בני 36 עם תיק קטן וחלומות גדולים, הם משנים את הבורסה מבפנים

עד לפני כמה שנים, מסחר בבורסה נתפס כמשהו ששייך לעשירים, ליועצי השקעות או לבעלי תואר במנהל עסקים. היום? מספיק שתהיה לך אפליקציה, סקרנות וכמה אלפי שקלים בצד, ואתה בפנים. לאט ובשקט, נבנה כאן דור חדש של משקיעים פרטיים, והם כבר תופסים נתח לא קטן מהבורסה של כולנו.

הנתונים מדברים בעד עצמם. נכון ל־2025, 11% מהמסחר במניות בבורסה בתל אביב מגיע ממשקיעים פרטיים. מתוך זה, 7% נעשה דרך קרנות נאמנות, מה שאומר שאפשר לראות מגמה עולה מהציבור הרחב, ולא מהמוסדיים. אלו מספרים שאי אפשר להתעלם מהם. מדובר באנשים אמיתיים, חלקם הורים צעירים, חלקם עצמאים, חלקם שכירים, שהחליטו שהם רוצים להבין איפה הכסף שלהם נמצא.

התמונה הכי מדויקת של מי הם האנשים האלה מגיעה מהנתונים של רשות ניירות ערך.
הגיל הממוצע של המשקיע הפרטי הוא 36, והוא ממשיך לרדת. כ־40% מהחשבונות החדשים נפתחו על ידי צעירים עד גיל 34. מתוך אלה, כמעט שני שליש הם בני 25 עד 34. כלומר, זו כבר לא תופעה שולית, אלא שינוי עומק בתרבות הפיננסית של דור שלם. ולמרות שמדובר בשוק שההיסטוריה שלו נשלטה על ידי גברים, 15% מהחשבונות נפתחים כיום על ידי נשים, נתון שעדיין נמוך, אבל נמצא בצמיחה מתמדת.
קרדיט: גלובס

עוד דוגמה שאני רוצה לראות לכם זה עניין של גיל.
מה שאתם הולכים לראות זו השוואה בין ארבעה אנשים שכל אחד מהם התחיל להשקיע בגיל שונה 26, 36, 46 ו־56, אבל כולם השקיעו בדיוק אותו דבר. 500 ש"ח בחודש, בלי שום סכום התחלתי, עד גיל 66.
אנחנו מניחים תשואה ממוצעת של 9% בשנה (שזה בערך מה ששוק ההון הניב היסטורית בטווח ארוך). בגלל ריבית דריבית, כלומר, הרווחים מייצרים עוד רווחים עם הזמן, מי שהתחיל מוקדם נהנה הרבה יותר, אפילו שהוא השקיע פחות שנים בפועל.

חשוב להבין
להתחיל להשקיע מוקדם זה אחד הדברים הכי חשובים שאתם יכולים לעשות בשביל העתיד שלכם. אפילו סכומים קטנים של כמה מאות שקלים בחודש הופכים למאות אלפים ויותר, פשוט בזכות "אפקט הריבית דריבית". ככל שמתחילים מוקדם יותר, הכסף שלכם עובד יותר קשה עבורכם, ככה שעם השנים הסכום גדל מהר יותר, וזה יכול להיות ההבדל בין פרישה צנועה לפרישה נוחה ואפילו מעבר לזה. בקיצור, הזמן הוא החבר הכי טוב שלכם כשמדובר בהשקעות.

ומה גודל התיק? ההיקף הממוצע של חשבון השקעות עצמאי בישראל עומד על עשרות אלפי שקלים. זה לא מעט, אבל גם לא סכום שמצריך ירושה או מכירת דירה. אפילו הדרישה לפתוח תיק, שהייתה בעבר גבוהה יחסית, יורדת. אם עד לא מזמן היה צריך מינימום של 15 או 20 אלף שקל, היום אפשר להיכנס עם 4,500 שקל. וזה כל ההבדל: פתאום, ההשקעה כבר לא מרגישה כמו מועדון סגור.

אבל מה שבאמת מעניין הוא איך הם פועלים. בזמן שמשקיעים מוסדיים מהססים או מנתחים, המשקיעים הצעירים פועלים מהר. כך למשל, בזמן הלחימה מול איראן ביוני האחרון, הבורסה בתל אביב זינקה, למרות המצב הביטחוני. משקיעים פרטיים, דרך קרנות מניות ובאופן ישיר, קנו בעוצמה בניגוד גמור למה שהיה מקובל בעבר. חלקם אולי לא זכרו את 2008, אבל הם כן זכרו את הקורונה, את מלחמת חרבות ברזל, ואת כל אותם רגעים שבהם השוק נפל, והתאושש מהר מהצפוי.

לפי מחקר מהבורסה עצמה, 27% מהמשקיעים הפעילים הם מתחת לגיל 29, ועוד 40% בגילאי 30-49. מדובר בכוח עולה, שמחפש שליטה על הכסף שלו, גמישות, ואפשרות ללמוד תוך כדי תנועה. גם אם התיק קטן בהתחל, הוא נבנה לאורך זמן. והכי חשוב, הם לא מפחדים להתחיל.

אז מה אפשר ללמוד מכל זה?
קודם כל, שלא צריך לחכות לגיל 50 כדי להתחיל להשקיע. אם עד עכשיו חשבת שאתה מאחר לרכבת, תדע שהיא עדיין מחכה לך בתחנה. בורסה זה לא רק מספרים, זה תרבות, תהליך, ולמידה. כל אחד יכול להתחיל, גם בלי להבין הכול מההתחלה. מה שחשוב זה לעשות את הצעד הראשון, להיכנס עם עיניים פקוחות, ולהמשיך ללמוד.