הגירעון התייצב על 4.7%: נשימת רווחה או אשליה זמנית? כל מה שצריך לדעת

אם פתחתם אתרי כלכלה בימים האחרונים, בטח ראיתם כותרות שמשדרות סוג של אופטימיות זהירה: הגירעון של מדינת ישראל ירד בפברואר ועומד כעת על 4.7%. במבט ראשון, כשברקע מתנהלת מלחמה יקרה, זה נשמע כמו בשורה טובה. אבל רגע לפני שאנחנו חושבים שהקופה הציבורית שלנו מלאה ואין לנו מינוס, בואו נעשה סדר במושגים שכולם זורקים לאוויר, ונבין מה המספר הזה באמת אומר עלינו.

על מה אנחנו בכלל מדברים?

כדי להבין את התמונה, חייבים ליישר קו על שלושה מושגים בסיסיים, ובלי מילים מסובכות:

1. מה זה גירעון? מצב שבו המדינה מוציאה יותר כסף ממה שהיא מכניסה (ממסים). הפער הזה בין ההוצאות להכנסות הוא הגירעון (המינוס שלנו), וכדי לכסות אותו המדינה צריכה לקחת הלוואות.

2. מה זה תוצר (תמ"ג)? התוצר הוא בעצם המשכורת השנתית של המדינה. זהו השווי הכולל של כל המוצרים והשירותים שישראל ייצרה במהלך שנה שלמה.

3. מה זה יחס חוב-תוצר? זה המדד הכי חשוב שחברות דירוג האשראי מסתכלות עליו. הוא בודק כמה חוב יש למדינה בהשוואה למשכורת (התוצר) שלה. אם יש לכם משכנתא של מיליון שקל ואתם מרוויחים 10,000 שקל בחודש המצב שלכם שונה לגמרי מאדם עם אותה משכנתא שמרוויח 100,000 שקל בחודש. ככל שהיחס הזה נמוך יותר, המדינה נחשבת לבריאה וחזקה יותר כלכלית.

הציפייה מול המציאות: למה הגירעון פחות גרוע ממה שחשבו?

כאן מגיע הטוויסט. בגלל ההוצאות המטורפות של המלחמה, הציפייה של כל הכלכלנים הייתה שהגירעון יזנק הרבה מעבר לתחזיות, ושנראה קפיצה מבהילה ביחס החוב-תוצר שלנו (שעמד בסוף 2024 על למעלה מ-67% והיה צפי שיחצה את רף ה-70%). אבל בפועל? המציאות קצת פחות שחורה. הגירעון עומד על 4.7% ויחס החוב-תוצר התייצב סביב 66%.

זה לא שאין לנו גירעון ,הרי 4.7% זה עדיין מינוס משמעותי של עשרות מיליארדי שקלים בקופה, אבל איך זה הגיוני שיש מלחמה כל כך יקרה והמינוס לא התפוצץ כמו שפחדו? התשובה מתחלקת לשניים:

• חגיגת המסים של האוצר: ההכנסות של המדינה ממסים היו גבוהות בצורה חריגה. הגזירות החדשות שיצאו לדרך, שוק ההון שרותח ומייצר מס רווחי הון, ושוק הנדל"ן שהתעורר. כל אלה הזרימו מיליארדים לקופת האוצר. המדינה פשוט גבתה מאיתנו הרבה יותר, מה שעזר למתן את המינוס.

• הטריק של "תקציב המשכי": זה הנתון שמסביר את התכווצות ההוצאות. ההוצאות האזרחיות של הממשלה ירדו, אבל לא כי מישהו שם החליט להתייעל מרצון. הסיבה היא שהמדינה מתנהלת כרגע תחת מה שנקרא "תקציב המשכי". מכיוון שתקציב 2026 עדיין לא אושר כראוי, משרדי הממשלה יכולים להוציא בכל חודש רק 1/12 ממה שהוציאו בשנה הקודמת. המנגנון הטכני הזה פשוט "חונק" את ההוצאות ומונע פזרנות, לפחות זמנית.

וכל זה קורה למרות ההוצאות הביטחוניות האדירות, שממשיכות לשאוב מיליארדים לטובת המלחמה.

בנק ישראל והתחזיות ל-2026: הפתעה חיובית (אבל בערבון מוגבל)

זה מחזיר אותנו לבנק ישראל. המבוגר האחראי של הכלכלה שלנו ציפה למספרים הרבה פחות מחמיאים בשלב הזה של השנה, במיוחד לאור המלחמה המתמשכת. למעשה, העובדה שהגירעון עומד כעת על 4.7% מהווה הפתעה חיובית ביחס לתחזיות הפסימיות שדיברו על פריצה משמעותית הרבה יותר של המסגרות.

היעד הרשמי של הממשלה ל-2026 עומד על גירעון של 3.9%. בהשוואה לשנים קודמות (שבהן הגירעון הרקיע שחקים בשיא הלחימה ב-2024 למעל 8%), אנחנו במצב טוב יותר. אבל, בבנק ישראל ממהרים לצנן את ההתלהבות. ה-4.7% הזה הוא אמנם הישג, אבל הוא הישג טכני וזמני. ברגע שהתקציב יאושר, משרדי הממשלה יחזרו לבזבז, הרסן של התקציב ההמשכי ישתחרר, וההוצאות הביטחוניות של מבצע שאגת הארי עוד יתנו את אותותיהן. האתגר האמיתי יהיה לשמור על הגירעון קרוב ליעד ה-3.9% כשהברזים ייפתחו מחדש.

בשורה התחתונה

העובדה שהגירעון לא התפוצץ ועומד על 4.7% היא אמנם עצירת דימום שנותנת למשק קצת אוויר לנשימה, אבל חשוב לזכור שמינוס הוא עדיין מינוס. לא מדובר בהתייעלות מזהירה של הממשלה, אלא בתוצאה של מיסוי אגרסיבי עלינו וטריק טכני שחונק את התקציב באופן זמני, כשהמבחן האמיתי יתחיל כשהברזים ייפתחו והוצאות המלחמה יכו במלוא העוצמה.