כותרת: שנה לביג גלילות: האם ענק הקניונים החדש מצליח לשנות את כללי המשחק?

ענף הקמעונאות והנדל"ן המסחרי בישראל עבר שינויים משמעותיים בשנה האחרונה, כאשר במרכזם עמד פרויקט הדגל ביג פאשן גלילות. שנה לאחר פתיחתו, המתחם הממוקם בלוקיישן אסטרטגי שאינו צמוד לשכונות מגורים, הוכיח עצמו כיעד צרכני מובהק. הפרויקט סימן את המעבר של קבוצת ביג ממותג המזוהה עם הפריפריה לשחקן דומיננטי בשוק הלייף סטייל והקולינריה של המרכז, תוך שהוא מציע חוויית קנייה אורבנית שונה מזו המוכרת בקניונים הסגורים.

מדד הפדיונות: ברומטר לחיוניות השוק בצל ההאטה

פדיונות בקניונים הם המדד המרכזי לבחינת חיוניותו של מרכז מסחרי. המונח פדיון מתייחס לסך ההכנסות הכספיות (מחזור המכירות) של כלל החנויות והעסקים הפועלים במתחם בתקופה נתונה. בביג גלילות, נתון זה משקף היטב את האתגר העונתי. בעוד שבתקופת ההשקה ובחודשי הקיץ הציג המתחם פדיונות מרשימים של כ-90 ש"ח למ"ר, בחודשי החורף (דצמבר וינואר) הנתון ירד לרמה של פחות מ-60 ש"ח למ"ר. בשוק עוקבים אחר הנתונים הללו כדי להבין האם הירידה בפעילות בחודשים הקרים היא מגמה מבנית הנובעת מהמודל הפתוח של המתחם, או שמדובר בתנודתיות עונתית שתתאזן ברבעונים הבאים. המעקב סביב הנתונים מתבצע בעקבות עונת הדוחות המאכזבת של חברות האופנה, המעלה תהיות לגבי עמידות הצריכה הפרטית לאורך זמן.

ניתוח הביצועים: הפדיון למ"ר והשפעה ישירה על המתחרים

ניתוח רמת הביצועים של ביג גלילות ביחס לסביבתו מלמד על שינוי משמעותי בחלוקת נתחי השוק באזור. נתוני RIS (החברה שמודדת את הפדיונות) מצביעים על כך שהקניונים ומרכזי הקניות באזור השרון והמרכז חוו ירידה של כ-15% עד 18% בפדיונות רשתות האופנה מאז השקת המתחם. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא קניון רמת אביב. באפריל 2025 עמד הפדיון למ"ר בקניון על כ-160 ש"ח, אך חודשיים לאחר מכן הוא ירד לכ-130 ש"ח למ"ר, ומאז לא הצליח לשוב לרמות השיא שאפיינו אותו בעבר. יחד עם זאת, חשוב לציין כי למרות השחיקה, הפדיון ברמת אביב עדיין גבוה משמעותית מזה של ביג. נתון הפדיון של ביג גלילות בחודשי החורף (כ-60 ש"ח למ"ר) אמנם נחשב טוב ויציב ביחס לממוצע של מרכזים פתוחים, אך הוא עדיין נמוך מהממוצע הארצי של קניונים סגורים, הנע בין 75 ל-85 ש"ח למ"ר.

מאזן הכוחות: הצלחה כלכלית מול סיכונים מבניים ורגולטוריים

שאלת הצלחתו של ביג גלילות נותרת פתוחה בשלב זה. מהצד החיובי, ההכנסות בפועל נאמדות בכ-1.5 מיליארד שקל, נתון הגבוה משמעותית מהתחזיות המוקדמות שעמדו על כ-800-900 מיליון שקל. רמת הביקוש מצד השוכרים נותרה בשיא עם תפוסה מלאה של כל 160 החנויות ורשימת המתנה ארוכה.
מנגד, המודל של קניון פתוח מתגלה כרגיש במיוחד לתנאי מזג האוויר, כפי שבלט בחורף האחרון עם רוחות עזות שהקשו על השהות במתחם. בנוסף, קיימת עננה משפטית סביב הפעילות בשבת. כ-40% מהפדיונות של ביג גלילות מגיעים מסופי השבוע, וככל שהסטטוס קוו המשפטי ישתנה והפעילות בימים אלו תוגבל, המודל הכלכלי של המתחם עלול לספוג פגיעה קשה.

סיכום: שינוי מפת הצריכה תחת חובת ההוכחה

לסיכום, שנת הפעילות הראשונה של ביג גלילות מוכיחה כי המתחם הפך לשחקן דומיננטי ששינה את מפת הצריכה באזור המרכז, אך הוא טרם ביסס יציבות מול הקניונים הסגורים המסורתיים. המסקנה המרכזית היא שבעוד שהביקוש מצד השוכרים איתן, חוסר היציבות במזג האוויר והתלות הקריטית בפעילות בשבת מהווים סיכונים מבניים שעלולים להעיב על רווחיות המתחם בטווח הארוך.