הפסקת אש במלחמת המכסים, כך טראמפ וסין משרטטים מחדש את כללי הסחר העולמי

לפני יומיים דיברנו על גזרת המכסים החדשה שספגה ישראל מטראמפ, ועכשיו אנחנו עדים לכך שהעלילה הכלכלית העולמית מסרבת להירגע.
בזמן שהמשק המקומי עוד מעכל את השלכות הגזירה, התפתחויות דרמטיות בשאר חלקי תבל מוכיחות שמלחמת הסחר של ממשל טראמפ רק מעלה הילוך, כשהפוקוס המרכזי מופנה, כרגיל, לכיוון בייג'ינג.
משינוי טקטי בעקבות פסילת דרמטית בבית המשפט העליון בארה"ב, דרך מעקפים משפטיים מבריקים ועד לחשיפת תקרת זכוכית שקטה ומפתיעה בין השחקניות הגדולות בתבל, הנה כל מה שאתם חייבים לדעת על הדרמה שמתרחשת כעת מורידה ומעלה את השווקים בבורסות העולם.

 

ההסכמות ההיסטוריות בין שי לטראמפ

במרכז ההסכם החדש עומדת הפחתת מכסים הדדית וחסרת תקדים, במסגרתה הסכימו שתי המעצמות לגלח את מכסי הגומלין משיעור עצום של 125% לרמה של 10% בלבד.
ההפחתה נקצבה לתקופת צינון של 90 ימים, במטרה לייצר חלון הזדמנויות למו"מ אינטנסיבי לקראת הסדר סחר ארוך טווח.
עם זאת, התמונה אינה כוללת פטור מלא, המכס הנפרד בגובה 20%, שהטיל ממשל טראמפ בשל מעורבותה המוצהרת של סין בהברחות סמי הפנטניל (משכח כאבים עוצמתי) לארה"ב, נותר כמו שהוא.
כתוצאה מכך, המכס האמריקאי הכולל בפועל על הסחורות הסיניות יעמוד על 30% במהלך תקופה זו, צעד שעדיין מהווה הקלה משמעותית מאוד עבור השווקים.

פרצת הדרך שהובילה להבנות הללו הושגה בתום יומיים בלבד של שיחות מרתוניות שנערכו בז'נבה.
את הדיונים מאחורי הדלתיים הסגורות הובילו מן הצד האמריקאי שר האוצר סקוט בסנט ונציג הסחר ג'יימסון גריר, כשלמולם התייצב סגן ראש ממשלת סין, הי ליפנג.
בתום המפגשים הדגיש בסנט כי השיחות התנהלו בכבוד הדדי גדול, וציין כי למרות המתיחות הקשה שקדמה למפגש, התברר במהרה כי לשני הצדדים ישנו עניין משותף ומובהק במסחר מאוזן ויציב, שנמנע מזעזועים גלובליים נוספים.

קרדיט: Reuters

הרקע למשבר

ההבנות הנוכחיות הגיעו לאחר הסלמה חריפה ביחסים בין שתי המעצמות, שהביאה את הסחר ההדדי לשיתוק כמעט מוחלט.
בשיאו של העימות העלה טראמפ, את המכסים על יבוא מסין לרמת שיא כוללת של 145% (שהורכבה מ-125% מכסי תגמול ועוד 20% מכסים שנקשרו למאבק בהברחות הפנטניל), בעוד סין הגיבה מנגד בהטלת מכסי תגובה בגובה 125% על סחורות אמריקאיות.
במוקד המחלוקת עומד גירעון מסחרי עצום של כ-295 מיליארד דולר לרעת ארה"ב, בכירי הממשל האמריקאי הבהירו כי הצעדים החריפים הללו נועדו לתקן מערכת מסחר גלובלית שאינה הוגנת כלפי ארה"ב, כשהם מדגישים כי הטענות אינן מופנות כלפי סין שניצלה את ההזדמנויות שנפתחו בפניה, אלא כלפי מנהיגי ארה"ב הקודמים שאיפשרו למצב זה להימשך.

ולא רק סין

מפת המכסים החדשה של ממשל טראמפ מוכיחה כי העימות הכלכלי רחוק מלהיות אירוע נקודתי מול בייג'ינג בלבד, אלא מהלך אסטרטגי כולל המציב כללי משחק חדשים עבור מדינות רבות בעולם.
בראש רשימת המרוויחות נמצאות מקסיקו וקנדה, שזכו לפטור מלא מגל המכסים הנוכחי.
החרגה זו אינה מקרית, אלא נשענת על הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, הסכם היסטורי שטראמפ עצמו קידם וחתם עליו במהלך כהונתו הראשונה.
לצדן, קבוצה נבחרת של מדינות ובהן בריטניה, אוסטרליה, ברזיל, טורקיה, סעודיה, איחוד האמירויות וסינגפור זכו לשיעור מכס מופחת של 10% בלבד.
מדינות אלו נדרשות לשלם אך ורק את מכס הבסיס האמריקאי, תוך שוושינגטון פוטרת אותן מרכיב מכס הגומלין המעניש.

מן העבר השני, שורה ארוכה של שותפות סחר מרכזיות ספגה מכסים משמעותיים המורכבים ממכס הבסיס ובתוספת מכס גומלין המחושב לפי גירעון הסחר שלהן מול ארה"ב.
בראש הרשימה נמצאת וייטנאם עם סך מכס עצום של 46%, אחריה טייוואן עם 32%, שוויץ עם 31%, הודו עם 27% ויפן עם 24%.
אפילו האיחוד האירופי לא חמק מהגזירה וישלם מכס כולל של 20%, מהלך שהוביל את אירופה להטיל מכס נגדי של 25% על מוצרים אמריקאיים נבחרים.
השיטה האמריקאית ברורה, ככל שגירעון הסחר של ארה"ב מול המדינה גבוה יותר, כך מכת המכס שהיא סופגת כבדה וכואבת יותר.

גם הזווית המקומית אינה מעודדת, כאשר ישראל מצאה את עצמה בצד החוטף של המדיניות החדשה.
על פי המפתח שנבדק בוושינגטון, היצוא הישראלי לארה"ב ייקנס במכס כולל של 17% בשל הגירעון המסחרי.
השתלשלות האירועים הזו מתרחשת על אף קשריה ההדוקים של ישראל עם הממשל האמריקאי, ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה להפעיל את כובד משקלו המדיני ולנהל מגעים ישירים מול טראמפ במטרה להשיג הקלות או פטור גורף ליצואנים הישראליים, אך ניסיונות אלו נכשלו והותירו את המשק הישראלי להתמודד עם מציאות כלכלית מורכבת ומאתגרת.

קרדיט: visual capitalist

טלטלה בשווקים, אזהרות מיתון ואנחת רווחה שקטה

התגובה הפיננסית הראשונית להפעלת מדיניות המכסים הייתה מהירה וכואבת.
הבורסות במזרח הרחוק רשמו ירידות שערים של כ-2%, במקביל לירידות חדות שנרשמו בוול סטריט, בעוד הבורסה בסין הציגה עלייה קלה בלבד כביטוי לחוסר הוודאות.
הכלכלנים הבכירים ממהרים להזהיר מגל הדף רחב יותר, ב-JPMorgan מעריכים כעת כי הצעדים הללו יסחפו את כלכלת ארה"ב למיתון קשה עוד במהלך השנה, בעוד הבנק הפדרלי מזהיר כי התייקרות היבוא תצית אינפלציה חריפה.
בשטח, השפעות המדיניות כבר מורגשות באופן מיידי, יצרניות רכב אמריקאיות החלו בפיטורי עובדים נרחבים עקב התייקרות חומרי הגלם, ומחירי הנפט צנחו בחדות לאור החשש מהאטה בפעילות הכלכלית העולמית.

עם זאת, לצד תרחישי האימים, הדיווחים האחרונים על הבנות שקטות ותחימת המכסים מייצרים גם נקודת אופטימיות זהירה.
הקביעה של תקרת גג למכסים מונעת גלישה לתרחישי קיצון הרסניים, כמו איום העבר של טראמפ להטיל מכסים דרקוניים בגובה 60%, קיומו של רף עליון מוסכם מספק לשווקים הפיננסיים רשת ביטחון קריטית ואנחת רווחה משמעותית.

תחשבו על זה כמו על הגדרת תקרת אשראי חדשה על ידי בנק, הריבית והעלויות אמנם עלו בחדות, אך עצם קיומו של גבול מוגדר מונע קריסה מוחלטת ופשיטת רגל של המערכת.
ההסכמות הפיננסיות הללו מייצרות לראשונה גבולות גזרה שקופים עבור המשקיעים והחברות הבינלאומיות. על ידי הפחתת מפלס חוסר הוודאות ששיתק את הפעילות הכלכלית, המהלך תורם לייצוב יחסי של שוקי ההון העולמיים ומאפשר להם להסתגל להרגלי המסחר החדשים.

קרדיט: Getty Images

סדר עולמי חדש בצל מלחמת הסחר

לסיכום, גל המכסים הנוכחי של ממשל טראמפ מסמן הרבה מעבר לעימות נקודתי בין מעצמות, הוא מגדיר מחדש את כללי המסחר הגלובלי לשנים הקרובות.
בעוד שהפחתת המכסים ההדדית הזמנית בין וושינגטון לבייג'ינג והבנות התקרה המסתמנות מעניקות לשווקים הפיננסיים אוויר לנשימה ומפחיתות את מפלס החרדה מקריסה כוללת, הדרך ליציבות אמיתית עוד ארוכה.
כעת, כשהמעקפים המשפטיים נכנסו לתוקף וכללי המשחק החדשים חלים על עשרות מדינות ובהן גם ישראל, המשק העולמי נדרש להסתגל למציאות של חומות מגן כלכליות, אינפלציה דביקה וגבולות גזרה נוקשים, שיקבעו מי ירוויח ומי ישלם את המחיר בעידן החדש.