הרחבה כמותית

הרחבה כמותית היא מדיניות מוניטרית שבה הבנק המרכזי מנסה להמריץ את הכלכלה על ידי הזרמת כסף ישירה למערכת הפיננסית. זה קורה לרוב במצבים של מיתון, אבטלה גבוהה או אינפלציה נמוכה מדי, כשהריביות הרגילות כבר לא מספיקות כדי לעודד הלוואות והשקעות. במסגרת ההרחבה, הבנק המרכזי רוכש אג"ח ממשלתיות או ניירות ערך אחרים, מגדיל את יתרות המזומן של הבנקים, ומוריד את עלות האשראי.

הרעיון מאחורי ההרחבה הכמותית הוא לגרום לבנקים להעניק יותר אשראי לציבור ולעסקים, מה שיגביר את הצריכה, את ההשקעות ואת הצמיחה במשק. במקביל, הגדלת כמות הכסף הזמין יכולה להעלות מחירים בעקיפין ולמנוע דפלציה. עם זאת, יש גם סיכונים, למשל, עליית מחירי נכסים בצורה מוגזמת או יצירת בועות בשוק ההון, כי הכסף זורם לשווקים ולא בהכרח לכלכלה הריאלית.

במהלך השנים האחרונות הרחבה כמותית הפכה לכלי מקובל מאוד אצל בנקים מרכזיים גדולים, במיוחד אחרי המשבר הפיננסי של 2008 ובמשבר הקורונה. אז נרכשו טריליוני דולרים של אג"ח במטרה להציל את הכלכלה מקריסה.

לדוגמה, הפדרל ריזרב בארה״ב הפעיל הרחבה כמותית עצומה בשנים 2020-2021 כדי לתמוך במשק האמריקאי בזמן מגפת הקורונה.