האם סיפור ההצלחה של מניות הבנקים מתחיל להיסדק?

כשבנק מעמיד יותר הלוואות, הוא מרחיב את הפעילות שממנה הוא מרוויח. אבל השאלה היא כמה נשאר לו מכל הלוואה אחרי שהוא משלם על הכסף שגייס. ברבעון השלישי של 2026, תיק האשראי של הבנק הבינלאומי גדל ב21.9% בתוך שנה, ובאותו זמן הרווח הנקי ירד ב12.6% ל508 מיליון שקל.

ביום פרסום הדוח ירדה מניית הבינלאומי בכ6%, ומדד הבנקים ירד ב3.6%. הבינלאומי היה הראשון מבין חמשת הבנקים הגדולים שדיווח לרבעון, והתוצאות שלו מציבות שאלה גם לקראת הדוחות הבאים. האם הבנקים יכולים להמשיך להרוויח מספיק על ההון שלהם כדי להצדיק את המחיר שהמשקיעים משלמים עליו?

יותר הלוואות, פחות רווח

אחד ממקורות הרווח המרכזיים של הבנק הוא הפער בין הריבית שהוא גובה על הלוואות לבין הריבית שהוא משלם על מקורות המימון שלו, ובהם פיקדונות הציבור. כשהריבית במשק יורדת, הבנק עשוי לגבות פחות על הלוואות בריבית משתנה. אם עלות הפיקדונות יורדת לאט יותר, הפער מצטמצם. במצב כזה, גם תיק הלוואות גדול יותר יכול להניב פחות הכנסות ריבית נטו.

זה מה שבלט בדוח הבינלאומי. תיק האשראי לציבור הגיע ל172.4 מיליארד שקל, ועיקר הגידול הגיע מאשראי לענף השירותים הפיננסיים. במקביל, הכנסות הריבית נטו ירדו ב11.2% לעומת הרבעון המקביל והסתכמו בכ1.15 מיליארד שקל.

גם היטל המס המיוחד על הבנקים השפיע על התוצאה. התשואה על ההון, שמודדת כמה רווח הבנק מפיק מההון העצמי שלו, עמדה על 13.8%. בנטרול ההיטל היא עמדה על 15.3%, לעומת 16.2% ברבעון המקביל. כלומר, ההיטל מסביר 1.5 נקודות אחוז מהפער, וגם לאחר שמוציאים אותו מהחישוב הרווחיות על ההון הייתה נמוכה יותר.

מה המשקיעים מקבלים תמורת שקל ושישים?

הבינלאומי נסחר סביב מכפיל הון של 1.6. המשמעות היא שהמשקיעים משלמים 1.60 שקל על כל שקל של הון עצמי שרשום בספרי הבנק. ככל שהמחיר גבוה יותר ביחס להון, כך חשוב יותר שהבנק יצליח להפיק מההון הזה רווח גבוה לאורך זמן.

נניח שבנק מרוויח 14 אגורות בשנה על כל שקל של הון עצמי. במחיר של 1.60 שקל, הרווח הזה שווה לתשואת רווח של 8.75% ביחס למחיר המניה. אם הבנק יפיק רק 12 אגורות מאותו שקל הון, ומשקיעים יתמחרו אותו לפי אותה תשואת רווח, מכפיל ההון ירד לכ1.37. בהנחה שההון העצמי נשאר קבוע, מדובר בשווי נמוך בכ14%. הדוגמה ממחישה עד כמה המחיר רגיש לשינוי ברווחיות.

אומדן הרווח המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים לרבעון השלישי עומד על 8.2 עד 8.3 מיליארד שקל, לעומת כ8.5 מיליארד שקל ברבעון השני וכ8.7 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הדוחות של יתר הבנקים יראו אם השחיקה שנראתה בבינלאומי מופיעה גם אצלם ובאיזו עוצמה.

כשהקונים הגדולים משנים כיוון

בתשעת החודשים הראשונים של 2026 מכרו משקיעים זרים מניות בנקים בתל אביב בהיקף של 4.9 מיליארד שקל נטו. בתקופה המקבילה ב2025 הם דווקא רכשו מניות בנקים ב6.7 מיליארד שקל נטו. זהו שינוי של 11.6 מיליארד שקל במאזן הקניות והמכירות בתוך שנה. במקביל, הזרים עדיין רכשו מניות בבורסה בתל אביב בסך 2.7 מיליארד שקל נטו עד סוף ספטמבר. כלומר, הם המשיכו להגדיל את ההשקעה בשוק המניות המקומי, ובאותה תקופה הקטינו את החשיפה שלהם לבנקים.

לקראת סוף אוקטובר התמונה השתנתה. בין 28 באוקטובר ל4 בנובמבר רכשו הזרים מניות בנקים בכ248 מיליון שקל נטו, ובסיכום אוקטובר לאומי והפועלים היו בין המניות שבהן בלטו הרכישות שלהם. השאלה למשקיעים היא אם הביקוש הזה יחזיק גם אחרי פרסום דוחות יתר הבנקים. אם הדוחות יצביעו על שחיקה ברווחיות והזרים יחזרו למכור, ייתכן שיידרש מחיר נמוך יותר כדי למשוך קונים, גם כשהבנקים ממשיכים להרוויח מיליארדים.

איפה רבולוט יכולה ללחוץ על הבנקים?

בנק ישראל העניק לרבולוט רישיון מותנה להקמת בנק בישראל. לקראת תחילת הפעילות, רבולוט עדיין צריכה להשלים היערכות רגולטורית, טכנולוגית ותפעולית. ההשפעה על הבנקים הקיימים תהיה תלויה במוצרים שתציע, בתנאים שתקבע וביכולת שלה למשוך לקוחות.

התחרות יכולה להגיע לשורת הרווח בשתי דרכים. אם הבנקים יציעו ריבית גבוהה יותר כדי לשמור על כספי המפקידים, יעלה המחיר שהם משלמים על אחד ממקורות המימון שלהם. אם יוזילו עמלות בתחומים כמו תשלומים והמרות מטבע כדי לשמור על פעילות הלקוחות, ההכנסה שלהם מכל פעולה עשויה לרדת. בשני המקרים, הלקוחות עשויים לקבל תנאים טובים יותר, והבנקים יצטרכו לראות אם היקף הפעילות מפצה על השינוי במחיר.

מה לחפש בדוחות הבאים?

הבדיקה הראשונה היא האם הכנסות הריבית נטו צומחות בקצב דומה לתיק האשראי. השנייה היא כיצד נראית התשואה על ההון עם ההיטל ובנטרולו. השלישית היא כמה מהרווח הבנק יכול להחזיר לבעלי המניות באמצעות דיבידנדים ורכישות עצמיות, בהתחשב בהון שהוא צריך לשמור כדי להמשיך להעמיד אשראי.

הדוח של הבינלאומי ממחיש למה צמיחה בתיק ההלוואות מספרת רק חלק מהסיפור. בדוחות הבאים של הבנקים, המבחן יהיה כמה רווח הצמיחה הזאת מייצרת, והאם הוא מספיק כדי להצדיק את המחיר שהשוק כבר משלם.