חלומות חלל ומציאות פיזיקלית, כישלון בלובירד 7 והשלכותיו על השוק

דיברנו רבות על ענף החלל המסחרי, והשבוע שעבר היה בשבילו מורכב עם תהפוכות בעקבות השיגור הלא מוצלח של לוויין חברת AST SpaceMobile בשיתוף פעולה עם חברת Blue Origin.
האירוע ממחיש את הסיכונים הטמונים בתשתיות חוץ אטמוספריות ומציב סימני שאלה סביב לוחות הזמנים של מהפכת הקישוריות הסלולרית מהחלל.
סקרתי עברכם את הכשל הטכני ואת השפעתו על שוק ההון והסקטור כולו.

השיגור המשותף והטיל החדש

בשבוע האחרון חזינו בציון דרך משמעותי ומורכב בתעשיית החלל המודרנית, עם יציאתו לדרך של שיתוף פעולה אסטרטגי בין חברת Blue Origin של ג'ף בזוס לבין חברת AST SpaceMobile. האירוע המרכזי היה שיגור הבכורה המצופה של משגר הניו גלן, טיל כבד ורב-פעמי שפותח במימון פרטי אדיר במטרה להוות מתחרה ישיר ודומיננטי בשוק השיגורים המסחריים והממשלתיים.
המטרה המבצעית של המשימה הייתה הצבת הלוויין BlueBird 7 במסלול סביב כדור הארץ בשכבת ה-LEO, לוויין תקשורת ענק ומתקדם שנועד לקדם את החזון של תקשורת סלולרית ישירה מהחלל לכל סמארטפון סטנדרטי.
עם זאת, לצד ההישג הטכנולוגי המרשים שבעצם שיגורו של משגר חדש ומסיבי כל כך, המשימה נתקלה באתגר מבצעי משמעותי.
הלוויין הוכנס למסלול שגוי שאינו תואם את היעד המקורי שתכננה ASTS, מצב זה מדגיש את הסיכונים הגבוהים הכרוכים בפיתוח תשתיות חלל חדשניות ואת המורכבות העצומה של שלב הדיוק במסלול, דבר שיחייב את שתי החברות לבחון מחדש את צעדיהן בעודן שואפות לבסס רשת לוויינית שתשנה את פני התקשורת העולמית.

מקור: AST SpaceMobile

החזון של AST SpaceMobile

החזון של החברה אינו מסתכם רק בשיגור לוויינים, אלא בשאיפה לחולל מהפכה יסודית באופן שבו האנושות צורכת תקשורת ומתחברת לעולם.
החברה בונה את מה שהיא מכנה מגדלים סלולריים בחלל, מתוך מטרה נועזת למחוק את המושג "אין קליטה" מהלקסיקון העולמי.
בניגוד לפתרונות לווייניים מסורתיים הדורשים מהמשתמש לרכוש צלחת לוויין ייעודית, מודם יקר או ציוד קצה מסורבל, הטכנולוגיה פורצת הדרך של ASTS מבוססת על מודל ה-Direct-to-Device.
המשמעות היא שכל סמארטפון סטנדרטי שנמצא כיום בכיסם של מיליארדי בני אדם יוכל להתחבר ישירות ללווייני ה-BlueBird הענקיים של החברה וליהנות מקליטהנ בכל מקום.

על ידי שיתוף פעולה אסטרטגי עם ספקיות סלולר מובילות כמו AT&T ו-Vodafone אינה מנסה להחליף את הרשתות הקרקעיות, אלא להשלים אותן באופן רציף, היא יוצרת למעשה רשת ביטחון גלובלית המכסה אוקיינוסים, מדבריות, אזורים כפריים מרוחקים ואזורי אסון שבהם הקמת תשתית פיזית היא בלתי אפשרית או לא כלכלית. המטרה הסופית היא לגשר על הפער הדיגיטלי העולמי, ולאפשר לכל אדם, ללא קשר למיקומו הגאוגרפי, גישה חופשית ומהירה למידע, שירותי חירום, רפואה מרחוק וכלכלה דיגיטלית, ובכך להפוך את הקישוריות לזכות בסיסית ולא למותרות גאוגרפיות.
הכננתי לכם לפני מספר שבועות כתבה מקיפה על החברה באתר ספונסר

בין הצלחה הנדסית לכשל מסלולי

השיגור הוגדר כהצלחה חלקית בלבד.
השלב הראשון של המשגר ביצע נחיתה מושלמת וסימן את השימוש החוזר הראשון בהיסטוריה של טיל הניו גלן.
עם זאת בשלב העליון של הטיל התגלתה תקלה במהלך ההבערה השנייה כאשר אחד ממנועי ה-BE3U לא סיפק דחף מספיק. כתוצאה מכך הלוויין שוחרר למסלול אליפטי נמוך מדי בגובה של כ-95 מייל במקום הגובה המתוכנן של כ-285 מייל.
הלוויין הופעל בהצלחה אך עקב המסלול השגוי הוא נשרף באטמוספירה. רשות התעופה הפדרלית (FAA) סיווגה את האירוע כתאונה והשעתה את טיסות הניו גלן עד לסיום חקירה רשמית בפיקוחה.

השלכות פיננסיות על חברת ASTS

ההפסד הכספי הישיר עבור החברה נחשב למוגבל מאחר שעלות הלוויין המוערכת בכ-23 מיליון דולר מכוסה בביטוח. ההשפעה העיקרית היא על סנטימנט המשקיעים והסיכון לעיכוב בתוכנית ההשקה הכוללת של 45 לוויינים עד סוף שנת 2026.
ביום המסחר שלאחר האירוע צנחה המניה בשיעור של 17% בשלב הטרום מסחר אך התאוששה ועלתה בשיעור של 15% באותו היום.
התנודתיות הזו מעידה כי למרות הכישלון הנקודתי המשקיעים עדיין נותנים אמון במודל העסקי של החברה.

זעזועים בסקטור החלל

האירוע יצר סנטימנט שלילי זמני בשוק והזכיר למשקיעים את הסיכונים המובנים בשיגורי חלל כפי שחוו בעבר חברות כמו SpaceX או(Rocket Lab (RKLB.
יחד עם זאת ההצלחה בנחיתת השלב הראשון מוכיחה התקדמות טכנולוגית בתחום השימוש החוזר שהיא צעד חשוב לתעשייה כולה. המצב עשוי להוביל לעלייה בביקוש לשיגורים אצל ספקים שהוכיחו אמינות גבוהה יותר בטווח הקצר.

השפעה על נאס"א ותוכנית ארטמיס

קרקוע מערך הניו גלן עלול להוביל לדחייה בשיגור רכב הנחיתה הירחי Blue Moon מה שמשפיע ישירות על לוח הזמנים של תוכנית ארטמיס לחזרה לירח עד שנת 2028.
נאס"א רואה בחברת Blue Origin ספקית משנית קריטית לצד SpaceX, בנוסף העיכוב משפיע על פרויקט קויפר של חברת אמזון (AMZN) ומאט את היכולת של ג'ף בזוס להתחרות באמינות של טילי הפלקון 9.
קושי נוסף צפוי בקבלת אישורים ממשלתיים וצבאיים עבור המשגר החדש עקב העיכוב בהוכחת אמינותו.

סיכום ותובנות

אובדן הלוויין בלובירד 7 הוא תזכורת לכך שהדרך לכיסוי סלולרי גלובלי רצופה במכשולים טכניים ובירוקרטיים. בעוד שהחוסן הכלכלי של ASTS נשמר בזכות כיסוי ביטוחי האתגר האמיתי טמון בשימור לוחות הזמנים מול ספקי שיגור המצויים תחת חקירה.
השוק ממשיך להביע אמון בטכנולוגיה אך התלות בתשתיות שיגור חיצוניות נותרת נקודת התורפה המרכזית של הסקטור בדרכו להפוך למסחרי ונגיש.