יתרת זכות

יתרת זכות היא מצב שבו חשבון הבנק (או כל חשבון אחר, למשל בחברת כרטיסי האשראי או בביטוח הלאומי) נמצא ביתרה חיובית: הכסף שייך לכם והגוף מחזיק בו עבורכם, בניגוד ליתרת חובה (מינוס), שבה אתם חייבים לו. השורה "קבלת תשלום על יתרת זכות" בדף החשבון היא בדרך כלל ריבית שהבנק זיכה אתכם עליה.

איך זה עובד בישראל

בחשבון עו"ש היתרה משתנה כל יום: משכורת נכנסת, הוראות קבע וכרטיסי אשראי יוצאים. כל עוד המספר חיובי, אתם ביתרת זכות. הבנק רשאי לשלם ריבית על יתרת הזכות, אבל אינו חייב, ובמשך שנים רוב הבנקים שילמו אפס. מאז 2024 הפיקוח על הבנקים מחייב את הבנקים לפרסם את שיעורי הריבית שהם משלמים על פיקדונות ועל יתרות זכות, ובעקבות כך חלק מהבנקים החלו לשלם ריבית על יתרת הזכות בעו"ש, לרוב עד תקרת סכום ובתשלום רבעוני. כך למשל אחד הבנקים הגדולים הודיע ב-2025 על ריבית של 3% לשנה על יתרת זכות עד תקרה של 7,500 ש"ח. הריבית הזו היא "התשלום על יתרת זכות" שמופיע בדף החשבון, ומנוכה ממנה מס במקור.

הביטוי מופיע גם מחוץ לבנק. בחברת כרטיסי אשראי, זיכוי גדול (למשל ביטול עסקה) יכול להשאיר את הכרטיס ביתרת זכות, והחברה מעבירה את הסכום לחשבון הבנק שלכם. בביטוח הלאומי, מי ששילם דמי ביטוח ביתר יכול להגיש בקשה להחזר יתרת זכות.

דוגמה בשקלים

משכורת של 15,000 ש"ח נכנסת לחשבון, ובמהלך החודש יוצאים 10,000 ש"ח להוצאות. בסוף החודש החשבון ביתרת זכות של 5,000 ש"ח. אם הכסף הזה נשאר בעו"ש בבנק שלא משלם ריבית, הוא לא מרוויח דבר. 20,000 ש"ח שיושבים דרך קבע בעו"ש במקום בפיקדון או בקרן כספית שמניבים 4% לשנה הם ויתור על כ-800 ש"ח בשנה לפני מס (על ריבית בפיקדון שקלי לא צמוד משלמים מס של 15% על הריבית הנומינלית).

מתי זה חשוב למשקיע פרטי

יתרת זכות היא הבסיס לכל תוכנית פיננסית: בלעדיה אין חיסכון ואין השקעה, ויש ריבית חובה. אבל יתרת זכות גדולה מדי בעו"ש היא כסף שלא עובד. הכלל המקובל הוא להשאיר בעו"ש כרית של הוצאות חודש עד חודשיים, כך שהוראות הקבע לא יחזרו ולא תצטרכו מסגרת אשראי גדולה, ולהעביר את היתר לפיקדון, לקרן כספית או להשקעה לטווח ארוך לפי המטרות.

טעויות נפוצות

לבלבל בין "זכות" ל"חובה" בגלל המילים: בשפה הבנקאית זכות היא פלוס. להחזיק עשרות אלפי שקלים בעו"ש שנים, כי "זה נוח". להניח שהריבית על יתרת הזכות פטורה ממס. ולשלם עמלת הקצאת אשראי על מסגרת גדולה בזמן שהחשבון ביתרת זכות קבועה: במקרה כזה אפשר להקטין את המסגרת.