פחת והפחתות (DD&A)

פחת והפחתות הם למעשה כלי חשבונאי שמטרתו לפזר את העלות של נכסים לאורך תקופת השימוש שלהם, במקום לרשום את כל ההוצאה בפעם אחת. כלומר, כאשר חברה רוכשת נכס כמו מכונה, מבנה או פטנט, היא לא רושמת את מלוא העלות כהוצאה מיידית, אלא מקצה אותה לאורך השנים שבהן הנכס משרת את העסק. כך משקפים בצורה נכונה יותר את התרומה של הנכס לרווחיות החברה בכל תקופה.

פחת (Depreciation) חל על נכסים מוחשיים כמו ציוד, רכבים או מבנים. הפחתות (Amortization) מתייחסות לנכסים בלתי מוחשיים כמו מוניטין, רישיונות או תוכנה. דלדול (Depletion) הוא מונח פחות שכיח שמיועד לנכסים הקשורים למשאבי טבע כמו נפט או מחצבים.

כיוון שמדובר בהוצאה חשבונאית בלבד, היא לא מופיעה בדוח תזרים המזומנים, אך כן מקטינה את הרווח בדוח רווח והפסד. זו הסיבה שבחישוב תזרים מזומנים תפעולי, נהוג להחזיר את הפחת חזרה לתוך החישוב. המשמעות הכלכלית היא שהחברה לא "שילמה" את הפחת בפועל, ולכן יש להתייחס אליו בצורה שונה.

בניתוח איכות הרווחיות של חברה, במיוחד כאשר יש לה היקף נכסים משמעותי, חשוב לבחון אם הפחת שנרשם סביר והאם ההנהלה לא משתמשת בו ככלי למניפולציה ברווח המדווח. לפיכך, אנליסטים רבים בוחנים גם גרסאות אלטרנטיביות לרווח כמו Owner Earnings או EBITDA שמנטרלות את ההשפעה של הפחת.