מיליארדים נעלמו מהחסכונות, והרגולטור מתעורר מאוחר מדי
18.7.2025
בקצרה
- פרשת ״גלובל נט״ חשפה אובדן של כ-600 מיליון שקל של משקיעים ישראלים עקב השקעה בקרנות זרות לא מפוקחות, שהתמקדו בבתי אבות ודיור מוגן, מה שמדגיש את הסיכון בהשקעות לא נזילות ובעלות מינוף גבוה.
- חברת ״וולת'סטון״ גייסה כ-1.6 מיליארד שקל מ-2,000 משקיעים לפרויקטים של התחדשות עירונית, אך רק רבע מהכסף הוחזר עד כה, מה שמצביע על סיכון משמעותי בהשקעות מזנין ועל הצורך בבדיקת נאותות קפדנית של פרויקטים.
- בפרשת ״סלייס״, כמעט מיליארד שקל מכספי חוסכים הועברו לקרנות השקעה זרות דרך קופות גמל אישיות (IRA), כאשר חלק מהמשווקים החזיקו מניות בקרנות אלו, מה שמצביע על ניגוד עניינים חמור ועל הצורך בפיקוח הדוק יותר על העברת כספים לחו״ל.
- רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון החלו לפעול לאחר חשיפת הפרשות, כולל ביטול רישיונות, פתיחת חקירות פליליות וקידום שינויי רגולציה, במטרה לצמצם שיווק השקעות מסוכנות ולהגביל חשיפה לנכסים אלטרנטיביים, אך פעולות אלו באו באיחור.
הם לא ביקשו הרבה. רק לשים קצת כסף בצד, אולי לפנסיה, אולי לילדים. סוכני הביטוח הציעו להם "הזדמנויות עם תשואה יפה", הקרנות הבטיחו השקעות סולידיות ובפועל, מאות משפחות איבדו את כל החסכונות. שלוש פרשות מתפוצצות עכשיו אחת אחרי השנייה, וכולן מובילות לאותו מקום. שוק לא מפוקח, נכסים מסוכנים במיוחד, והבטחות שלא נבדקו עד הסוף.
הפרשה הראשונה, ״גלובל נט״, נגעה בקרנות זרות שפעלו באנגליה, השקעות בבתי אבות סיעודיים ובדיור מוגן, שנשמעו יציבות על הנייר, אבל בפועל כללו איסור לפדות את הכסף למשך שלוש שנים, מינוף גבוה, וחוסר נזילות קיצוני. הקרנות קרסו, וכ־600 מיליון שקל של משקיעים ישראלים ירדו לטמיון. רשות ניירות ערך בדקה את פעילות החברה, גילתה ליקויים חמורים, כולל קבלת הלוואות מהקרן עצמה על ידי הנהלת ״גלובל נט״ וביטלה את רישיון השיווק שלה. בחלק מהמקרים, המשווקים אפילו לא התאימו את ההשקעה לפרופיל הלקוח, פשוט דחפו את המוצר הכי משתלם עבורם.
ב״וולת'סטון״, הסיפור היה שונה, אבל המסקנה דומה. החברה גייסה כ־1.6 מיליארד שקל מ־2,000 משקיעים, דרך עשרות שותפויות מימון לפרויקטים של התחדשות עירונית. הלוואות מזנין לקבלנים, נשמע טוב, אבל חלק מהפרויקטים כשלו, ולפי רשות ני"ע, החברה המשיכה לגייס כספים גם אחרי שהבינה שהיא בצרות. הרשות העבירה את התיק לפרקליטות, בחשד להטעיית משקיעים, ניגוד עניינים ושיווק ניירות ערך ללא תשקיף. רק רבע מהכסף הוחזר עד היום, והשאר תלוי בהשלמת פרויקטים תקועים, שכרגע אף אחד לא יודע מתי יסתיימו.
ו״סלייס״? שם הסכומים אפילו גבוהים יותר, כמעט מיליארד שקל מכספי חוסכים ניידו עצמם לקרנות השקעה זרות דרך קופות גמל אישיות (IRA). הקרנות הללו, שכונו "הקרנות האדומות", היו למעשה גופים פרטיים מעבר לים, חלקם לא מפוקחים כלל, שחלק מהמשווקים בישראל החזיקו בהם מניות. הכסף זרם החוצה דרך הלוואות שניתנו לחוסכים על ידי סוכני ביטוח, והושקע בחזרה בקרנות שאליהן היו אותם סוכנים מחוברים. כשזה קרס, הכסף נעלם. רשות שוק ההון מינתה מנהל מיוחד, שחלק מהכספים הצליח להשיב, אבל רובם כנראה לא יחזרו.
הרגולטורים בישראל לא נשארו אדישים למה שקרה.
אחרי שהפרשות נחשפו, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון התחילו לפעול, גם אם באיחור. במקרה של ״גלובל נט״, הרשות ביטלה את רישיון השיווק של החברה, לאחר שדוח ביקורת חמור חשף שיטות שיווק אגרסיביות, הטעיה של לקוחות, וקשרים עסקיים בעייתיים עם הקרנות עצמן.
בפרשת ״וולת'סטון״, הרשות פתחה בחקירה פלילית והעבירה את התיק לפרקליטות בחשד לשיווק ניירות ערך ללא תשקיף, ניצול קשרי אמון עם סוכני ביטוח והצגת מידע כוזב למשקיעים.
בפרשת ״סלייס״, רשות שוק ההון מינתה מנהל מורשה שפועל לאיתור והשבת הכספים, ובמקביל קידמה שינוי בתקנות קופות הגמל לניהול אישי (IRA), שיכלול מגבלות חדשות. השקעה רק בקרנות סחירות, הגבלת החשיפה לנכסים אלטרנטיביים עד 25%, והתניה של ההשקעה בקצבה חודשית מינימלית של 10,000 ש"ח.
מדובר בשורה של מהלכים שמטרתם לצמצם את שיווק ההשקעות המסוכנות למי שלא באמת מבין את ההשלכות, ולסגור את הפרצות שדרכן נעלמו מאות מיליוני שקלים.
שלושת המקרים האלו שונים במעט, אבל יש להם מכנה משותף ברור.
שיווק אגרסיבי של השקעות אלטרנטיביות לא מפוקחות, תמריצים כספיים עצומים לסוכנים, והיעדר שקיפות בסיסית כלפי המשקיעים. מה שנראה כ"השקעה סולידית עם פוטנציאל תשואה", הסתיר בפועל סיכון גבוה, מינוף מסוכן, ומבנה משפטי שלא נתן הגנה של ממש. עבור המשקיע הפשוט, שלא מחזיק עורך דין צמוד או יועץ השקעות פרטי, זו הייתה קרקע חלקה להפסדים כואבים במיוחד.
אז מה אפשר ללמוד מזה?
לפני הכול, הדבר הכי חשוב שאנחנו כמשקיעים יכולים ללמוד מכל זה הוא פשוט, סבלנות. לא כל השקעה נוצצת שווה את הקפיצה למים. גם אם מבטיחים לנו תשואה גבוהה, גם אם מישהו "ממליץ בחום", תמיד עדיף לעצור רגע ולשאול: איפה הכסף באמת נמצא? מה רמת הסיכון? האם יש לי דרך להבין את זה לעומק? אלה לא סתם מספרים' זה הכסף שלנו, זה החיסכון של המשפחה, של העתיד. משקיע טוב הוא לא מי שקופץ על כל הזדמנות, אלא מי שבודק, לומד, משווה, ורק אז מקבל החלטה. התמדה לאורך זמן, השקעות יציבות ושקופות, ונכונות לחקור, זה הרבה יותר חכם מטיפוס מהיר שבסופו אפשר להתרסק