רשות המסים יוצאת במבצע גילוי מרצון: מה זה אומר?

בהקשר לגירעון הגדל בתקציב המדינה, רשות המסים הכריזה לפני מספר שעות, באישור היועצת המשפטית לממשלה, על נוהל גילוי מרצון חדש. הנוהל שיהיה בתוקף לשנה בלבד, עד ה-31 באוגוסט 2026, נועד לסייע בהקטנת הגירעון הגדול בתקציב על ידי מתן הזדמנות למעלימי מס להסדיר את ענייניהם. המהלך צפוי להניב מיליארדי שקלים לקופת המדינה ומטרת הנוהל היא לאפשר לאנשים לשלם את המס הנדרש ולהימנע מהליכים פליליים. נוהל הזה מגיע לאחר חילוקי דעות ארוכים עם משרד המשפטים וצריך להגיד מבטא גישה מחמירה יותר לעומת נהלים קודמים.

מהו נוהל גילוי מרצון ומי יכול להשתמש בו?

נוהל גילוי מרצון מאפשר ליחידים, עוסקים, בעלי תפקידים בתאגידים ותושבי חוץ שביצעו עבירות מס, לבצע הליך של "גילוי מרצון". המטרה היא לתקן את הדיווחים, להתוודות על העלמות מס ולשלם את מלוא המס המתחייב על מנת לקבל חסינות מהליך פלילי. הנוהל חל על כלל מערכי המס, כולל מס הכנסה, מע"מ, מכס ומיסוי מקרקעין, ועל כל סוגי ההכנסות. בין התנאים הבסיסיים לנוהל, הפנייה חייבת להיעשות בכנות ובתום לב, ובמועד הפנייה לא מתנהלת כבר בדיקה או חקירה של רשות המסים בעניינו של הפונה.

שני מסלולים להגשת הבקשות

הגשת הבקשות לנוהל מתבצעת באופן מקוון בלבד ומתאפשרת בשני מסלולים, שרשות המסים תחליט באיזה מהם תטופל הבקשה.

• המסלול הרגיל: במסלול זה נחתם הסכם שומה מול המשרד הרלוונטי ברשות המסים.

• המסלול הירוק: נועד לזרז את הטיפול בבקשות עם היקף הון נמוך יחסית. במסלול זה, המבקש יגיש דוח מתקן או דוח חדש שיכלול את ההכנסה שברצונו לגלות.
  המסלול הירוק מיועד, בין היתר, להכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל עם יתרה של עד 4 מיליון ש"ח ליום 31 בדצמבר 2024, הכנסות משכר דירה בישראל או בחו"ל של עד 250 אלף ש"ח בשנה, והכנסות מנכסים דיגיטליים של עד 500 אלף ש"ח עם שווי הוגן של עד 1.5 מיליון ש"ח ליום 31 בדצמבר 2024.

הקשחת התנאים וההשפעה על המשק

הנוהל הנוכחי מבטא הקשחה משמעותית בהשוואה לנהלי גילוי מרצון שהופעלו בעבר, בשנים 2011-2012, 2014-2016 ו-2017-2019, ומ-2019 ועד היום הנוהל לא היה תקף כאשר היום הוא חוזר בעוד האפשרות להגשת בקשה אנונימית בוטלה, וכעת כל הבקשות מוגשות באופן מקוון ומזוהה. כמו כן, הנוהל החדש מתייחס במפורש לנכסים דיגיטליים ומחייב אסמכתאות לשווי הנכסים. עם זאת, כמו בנהלים הקודמים, במקרים שהבקשה לא אושרה, רשות המסים לא תוכל לעשות שימוש במידע שנמסר, אלא אם הוא הגיע אליה בדרך אחרת או אם הוסתר מידע רלוונטי.

נהלים קודמים הניבו לקופת המדינה כ-5 מיליארד ש"ח וטופלו במסגרתם כ-9,000 תיקים. נראה שההחלטה להשיק נוהל מחמיר יותר משקפת את המעבר של רשות המסים למדיניות של שקיפות, אחריות מלאה והדגשת אכיפה והרתעה.

סיכום ותובנות

השקת נוהל גילוי מרצון חדש על ידי רשות המסים אינה רק מהלך בירוקרטי, אלא הצהרה ברורה של המדינה. במציאות כלכלית כמו היום, שדורשת הקטנת גירעון וצמצום העלמות מס, הנוהל מציע למעלימי המס הזדמנות אחרונה להסדיר את ענייניהם באופן יזום. בעוד הנהלים הקודמים הציעו גמישות רבה יותר, הנוהל הנוכחי מבטא קו נוקשה יותר, במיוחד עם ביטול האנונימיות והתייחסות מפורשת לעולמות חדשים כמו נכסים דיגיטליים. הנוהל מדגיש כי בתקופה של שקיפות פיננסית גלובלית, לא נותר למשתמטים ממס מקום מסתור, וכי שיתוף הפעולה הוא המפתח להימנעות מהליכים פליליים.

השאלה האם מדיניות כזו מעודדת העלמות מס? אולי עדיף היה לא לוותר על הליכים פליליים נגד אנשים שמתחמקים מתשלום מסים? מדוע לא נכון יותר להתמקד בשינוי הסכמים בעייתיים כמו מתווה הגז, שיכולים להחזיר כספים לאזרחים ולסייע בהקטנת הגירעון באופן יסודי יותר...