טור אורח | ברוך שפר אנליסט וול סטריט ״עושים שוק״ ביוטיוב

ביום חמישי מניות הבינה המלאכותית ירדו חזק. מניות של חברות תשתית, אלה שמייצרות את השבבים, הכבלים, הקירור ומערכות החשמל של מרכזי הנתונים, איבדו יותר מ-%10  ביום אחד. קרנות השבבים ירדו מתחת לרמה שהחזיקה אותן כל הקיץ. הנפט עבר 111 דולר לחבית על רקע המתיחות עם איראן.

מה שהופך את הירידה הזאת למעניינת הוא התזמון. היא הגיעה יום אחרי כמה מהדוחות הכי חזקים שראינו השנה.

כדי להבין למה, צריך להסתכל על השבוע מהסוף להתחלה.

אין לראות בכל המובא במאמר כהצעה או שידול לקנות, למכור או לבצע עסקה כלשהי בנכס פיננסי כזה או אחר ואין באמור משום המלצה או הבעת כדאיות לגבי השקעה בו. המידע שמסופק במאמר הינו לצורך אינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו ונתוניו האישיים של כל אדם.

הביקוש:  ההוכחות  הכי  חזקות  השנה

ביום רביעי פרסמה ספייס אקס את הדוח הרבעוני שלה.

ההכנסות קפצו ב161%, ל6.14  מיליארד דולר. מגזר הבינה המלאכותית שלה, שמשכיר כוח מחשוב ללקוחות, הרוויח לבדו 5 מיליארד דולר ברבעון. ההנהלה אמרה שמחשוב חדש מחזיר את עלות ההקמה שלו בפחות משנה, ושאין קיבולת פנויה בשום מקום בשוק.

באותו יום ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, אמר בכנס בברלין משפט אחד שסיכם את המצב: הקיבולת  היא  המגבלה.

כלומר, יש יותר לקוחות שרוצים מחשוב ממה שהתעשייה מסוגלת לבנות. אנבידיה אפילו שילמה לאחד הספקים שלה מראש 1.1   מיליארד, כדי להבטיח שיהיה מי שיבדוק את השבבים שלה.

ביום חמישי הגיעה מטא, החברה של פייסבוק ואינסטגרם.

ההכנסות שלה צמחו ב-%26.  המחיר הממוצע שמפרסמים משלמים על מודעה עלה ב-%14,  בעיקר בזכות בינה מלאכותית שמכוונת כל מודעה לאדם הנכון. אפליקציית הבינה המלאכותית החדשה שלה, מיוז, צברה יותר 10 מיליון משתמשים בשישה שבועות. וגם ספקים כמו טקסס אינסטרומנטס ולאם ריסרץ' אמרו את אותו דבר: מה שמגביל אותם הוא ההיצע, לא הלקוחות.

במילים אחרות, השאלה שהטרידה את השוק כל השנה, האם יש באמת ביקוש לבינה מלאכותית, קיבלה השבוע תשובה ברורה. כן.

אז  למה  השוק  ירד?

כי השאלה התחלפה. ביום חמישי מטא חשפה שיש לה התחייבויות עתידיות של בערך 825  מיליארד דולר, בעיקר על חכירת מרכזי נתונים וחוזי מחשוב. התחזיות שלה רומזות שתצטרך לגייס מאות מיליארדי דולרים מבחוץ בשנים הקרובות, דרך הלוואות או הנפקת מניות. וזו מטא, אחת החברות הרווחיות בעולם. אם גם היא צריכה כסף מבחוץ כדי לבנות, מה עם השאר?

השאלה הזאת הופיעה כבר ביום שלישי, בקטן. חברה בשם אנסקייל, שבונה מרכזי נתונים, מנהלת משא ומתן על חוזה שני עם אנתרופיק, עוד לפני שהצליחה לגייס את הכסף לחוזה הראשון. חברה אחרת, אליס, הונפקה בבורסה וצנחה ב-%32 ביום הראשון. באותו יום השוק התחיל להפריד בין שני סוגי חברות: אלה שמממנות את הבינה המלאכותית מהרווחים שלהן, ואלה שתלויות בכסף של אחרים. ואפילו לפני זה, ביום שני, הגיע סימן מוקדם משוק האג"ח.

המלווים התחילו לדרוש מחברות הבינה המלאכותית ריבית גבוהה יותר מבעבר. שוק החוב נוטה לזהות בעיות לפני שוק המניות, וגם הפעם הוא היה ראשון.

התמונה  הגדולה:  רווח  בדרך,  אבל  רחוק

כדי להבין למה המימון כל כך חשוב, צריך להבין את לוח הזמנים. הסיכוי שכל ההשקעה העולמית בבינה מלאכותית תחזיר את עצמה הוא בערך %60 . זה סיכוי טוב, אבל זה גם אומר %40  שלא. ובתרחיש הבסיסי, ההחזר המלא מגיע רק בסביבות 2039. 
עד אז מישהו צריך לממן את הבנייה. כשהריבית גבוהה והנפט מאיים להחזיר את האינפלציה, המשקיעים פחות נכונים לתת את הכסף הזה. זה הפער שהשוק התחיל לתמחר השבוע.

ויש גם חדשות טובות שקל לפספס ביום כמו יום חמישי.

חברת הענן נביוס גייסה השבוע 5.3  מיליארד דולר בתנאים סבירים, אז הכסף עדיין זמין למי שיש לו לקוחות טובים, והסיכוי שהפד יעלה ריבית באוקטובר ירד מ%50  ל%9. 
והתשואה על אג"ח ממשלת ארצות הברית לעשר שנים יורדת לכיוון %5.

מה  הגרפים  אומרים

אחד הכלים שאני הכי סומך עליהם הוא ממוצע 200  הימים, כלומר מחיר הסגירה הממוצע של מדד השבבים בכמעט עשרה החודשים האחרונים. הוא מראה את המגמה הארוכה.

בתקופת בועת הדוטקום, בין 1995  ל2000,  מדד השבבים שבר את הקו הזה שלוש פעמים. בכל פעם הממוצע עצמו הפסיק לעלות והתחיל לרדת, והמדד איבד בערך חצי מערכו. אבל בשנים שבין לבין, כשהממוצע המשיך לעלות, כל ירידה אליו הייתה הזדמנות קנייה. היום מדד השבבים נמצא בערך %3 מעל הממוצע הזה, והממוצע בטרנד עולה. כל עוד זה המצב, ההיסטוריה אומרת שזה תיקון בתוך מגמה עולה, לא תחילת קריסה.

מה  הלאה

בשבוע הבא מדווחות מיקרוסופט, אלפבית ואמזון, שלוש מחברות הענן הגדולות בעולם, ובמקביל הבנק הפדרלי מחליט על הריבית. אחרי השבוע הזה, לא יספיק לשמוע שהן ממשיכות להוציא סכומי עתק. השוק ירצה לראות שעסקי הענן והתזרים שלהן מסוגלים לשלם על ההוצאה הזאת.

השורה  התחתונה

השבוע הזה לא הפריך את הסיפור של הבינה המלאכותית, אבל הוא שינה את השאלה המרכזית. בתחילת השבוע שאלנו אם הביקוש אמיתי. בסוף השבוע אנחנו שואלים אם הכסף יספיק כדי לבנות בישבילו.

אני נשאר משקיע בתחום, ומעדיף חברות שמממנות את עצמן, עם לקוחות חזקים ומעט חובות. בירידות כאלה הכל נמכר יחד, אבל בהתאוששות העסקים הטובים הם בדרך כלל הראשונים שנקנים בחזרה. אם ממוצע 200  הימים יפסיק לעלות והמימון יתייבש, אשנה את דעתי.