טור אורח | יקי ינאי מנכ״ל ונשיא פלורי

מאת יקי ינאי · 22.11.2026

טור אורח | יקי ינאי מנכ״ל ונשיא פלורי

בקצרה

  • אוכלוסיית העולם המבוגרת צפויה לגדול לכ-2.1 מיליארד בני 60 ומעלה עד שנת 2050, מגמה המייצרת לחץ כבד על תקציבי הפנסיה ומחייבת היערכות מבנית מקיפה בשוק העבודה ובמערכות הבריאות הבינלאומיות.
  • בישראל צפוי מספר בני ה-70 ומעלה להכפיל את עצמו ולהגיע לכ-1.4 מיליון נפש עד שנת 2040, התפתחות דמוגרפית המאותתת על צורך בהגדלת השקעות בדיור מותאם ובתשתיות סיעוד מקומיות.
  • בנק ההשקעות UBS מעריך ששוק אריכות הימים יצמח מ-5.3 טריליון דולר ב-2023 לכ-8 טריליון דולר ב-2030, נתון הפותח מגוון הזדמנויות השקעה רחבות מעבר לענף הפארמה, כגון בשירותים פיננסיים ובתזונה.
  • מודל הרפואה העולמי עובר מטיפול במחלות קיימות למניעה מוקדמת מבוססת בינה מלאכותית וטכנולוגיות תאיות, עובדה המכוונת הון משמעותי לעבר חברות המפתחות כלי ניטור, אבחון מוקדם וטיפולים מונעים מתקדמים.

כולם מדברים היום על Longevity, אריכות ימים. אלא שבמרבית השיחות אנחנו מתמקדים בקצה הקרחון: תוספי תזונה, בדיקות מתקדמות, טיפולים אסתטיים ואולי בשאלה המסקרנת אם נוכל לחיות עד גיל 120 או 150. בעיניי, זהו פספוס של הסיפור האמיתי. אנחנו בעיצומה של אחת התמורות הגדולות בתולדות האנושות: שינוי יסודי בהרכב הגילאים של האוכלוסייה, שמחייב אותנו לחשוב מחדש על בריאות, כלכלה ועל האופן שבו החברה כולה מתפקדת.

המספרים כמעט בלתי נתפסים. לפי ארגון הבריאות העולמי, הצפי הוא לאחוז משמעותי באוכלוסייה של בני הגיל השלישי, עם עליה בתוחלת החיים. לדוגמא, עד שנת 2030 אחד מכל שישה בני אדם יהיה בן 60 ומעלה, וב-2050 יחיו בעולם כ-2.1 מיליארד אנשים בקבוצת גיל זו. בסין לבדה צופים ליותר מחצי מיליארד בני 60 ומעלה עד אמצע המאה; ביפן, כ-29% מהאוכלוסייה כבר בני 65 ומעלה; בקוריאה הדרומית תוחלת החיים כבר מגיעה לכ-84 שנים, בדומה ליפן. זו אינה עוד תחזית עתידית: השינוי כבר כאן.

גם קו השוויון בין צעירים למבוגרים נחצה במקומות רבים. לפי נתונים שפורסמו באוקטובר 2026, כ-2.8 מיליארד בני אדם חיים במדינות שבהן מספר בני ה-65 ומעלה גבוה ממספר הילדים שטרם מלאו להם 15. ישראל עדיין צעירה יחסית, אך גם בה השינוי כבר מסתמן: לפי תחזית מרכז טאוב, מספר בני ה-70 ומעלה צפוי לגדול יותר מפי שניים- מכ-670 אלף ב-2017 לכ-1.4 מיליון ב-2040 ותוחלת החיים בישראל כבר גבוהה מגיל 83.

המהפכה הזאת נוצרה מכך שהרפואה ותנאי החיים מאפשרים ליותר אנשים להגיע לגיל מבוגר, ובמקביל שיעורי הילודה יורדים במדינות רבות. אבל הארכת החיים יצרה שאלה שהמערכות שלנו עדיין מתקשות להשיב עליה: כיצד מקיימים חברה שבה הרבה יותר אנשים חיים עשרות שנים אחרי גיל הפרישה, לעיתים עם מחלות כרוניות, ירידה בתפקוד וצורך בטיפול ממושך?

כאן טמון בעיניי הסיפור הכלכלי האמיתי. הזדקנות האוכלוסייה תשפיע על תקציבי הבריאות, הביטוח והפנסיה, על היצע העובדים, על תכנון ערים ותחבורה ועל שוק הדיור. גם מערכות המזון והחקלאות יידרשו להתאים את עצמן: מכוח עבודה מזדקן ועד ביקוש גובר לתזונה שתומכת בתפקוד ובבריאות לאורך שנים. שינויי האקלים והגידול באוכלוסייה מוסיפים אתגרים משלהם לביטחון המזון.

שוק ההון מתחיל לזהות את השינוי הרוחבי המשתקף במושג Longevity ומתבטא כמעט בכל ענף במשק, מעבר לנישה הרפואית שלרוב מתמקדים בה. ה-UBS (בנק השקעות גלובלי ושירותים פיננסיים) מעריך שההכנסות השנתיות בשוק ה-Longevity הרחב יצמחו מכ-5.3 טריליון דולר ב-2023 לכ-8 טריליון דולר ב-2030, מתוכם כ-2.2 טריליון דולר בתחום הבריאות. חשוב להבין: ההגדרה הרחבה כוללת הרבה מעבר לתרופות או לטכנולוגיות שמנסות להאט הזדקנות. היא משקפת שינוי עצום בהרגלי צריכה, בחיסכון, בשירותים ובמוצרים שאוכלוסייה מבוגרת ובריאה יותר תזדקק להם.

עבור משקיעים צעירים זו נקודת מבט חשובה: הזדמנויות עשויות להיווצר לא רק בחברות ביוטכנולוגיה, אלא גם באבחון מוקדם, בניטור, בשיקום, בתזונה מותאמת, בדיור ובשירותים פיננסיים. ובצד ההתלהבות צריך לזכור שלא כל תגלית מדעית תהפוך לעסק. מי שיצליח לאורך זמן יצטרך לשלב תועלת מוכחת עם יכולת ייצור, רגולציה, הפצה ומודל עסקי שמחזיק מעמד.

אבל המהפכה המעניינת ביותר, מבחינתי, היא המעבר ממערכת שמטפלת בנו בעיקר אחרי שחלינו, SickCare, למערכת שפועלת כדי להשאיר אותנו בריאים, HealthCare. במשך עשרות שנים מודל הטיפול התמקד במחלה ובתסמינים. כעת עולה מהציבור דרישה אחרת: לזהות סיכונים מוקדם, לשמור על תנועה ותפקוד, לעכב הידרדרות, ולצמצם ככל האפשר את השנים שבהן אנו תלויים בטיפול כרוני. לא כל מחלה ניתנת למניעה, אך הרבה יותר אנשים אינם מוכנים לחכות עד שיהפכו לחולים כדי להתחיל לפעול.

אנחנו רואים את השינוי כבר היום. חיישנים לבישים ובדיקות ביולוגיות מספקים תמונת מצב עשירה יותר; בינה מלאכותית מאפשרת לזהות דפוסים ולפתח מולקולות וטיפולים חדשים; פפטידים וטכנולוגיות תאיות פותחים כיווני מחקר וטיפול נוספים. תרופות ממשפחת GLP-1, שחלקן מבוססות על פפטידים, הן דוגמה בולטת ליכולת להשפיע על מחלה מטבולית ועל גורמי סיכון נלווים, ולא רק לטפל בסיבוכים לאחר שהתפתחו. הן אינן "תרופת נעורים" ולעיתים מחייבות טיפול ממושך, אך הצלחתן ממחישה את עוצמת הביקוש לפתרונות שמשפרים בריאות ותפקוד ומשקמים את גוף האדם.

בתחום הרפואה הרגנרטיבית (משקמת) נרשמות התקדמויות קונקרטיות הרלוונטיות הן לשיקום וטיפול והן לאוכלוסייה המזדקנת. בסוף 2024 אישר ה-FDA את הטיפול התאי הראשון בארצות הברית- Ryoncil של חברת Mesoblast, המבוסס על תאי סטרומה מזנכימליים להתוויה מוגדרת בילדים הסובלים מסיבוך קשה אחרי השתלת מח עצם. במקביל, BlueRock מקבוצת Bayer, מקדמת ניסוי שלב שלישי בטיפול תאי למחלת פרקינסון. גם הפעילות של פלורי בתחום הרפואה התאית מלמדת על התקדמות ופוטנציאל טיפולי רגנרטיבי הגלום במוצרים תאיים. פלורי מפתחת תאי PLX שמקורם בשליה וצברה ניסיון בפיתוח קליני, לרבות ניסויים גלובליים בשלב שלישי. אין מדובר בטיפולי אנטי-אייג'ינג, והדרך ממעבדה למוצר מוכח עוד ארוכה, אך בכל זאת, הרפואה התאית כבר אינה רק הבטחה תיאורטית אלא מרכיב חשוב בהיבט הרפואי בכלל ושל אריכות ימים בפרט. הזדקנות היא הידרדרות רב מערכתית. פלטפורמת הרפואה התאית המשקמת של פלורי מתמקדת בשורש הבעיה.

במקביל להתקדמות הקלינית מתחיל להיווצר גם לחץ רגולטורי. בארה"ב, פלורידה, ג'ורג'יה ויוטה קידמו מסגרות חקיקה שונות בתחום טיפולי תאי הגזע, כאשר בפלורידה נקבעו תנאים מסוימים לשימושים שאינם מאושרים בידי ה-FDA. חשוב להדגיש: חקיקה מדינתית אינה גוברת על הדין הפדרלי, וישנם טיפולים תאיים שה-FDA לא אישר עדיין, כמו למשל טיפולים מבוססי אקסוזומים לשימוש רפואי. דווקא המתח הזה בין רצון הצרכנים, חדשנות מדעית והצורך בהגנה על מטופלים עשוי להיות אחד הכוחות שיעצבו את הרגולציה בעשור הקרוב.

אין פלא שכסף וטאלנט משמעותיים זורמים לתחום ה-Longevity. סם אלטמן תמך ב-Retro Biosciences שהודיעה ב-2026 על סבב השקעה לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר לפני הכסף. Altos Labs, ששמו של ג'ף בזוס נקשר להשקעה בה, הושקה עם מימון של כ-3 מיליארד דולר למחקר בהתחדשות תאית. עצם ההשקעה אינה הוכחה מדעית, אבל היא מראה שמובילי טכנולוגיה רואים בביולוגיה של ההזדקנות חזית חדשה של חדשנות.

בעיניי, המטרה הראשונה אינה לחיות 150 שנה. היא להוסיף שנים בריאות לחיים, לא רק תוחלת חיים. אם נצליח לשמור אנשים עצמאיים, פעילים ויצרניים לאורך זמן, נרוויח הרבה מעבר להישג רפואי: נוכל להקל על מערכות הבריאות, לחזק כלכלות ולשנות את משמעותו של הגיל המבוגר. למשקיעים, לממשלות ולחברות יש כאן הזדמנות עצומה, אבל גם אחריות להבחין בין הבטחות שיווקיות לבין מדע, ייצור אמין ותוצאות מוכחות. Longevity אינה טרנד חולף. זוהי המציאות הדמוגרפית החדשה, והשאלה אינה אם היא תשנה את העולם, אלא מי ייערך לכך בזמן.

מניות בכתבה

מניות בבורסת תל אביב

מניות אמריקאיות