התפתחות הצפון

הקמת מרכז הפיתוח של חברת אנבידיה (NVDA) בקריית טבעון מסמנת נקודת מפנה אסטרטגית עבור מדינת ישראל בכלל ועבור אזור הצפון בפרט.
מעבר למשמעויות הטכנולוגיות המובנות מאליהן, מדובר באירוע בעל השלכות רוחב עמוקות על ענפי התשתיות, הנדל"ן ושוק התעסוקה המקומי.
הכנתי לכם מאמר שמסקר את המורכבות התפעולית של הפרויקט לצד ההזדמנויות הכלכליות שהתפתחות זו מייצרת עבור המשקיעים בשוק ההון הישראלי.

הקמת מתחם הענק והמעורבות הממשלתית

חברת אנבידיה מתכננת הקמת מרכז פיתוח רחב היקף בקריית טבעון אשר צפוי לקלוט כעשרת אלפים עובדים חדשים.
מדובר במהלך אשר דורש מעורבות ממשלתית אינטנסיבית בשל היקף המשאבים הנדרש להפעלת המתחם. בין היתר, רשות מקרקעי ישראל נדרשת להקצות קרקעות מתאימות בעוד משרד האנרגיה בוחן פתרונות לאספקת חשמל בהיקף השווה לצריכה של עיר בינונית בישראל.
פגישות שנערכו לאחרונה בין בכירי החברה לבין משרד התחבורה מעידות על התקדמות משמעותית בקידום הפרויקט, תוך מתן דגש על פתרון חסמים לוגיסטיים שאיימו על עצם קיומו.

הדמיה של מרכז הפיתוח של אנבידיה
קרדיט: NVIDIA 

אתגרי נגישות ופתרונות תחבורה יצירתיים

הצפי להגעת עשרת אלפים עובדים למתחם אחד בקריית טבעון יצר חשש ממשי מפני עומסי תנועה חריגים בכניסה וביציאה מהאזור.
צוות היגוי מיוחד שהוקם במשרד התחבורה החל לקדם הליכים מואצים לסלילת כבישים ייעודיים והקמת תחנת רכבת חדשה שתשרת את עובדי המתחם.
כחלק מהמענה לצורך בגיוס כוח אדם איכותי מאזור גוש דן, מתוכנן לקום במקום מנחת מטוסים המותאם למטוסים צרי גוף.
תשתית זו תאפשר הנגשה מהירה של המרכז עבור עובדים מרוחקים ותשרת במקביל את כלל תושבי הצפון, מה שהופך את המיזם לאירוע בעל חשיבות לאומית.

המנוף הטכנולוגי של אזור הצפון

הממשלה רואה בכניסתה של אנבידיה לקריית טבעון מנוף מרכזי להפיכת הצפון למרכז טכנולוגי מוביל בישראל.
ההנחיות שניתנו ליחידות הסמך, ובהן נתיבי איילון ורשות שדות התעופה, נועדו להבטיח כי תשתיות התחבורה והתעופה יתמכו בצמיחה המהירה של האזור.
המטרה היא לייצר אקוסיסטם טכנולוגי שלם שימשוך חברות נוספות וישנה את המבנה הכלכלי של ערי הצפון, תוך יצירת מקומות עבודה בשכר גבוה והפחתת הריכוזיות התעסוקתית במרכז הארץ.

השפעת שער החליפין על כדאיות הפרויקט

היחלשות הדולר מול השקל מהווה אתגר כלכלי משמעותי עבור חברות רב לאומיות הפועלות בישראל.
מאחר שאנבידיה  מדווחת בדולרים אך משלמת שכר ותשתיות בשקלים, התחזקות המטבע המקומי מייקרת את עלויות הפרויקט בשיעור המוערך בכ-15%-20%.
תופעה זו פוגעת בתחרותיות של ענף ההייטק הישראלי כולו, שכן הכנסות החברות נשחקות בעוד ההוצאות המקומיות על שכר, ארנונה וחשמל נותרות גבוהות.
מצב זה עלול להוביל לדחיית הרחבות או להעברת פעילויות פיתוח למדינות שבהן עלויות ההעסקה יציבות יותר.
הממשלה יודעת את זה וניסתה בעבר לעצור את היחלשות הדולר, או לפחות להאט את התופעה.
לדוגמא, בעסקת wizz הממשלה ביקשה את המיסים על ההכנסה החסרת תקדים ממכירת החברה לגוגל בדולרים, מפני שעשרות מליארדי דולרים אשר היו נכנסים בשקלים לישראל היו ממנפים עוד יותר את השקל אל מול הדולר.

המרוויחות המרכזיות מהפיתוח בצפון

התפתחות האזור מייצרת הזדמנויות עבור חברות נדל"ן ותשתיות הנסחרות בבורסה בתל אביב. חברת אלביט, באמצעות זרוע המגורים שלה, כבר פועלת להקמת פרויקט מגורים בעפולה המיועד ספציפית לעובדי אנבידיה. 
במקביל, חברת סלע איסתא נדל"ן מרחיבה את פארק ההייטק ביקנעם הסמוך, מתוך ציפייה ליהנות מאפקט הזליגה של הפרויקט.
בתחום התשתיות, חברות כמו קבוצת אשטרום ואלקטרה צפויות להשתתף במכרזי הבנייה והתובלה רחבי ההיקף הנדרשים להקמת הקמפוס והדרכים המובילות אליו.

השפעה על מגזר התעופה והתיירות

הקמת מנחת המטוסים החדש צפויה להשפיע באופן ישיר על חברות התעופה המקומיות כגון אל על וישראייר.
פתיחת שדה תעופה נוסף בצפון מייצרת פוטנציאל לטיסות פנים ארציות בתדירות גבוהה, אשר יקצרו את זמני ההגעה מהמרכז ומהדרום.
התפתחות זו עשויה להגדיל את נפח הפעילות של חברות אלו ולייצר מקור הכנסה חדש ויציב המבוסס על הסכמי העסקה מול חברות הטכנולוגיה הגדולות, לצד שירות לקהל הרחב המתגורר באזור הצפון.

סיכום ותובנות

הפרויקט של אנבידיה בקריית טבעון הוא הרבה מעבר להקמת מבנה משרדים רגיל, הוא מהווה מבחן ליכולת הביצוע של מדינת ישראל בתחומי התשתיות והאנרגיה.
למרות הקשיים הנובעים משער החליפין והתחזקות השקל המכבידים על עלויות המעסיקים, הרי שההשקעה המסיבית בתחבורה ובתעופה צפויה לייצר ערך ארוך טווח לכלכלה הישראלית. עבור המשקיע בשוק ההון, המיקוד עובר כעת לחברות התשתית והנדל"ן אשר יבצעו בפועל את המהפכה הזו, לצד מעקב אחר יכולת ההייטק הישראלי לשמור על תחרותיות בסביבה של מטבע מקומי חזק.