תל אביב יורדת, והשקל נחלש: הסיבות שהשוק הישראלי שוב תחת לחץ

ביום המסחר הראשון אחרי הבחירות לכנסת, ת״א 90 נפל בכ4.5%. בתוך שישה ימי מסחר, הירידה המצטברת שלו הגיעה ל8.6%, ות״א 125 איבד 6.3%.
באותו פרק זמן הדולר עלה מכ3.08 לכ3.16 שקלים, ותשואת אג״ח ממשלת ישראל לעשר שנים טיפסה מכ4.07% לכ4.16%.
במילים פשוטות, מניות ישראליות נעשו זולות יותר, השקל נחלש ועלות גיוס החוב לטווח ארוך עלתה. התנועות האלה מתיישבות עם הערכה שהמשקיעים דורשים היום פיצוי גבוה יותר על הסיכון בישראל.

סדר האירועים עוזר להבין למה.
הירידות החלו כשהתברר שתוצאות הבחירות מקשות על הקמת ממשלה.
כמה ימים אחר כך, טראמפ הודיע שהסיוע הביטחוני עשוי להסתיים מוקדם מכפי שקובעת המסגרת הקיימת, ובמקביל, ירידות במניות השבבים בעולם הגיעו גם לחברות הישראליות.
שלושת הגורמים פוגעים בחלקים שונים של הבורסה, ולכן ההבחנה ביניהם חשובה להבנת מה שיקרה מכאן.

כמה הבורסה ירדה מאז הבחירות?

מסגירת 26 באוקטובר, יום המסחר האחרון לפני הבחירות, ועד אתמול (4.11), ת״א 35 ירד ב5.63%, ת״א 125 ירד ב6.30% ות״א 90 ירד ב8.58%. הירידות ממשיכות גם היום ומוסיפות לצניחה הרוחביות במניות בישראל.

כבר ב28 באוקטובר, יום המסחר הראשון לאחר הבחירות, ת״א 90 ירד בכ4.5%, בעוד ת״א 35 איבד כ1.8%.
הלחץ הורגש היטב גם במניות הבנקים והביטוח. זה היה לפני ההצהרה של טראמפ על הסיוע ולפני גל הירידות האחרון בשבבים בעקבות בחירות האמצע בארה״ב.
לכן נקודת המוצא להבנת הירידות היא מה שהשתנה בישראל בעקבות הבחירות.

הבחירות נגמרו, אבל ההכרעות הכלכליות נדחו

הבחירות הותירו את שני הגושים בלי רוב ברור להקמת ממשלה, חוסר הוודאות הזאת היא הסיבה העיקרית שמורידה את השווקים בישראל. 
מבחינת המשקיעים, השאלה היא כמה זמן יעבור עד שתקום ממשלה שתוכל להעביר תקציב ולקבל החלטות על הוצאות הביטחון, המסים והחוב.
ככל שחוסר הוודאות נמשך, קשה יותר לחברות לתכנן השקעות וקשה יותר למשקיעים להעריך כמה יעלה לממן אותן.

עוד לפני הבחירות העריך בנק ישראל שהגירעון יעמוד על 4.4% מהתוצר ב2026 ועל 4.6% ב2027, בהנחה שתקציב הביטחון לא יגדל מעבר לרזרבות שהוקצו. אם הממשלה תידרש להוציא יותר, כל דרך לממן את הפער משפיעה אחרת על המשק.
גיוס חוב נוסף עלול לייקר את המימון. העלאת מסים יכולה להכביד על הצריכה או על הרווחיות. קיצוץ בהוצאות אחרות יכול לפגוע בחברות שתלויות בפרויקטים ממשלתיים ובביקוש מקומי.

מכאן גם הקשר בין אג״ח למניות.
בנק ישראל הותיר את הריבית על 3.25% בהחלטה האחרונה, ובכל זאת תשואת האג״ח הממשלתית לעשר שנים עלתה בכ0.09 נקודת אחוז מאז ערב הבחירות.
הריבית של בנק ישראל משפיעה בעיקר על הכסף לטווח קצר, ואילו התשואה לעשר שנים נקבעת בשוק ומשקפת גם ציפיות לגבי ריבית עתידית, אינפלציה וסיכון. אם עליית התשואות נמשכת, חברה שצריכה למחזר חוב עשויה לשלם יותר גם בלי שבנק ישראל העלה ריבית.

זה רלוונטי במיוחד לחברות נדל״ן ממונפות.
בניין יכול להמשיך לגבות בדיוק את אותם דמי שכירות, אבל אם ההלוואה עליו מתייקרת, פחות כסף נשאר לבעלי המניות.
אצל הבנקים התמונה מורכבת יותר כאשר ריבית גבוהה יכולה לתמוך בחלק מהכנסות המימון, בעוד האטה במשק וקשיי החזר של לקוחות עלולים להגדיל את הפסדי האשראי.
זו אחת הדרכים שבהן אי הוודאות הפוליטית מגיעה בפועל לתמחור המניות.

הסיוע הביטחוני מעלה שאלה פשוטה. מי ישלם על הרכש?

ב3 בנובמבר אמר טראמפ כי סיכם עם נתניהו על הפסקת הסיוע הביטחוני האמריקאי עד סוף 2026. מזכר ההבנות הקיים קובע מסגרת עד סוף שנת הכספים האמריקאית 2028, ובה 3.8 מיליארד דולר בשנה. מתוך הסכום, 3.3 מיליארד מיועדים למימון רכש צבאי ו500 מיליון לתוכניות משותפות להגנה מפני טילים. 

כדי להבין את סדר הגודל, 3.8 מיליארד דולר הם כ12 מיליארד שקל. ההשפעה השנתית על תקציב ישראל תהיה תלויה בכמה מהרכש המדינה תחליט לממן בעצמה, מה אפשר לפרוס מחדש ואילו הסכמים יישארו בתוקף.
בנפרד, מסמך של מחלקת המדינה האמריקאית הצביע על צורך בכ10 מיליארד דולר נוספים למימון הזמנות קיימות, גם לאחר מיצוי הכספים שהובטחו במסגרת הנוכחית.
השאלה היא על פני כמה שנים ייפרס התשלום ומי יישא בו.

גם מניות הביטחון מגיבות באופן שונה לשינוי אפשרי.
יצרנית מקומית שיכולה להחליף רכיב מיובא עשויה לקבל יותר הזמנות. במערכות שישראל תלויה בהן בספקים אמריקאיים, כמו מטוסי קרב וחלקים ייעודיים, היכולת להעביר רכש לישראל מוגבלת יותר. אם הממשלה תצטרך להקצות יותר כסף לתשלום על הזמנות שכבר בוצעו, היא עשויה גם לדחות הזמנות חדשות, כולל אצל ספקים מקומיים.
מדד ת״א ביטחוניות ירד ב2.8% אתמול והיום הירידות רק מתגברות, כשהשוק עדיין מנסה להבין איך הרכש ימומן.

עוד גורם שעשוי להכביד על מניות הביטחוניות הוא האפשרות שוושינגטון תפעל לסיום המלחמה מול איראן. 
סגן נשיא ארה״ב ג׳יי די ואנס ייחס את הפסד הרפובליקנים בבחירות האמצע למלחמה. מבחינת השוק, הדברים מחזקים את ההערכה שהמחיר הפוליטי של המשך הלחימה עשוי לדחוף את הממשל לחפש דרך לסיים אותה.
אם הלחימה תדעך, חלק מהחברות הביטחוניות עשויות לראות פחות הזמנות דחופות לחימוש ולציוד.
זה יכול להכביד על המניות כבר עכשיו, כשהמשקיעים מעדכנים את הציפיות להזמנות עתידיות.

וול סטריט עלתה, אבל החלק שרלוונטי לתל אביב ירד

אתמול דאו ג׳ונס עלה בכ3%, S&P 500 עלה בכ1.6% ונאסד״ק עלה בכ1.4%. באותו יום מדד השבבים האמריקאי ירד בכ3.1%. בתל אביב, קמטק ירדה ב7.8%, טאואר ב5.1% ונובה ב3.6%.

אחרי ניצחון הדמוקרטים בבחירות האמצע, חלק מהמשקיעים העריכו שיהיה קשה יותר לקדם הקמה מהירה של מרכזי נתונים בארה״ב.
החשש הוא שתנאים מחמירים יותר סביב צריכת חשמל, מים והיתרי בנייה ידחו פרויקטים. אם מרכז נתונים נפתח מאוחר יותר, גם ההזמנות לשבבים ולציוד שמשרת את שרשרת הייצור עשויות להגיע מאוחר יותר. עבור ספקית ציוד, שינוי בלוח ההזמנות יכול לפגוע בהכנסות בשנה הקרובה גם כשהביקוש לטווח הארוך נותר גבוה.

המנגנון הזה מסביר מדוע מניות שבבים ישראליות ירדו בזמן שהמדדים הרחבים בארה״ב עלו.
החולשה המקבילה בבנקים, בביטוח ובנדל״ן בתל אביב מראה שהלחץ חרג מהטכנולוגיה. מדד הביטוח ירד באותו יום בכ2.6% ומדד הנדל״ן בכ1.6%.
הפער בין הענפים הוא אחד הנתונים החשובים בסיפור, כי הוא מאפשר לראות איפה הלחץ הגיע מחו״ל ואיפה הסיכון המקומי הורגש יותר.

השורה התחתונה

התגובה הראשונה לבחירות, במיוחד בת״א 90, מצביעה על כך שהקושי להרכיב ממשלה היה גורם מרכזי בתחילת הירידות.
מאז נוספו שני לחצים. ההודעה על הסיוע האמריקאי הגדילה את חוסר הוודאות סביב מימון הרכש והתקציב, והירידות בשבבים הכבידו על מניות הטכנולוגיה הישראליות גם ביום של עליות בוול סטריט.

מכאן, אפשר לבחון את שני הכוחות בנפרד.
אם מניות השבבים בעולם יתאוששו ובכל זאת השקל ימשיך להיחלש, תשואות האג״ח המקומיות יעלו ות״א 90 ימשיך לפגר, זה יחזק את ההערכה שהלחץ העיקרי הוא מקומי.
בנושא הסיוע, הפרט בעל המשקל הגדול ביותר לשוק יהיה לוח התשלומים בפועל. הוא יקבע כמה מההתחייבויות עוברות לתקציב הישראלי, ובאיזו שנה.