמת קווי הייצור עמדו על כ-2 מיליארד דולר, בעוד הרווח הגולמי המצטבר ממכירות הרכב הסתכם בכ-100 מיליון דולר בלבד, כלומר הפסד פרויקט נקי של כ-1.9 מיליארד דולר. כדי לתמוך בביקושים באופן מלאכותי, אף ביצעה ספייס איקס במהלך שנת 2025 רכישה ישירה של טנדרים מטסלה בסכום כולל של 131 מיליון דולר במחירי מחירון מלאים.

בדוחות הרבעון השלישי של 2026 דיווחה טסלה על שחיקה חדה ברווחיות. שולי הרווח התפעולי הכללי ירדו לרמה של 2.6% בלבד, לעומת 5.8% ברבעון המקביל בשנה הקודמת, עם רווח נקי חשבונאי של 0.22 דולר למניה. שולי הרווח הגולמי בתחום הרכב אמנם עמדו על 18.5%, אך הם נתמכו בהכנסה חד-פעמית של 260 מיליון דולר מהחזרי מכסים. במצב שבו כריות הביטחון התפעוליות הצטמצמו, החברה לא יכלה להמשיך להחזיק מוצר נישה שמכביד על המאזן.

הסבת המפעל למיקוד אוטונומי

לדברי מהנדס הפרויקט הראשי, ווס מוריל, הטנדר שימש הלכה למעשה כפלטפורמת פיתוח טכנולוגית שתוטמע כעת בתוך ה-Cybercab, מונית אוטונומית ייעודית נטולת הגה ודוושות. שטחי המפעל בטקסס וקווי ההרכבה יוסבו לחלוטין לצורך ייצור המונית, שלפי תוכניות החברה דורשת שטח רצפת ייצור קטן ב-50% ואינה משתמשת במתכות נדירות יקרות במנועיה.

עם גניזת הטנדר, ולאחר שמוקדם יותר השנה נסגרו קווי הייצור של הדגמים הוותיקים Model S ו-Model X כדי לפנות מקום לרובוטים, טסלה נותרת בשוק הרכב הפרטי עם שני דגמים בלבד, דגמי Model 3 ו-Model Y. כל יתר המשאבים מופנים לפרויקט ה-Cybercab, המפעיל כיום צי ניסיוני של כ-500 מוניות באוסטין ונערך להתרחבות לעיר דאלאס.

הטיעון בעד משמעת הונית

התומכים במהלך רואים בו סימן לבגרות ניהולית ולמשמעת בהקצאת הון. במקום להמשיך להזרים משאבים למוצר שסבל מבעיות הנדסיות קשות ושולי רווח שליליים רק לשם שימור היוקרה, ההנהלה בחרה לחתוך את ההפסד ולהפנות את המזומנים לתחום בעל פוטנציאל רווחיות גבוה בהרבה. לגישה זו, צמצום עלויות הייצור ומיקוד בפלטפורמות רכב חסכוניות עשויים להחזיר את שולי הרווח הגולמי בתחום הרכב אל מעבר לרף של 20%.

הסיכונים בהימור על מוניות

מנגד, המבקרים מצביעים על כך שטסלה מחליפה מוצר בעייתי אחד בהימור בעל סיכון מאזני גבוה בהרבה. כאשר טסלה מייצרת רכב אוטונומי המיועד לצי שלה ולא למכירה לצרכן קצה, היא אינה מקבלת תזרים מזומנים מיידי ממכירה, אלא נאלצת לשאת ברכב כנכס במאזן שלה, לספוג את הפחת השוטף שלו ולהמתין לתקבולים מנסיעות, שאינם צפויים להיות מהותיים לפני שנת 2027.

בנוסף, המכשולים הרגולטוריים כבדים. הרשות הפדרלית לבטיחות בדרכים בארצות הברית מנהלת ביקורת רשמית סביב השימוש בכלי רכב ללא מערכות היגוי ידניות, עניין שעלול לגרור קנסות של עד 139 מיליון דולר ועיכובים באישור הדגם. במקביל, שינויים בממשל המקומי בטקסס מעלים חששות מפני הקפאת אישורים לפריסת חוות מחשוב ומרכזי נתונים הנחוצים להפעלת מערכות ה-AI של הרכבים.

המשמעות עבור החוסך הישראלי

האירועים באוסטין משפיעים ישירות על תיק הנכסים של הציבור בישראל בשלושה מנגנונים ברורים. המנגנון הראשון נוגע לחסכונות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. טסלה מחזיקה במשקל משמעותי במדדים המובילים בארצות הברית, ובפרט במדד S&P 500 שאליו צמודים מאות מיליארדי שקלים במסלולים המנייתיים בישראל. ההתאוששות של המניה ביום שישי תסייע לקזז חלק מהירידות שנרשמו במדד באמצע השבוע, ובכך תמתן את הפגיעה בתשואות החודשיות של החוסכים.

המנגנון השני הוא אופן תמחור המניה. משקיעים הבוחנים את טסלה כיצרנית רכב רואים חברה שנשענת על שני דגמים ותיקים עם שולי רווח תפעולי מכווצים של 2.6%, מצב המצדיק ירידה במכפיל הרווח, שהוא היחס בין מחיר המניה לרווח השנתי שלה ומבטא כמה השוק מוכן לשלם על כל שקל או דולר של רווח. לעומת זאת, אלו הרואים בה חברת AI ושירותים אוטונומיים מתמחרים אותה לפי מכפילים גבוהים בהרבה, תפיסה שקיבלה חיזוק מהפניית המשאבים המוחלטת ל-Cybercab.

המנגנון השלישי קשור לשוק המט"ח המקומי. התנודות החדות במניות הטכנולוגיה בוול סטריט מחייבות את הגופים המוסדיים בישראל לעדכן את היקף הגנות המטבע שלהם, מהלך הגורר קנייה ומכירה של חוזי דולר מול שקל ומשפיע על שער החליפין בפתיחת שבוע המסחר המקומי.