היום ב15:30 נתון אחד שיכול להפוך את וול סטריט

כשאנחנו יוצאים מהסופר עם אותה עגלה ומשלמים יותר, אנחנו מרגישים את האינפלציה.
אבל כדי להבין מה קורה בכלכלה, צריך לבדוק גם מה קרה לשכר הדירה, למחירי הרכבים ולחשבון החשמל. מדד המחירים לצרכן מחבר את כל אלה למספר אחד. בוול סטריט, בתל אביב ובכל מדינה אחרת בעולם, מסתכלים על המספר הזה כדי להעריך מה הבנק המרכזי יעשה עם הריבית.

היום, בשעה 15:30 שעון ישראל, יתפרסם מדד המחירים לצרכן, (CPI (Consumer price index בארה״ב לחודש אוקטובר. המדד מתפרסם בכל חודש ומשקף לציבור את האינפלציה של החודש שעבר, כשהמטרה העיקרית היא לאמוד את כוח הצרכן האמריקאי בלבד.

נכון להחלטה של היום, השוק מצפה שהמחירים ימשיכו לעלות, אבל בקצב איטי יותר מאשר בספטמבר. מה שיקבע איך המשקיעים יקראו את הדוח הוא גם גודל ההפתעה וגם הסעיפים שיצרו אותה.

איך מדד המחירים לצרכן מודד את האינפלציה?

מדד המחירים לצרכן, הCPI, מודד את האינפלציה באמצעות מעקב אחרי מחיר הסל שמייצג מוצרים ושירותים שונים.
אם הסל עלה 100$ בחודש שעבר והחודש הוא עולה 100 דולר ו30 סנט, המדד עלה ב 0.3% בחודש.
כדי למדוד את האינפלציה השנתית, משווים את מחיר הסל למחירו באותו חודש בשנה שעברה.

לסל יש מבנה מוגדר מראש. הוא כולל יותר מ200 קטגוריות, שמחולקות לשמונה קבוצות עיקריות.
בין היתר הוא כולל מזון, דיור, תחבורה, ביגוד ושירותי בריאות, ולכל סעיף יש משקל לפי חלקו בהוצאות הצרכנים. לדיור למשל, יש משקל של כ30% בערך מכלל המדד.
לכן עלייה של אחוז בעלויות הדיור משפיעה יותר מעלייה של אחוז במחירי הביגוד.
בטבלה שצירפתי למטה יש 21 שורות נתונים, ובהן המדד הכללי, מדד הליבה וסעיפים נבחרים מתוך הסל.

הCPI נמדד באופן חודשי ושנתי.
יעד האינפלציה השנתי של ארצות הברית מכוון ל1%-3%, כאשר נקודת האמצע, 2% זה היעד העיקרי באופן תמידי של הפדרל ריזרב. 
כמו שאתם רואים, בטבלה הזאת יש מספרים חודשיים. אנחנו צריכים לחבר כל חודש את המספרים ובסוף אנחנו מקבלים את הקצב השנתי של האינפלציה (כאמור היעד עומד על בין 1%-3%), והשורה הראשונה, שורת הAll Items, היא בעצם האינפלציה החודשית שסוכמת את כל 21 שורות הנתונים לפי משקלם.

לדוגמא, במרץ 2026, שורת הAll Items מראה לנו 0.9%, חודש לאחר מכן על 0.6% וחודש לאחר מכן 0.5%. ביחד קיבלנו 3 חודשים שבהם האינפלציה עומדת על 2%. בהסתכלות שנתית זה גבוה כי אני מזכיר שאנחנו מכוונים ל2% שנתי, פה זה 2% ב3 חודשים.
ספציפית במקרה הזה קיבלנו במרץ עלייה של 0.9% באינפלציה כי המלחמה בין ארה״ב וישראל לבין איראן בדיוק החלה, מה שהקפיץ את מחירי הנפט ו״תרם״ לעלייה באינפלציה באופן חזק מאוד.


מקור: BLS

יש מדד נוסף שיתפרסם היום ותמיד מתפרסם עם מדד המחירים לצרכן שנקרא, מדד הליבה, Core CPI.

הוא בודק מה קרה למחירים אחרי שמוציאים מהחישוב את המזון והאנרגיה, מהסיבה הפשוטה שמזון ואנרגיה לא אומדים את הצרכן האמריקאי בהכרח.
המחירים בשני התחומים האלה יכולים להשתנות במהירות בגלל מזג אוויר, שיבושים באספקה או תנודות במחיר הנפט בעקבות מלחמה גלובלית (לדוגמא סגירת מצרי הורמוז במלחמה הנוכחית).

מדד הליבה עוזר לראות אם ההתייקרות נמשכת גם בסעיפים כמו דיור ושירותי בריאות. למשל, אם הבנזין מוזל אבל שכר הדירה ממשיך לעלות באותו קצב, המדד הכללי יכול להתמתן בזמן שמדד הליבה נשאר גבוה.

בספטמבר מדד המחירים לצרכן בארה״ב היה גבוה ב3.7% לעומת ספטמבר אשתקד.

בתמונה שצירפתי רואים את גרף האינפלציה בארצות הברית בעזרת מדד הCPI וניתן לראות שבאמצע 2022 האינפלציה הגיע ל9.1%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1981. משם ראינו ירידה חזקה אל עבר היעד של הפד, עד לעלייה נוספת במרץ 2026, בעקבות ״שאגת הארי״.

מקור: Koyfin

מה השוק מצפה לראות היום?

הצפי הוא לעלייה חודשית של 0.3% במדד הכללי, אחרי עלייה של 0.6% בספטמבר.
במדד הליבה (Core cpi) הצפי הוא לעלייה של 0.2%, אחרי 0.3% בספטמבר.

מבחינת השוק, כמובן שאינפלציה גבוהה יותר משמעותה סבירות גבוהה יותר להעלאת ריבית, מה שאומר שהשוק ירצה לראות אינפלציה נמוכה כדי להוריד סיכויים להעלאת ריבית.

מקור: Investing

מבחינת המשקיעים, התוצאה הרצויה היא נתון נמוך מהצפי, במיוחד במדד הליבה. אם גם מחירי הדיור והשירותים יעלו לאט מהצפוי, זו יכולה להיות עדות לכך שההתייקרות נרגעת בכמה תחומים במקביל.
במקרה כזה השוק עשוי להעריך שהסיכוי שהפד יעלה את הריבית ירד.

מדד גבוה מהצפי, במיוחד אם העליות מגיעות ממגוון רחב של סעיפים, יכול להצביע על כך שההתייקרויות עדיין עיקשות. זה עשוי לחזק את הציפייה שהפד ישאיר את הריבית גבוהה לזמן ממושך יותר או ישקול להעלות אותה. הריבית הגבוהה מייקרת הלוואות לעסקים ולמשקי בית, ולכן היא יכולה להכביד על הצריכה ועל השקעות של חברות.

איך הנפט ותשואות האג״ח נכנסים לתמונה?

בספטמבר מחירי הבנזין במדד עלו ב 9.1% בחודש, וסעיף האנרגיה כולו עלה ב 5.2%.
באוקטובר מחירי הבנזין בתחנות בארה״ב ירדו ביותר מ 4% לפי נתוני מנהל מידע האנרגיה האמריקאי. זו מדידה נפרדת מסעיף הבנזין במדד, והיא עוזרת להבין למה הכלכלנים מצפים שהאנרגיה תמתן את המדד הכללי.

ההשפעה עובדת גם בכיוון השני.
אם האינפלציה תפתיע כלפי מעלה והשוק יצפה לריבית גבוהה יותר, הדולר עשוי להתחזק.
נפט נסחר בדולרים, כך שדולר חזק יכול לייקר אותו לקונים שמשלמים במטבעות אחרים ולהכביד על הביקוש.

גם חשש שריבית גבוהה תאט את הפעילות הכלכלית יכול ללחוץ על מחיר הנפט. במקביל, שיבוש באספקת הנפט יכול להעלות את מחירו גם כשציפיות הביקוש נחלשות.

בשוק האג״ח, אחד המספרים שכדאי לעקוב אחריהם הוא תשואת אג״ח ממשלת ארה״ב לשנתיים.
זו התשואה השנתית המשתמעת ממחיר האג״ח למי שקונה אותה ומחזיק עד הפירעון. היא רגישה לציפיות לגבי החלטות הריבית הקרובות. 

אם מדד הליבה ייצא נמוך מהצפי והשוק יעריך שהסיכוי להעלאת ריבית ירד, גם התשואה לשנתיים עשויה לרדת. אם הליבה תפתיע כלפי מעלה, התשואה עשויה לעלות. התשואה לעשר שנים מושפעת גם מהציפיות לצמיחה ולאינפלציה לאורך זמן.

האם זה מה שוול סטריט צריכה לעוד גל עליות?

התסריט שעשוי לתמוך בעוד גל עליות הוא מדד ליבה נמוך מהצפי, ירידה בתשואות האג״ח וכלכלה שממשיכה לצמוח. 

כשהתשואות יורדות, אג״ח ממשלתיות מציעות למשקיעים תשואה נמוכה יותר במחיר השוק.
במקביל, הרווחים שחברות צפויות להפיק בעוד כמה שנים שווים יותר בחישוב של היום, כששאר התנאים דומים. זה יכול לתמוך במיוחד במניות צמיחה שמחירן נשען על הציפייה לרווחים עתידיים.

אם המדד הכללי יפתיע לטובה בעיקר בגלל בנזין זול, אבל הדיור והשירותים ימשיכו להתייקר במהירות, לשוק תהיה פחות סיבה לשנות את הציפיות לריבית.
גם ירידה בתשואות יכולה לשקף חשש מהאטה כלכלית, ובמקרה כזה המשקיעים עלולים להוריד את התחזיות לרווחי החברות.

לכן אחרי הפרסום כדאי להסתכל על שלושה דברים יחד.
מה קרה למדד הליבה מול הצפי, אילו סעיפים הובילו את התוצאה, ואיך הגיבה תשואת האג״ח לשנתיים. 

אם גם הליבה וגם התשואה ירדו ביחס למה שהשוק ציפה לפני הפרסום, יש סיבה טובה יותר להעריך שהדוח עשוי לתמוך בעוד גל עליות.