הפניקס עקפה בנק, והציבור מרוויח שקט נפשי, כך הפכה חברת ביטוח לנסיכת הבורסה

בזמן שכולם מדברים על הבנקים, מתחת לרדאר נבנית בשקט אליטה חדשה בבורסה הישראלית. לא עוד בנק שמוביל את הטבלה, אלא חברת ביטוח, והפעם זו לא מטאפורה. הפניקס, חברת ביטוח ותיקה שפועלת בלי גרעין שליטה, עקפה בשווי שוק את הבנק הבינלאומי והגיעה ל־26.1 מיליארד שקל, בזמן שהבנק נסחר ב־24.6 מיליארד. הפער אולי קטן, אבל המשמעות עמוקה.
זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של שוק ההון הישראלי שבה חברת ביטוח שווה יותר מבנק מהשורה הראשונה.

מתחילת השנה, מניית הפניקס קפצה ב־96%, כמעט הכפילה את עצמה. אבל היא לא לבד, גם הראל, חברת הביטוח זינקה ב־94% ומגיעה כבר לשווי של 21.2 מיליארד שקל, רק 16% פחות מהבנק הבינלאומי. מדובר במגמה רחבה שמתחזקת במיוחד בתקופה של עליות חדות בשוק ההון, כשחברות הביטוח נהנות מכל שקל שנכנס לחסכונות ארוכי הטווח של הציבור.

ואם מישהו צריך עוד הוכחה לעוצמה של הפניקס, הגרף לא משקר. מניית החברה זינקה ביותר מ־210% בתוך שנה אחת בלבד. לא מדובר בתיקון חד־פעמי, אלא בעלייה עקבית, כמעט מתמטית, שמתחילה עוד באמצע 2024 וצוברת תאוצה לאורך כל 2025. בשוקהפניקס מציגה יציבות מפתיעה, שמזכירה יותר את מה שאנחנו רגילים לראות בחברות טכנולוגיה מובילות, לא בביטוח.

מה שעושה את זה מעניין במיוחד הוא שהחברות האלו כבר מזמן לא נשלטות על ידי טייקון או בעל בית אחד. הפניקס, למשל, היא חברה ציבורית לגמרי, מי שמחזיק בה הם בעיקר הגופים המוסדיים, חברות ביטוח אחרות ואפילו הציבור עצמו. המנכ"ל, אייל בן סימון, מחזיק רק 0.02% מהמניות, אבל גם זה שווה כבר 5.6 מיליון שקל. אלי יונס מחזיק במניות בשווי 6.3 מיליון שקל, והציבור? הוא שותף שקט שמרוויח מכל עלייה בשווי החברה.

ולמי ששואל אם כל ההצלחה הזו הגיעה במקרה, כדאי לחזור רגע אחורה. בסוף 2022, קרנות ההשקעה האמריקניות ״סנטרברידג' וגאלטין״ ניסו למכור את השליטה בהפניקס לקרן ההשקעות ADQ מאבו דאבי, לפי שווי של 9.2 מיליארד שקל בלבד. כלומר, תוך פחות משנתיים, החברה שילשה את השווי הזה. העסקה אמנם לא יצאה לפועל בגלל חסמים רגולטוריים, אבל היא מעידה עד כמה חברות זרות מאמינות בפוטנציאל של שוק הביטוח הישראלי. הפניקס לא הייתה סוד, היא הייתה מציאה ששחקנים בינלאומיים רצו לשים עליה יד. אם זה לא סימן לחוזק, אז מה כן?

השוק אוהב מניות ביטוח לא רק בגלל הגרפים, אלא בגלל ההיגיון. כששוק ההון עולה, גם ערך הנכסים שחברות הביטוח מנהלות עולה, וכך גם ההכנסות שלהן מדמי ניהול. יותר חסכונות שווים יותר הכנסות, וההוצאות כמעט שלא משתנות. הרווח גדל, ושורת הרווח זזה מהר. ולכן, כשמדד ת"א 125 עלה השנה בכמעט 27%, מדד מניות הביטוח נסק ב־83%. זו לא התרגשות זמנית, זו תוצאה של תנועה אמיתית בכסף של הציבור.

הדבר המיוחד במניות ביטוח הוא שהן סוג של מראה של השוק כולו. כשהשוק פורח, הן פורחות איתו. אבל בשונה מבנקים, חברות הביטוח מרוויחות כשאנחנו מפקידים יותר כסף לחיסכון, לפנסיה, לביטוחי חיים, וזה קורה דווקא בזמנים של אמון ויציבות. לכן, דווקא בתקופה של התאוששות כלכלית, שחקניות כמו הפניקס והראל מרוויחות בענק.

ומה אפשר ללמוד מכל זה?
קודם כל, ששוק ההון הישראלי מתבגר, משקיעים כבר לא מחפשים רק את הבנק המוכר או את חברת הנדל"ן עם החלום. הם יודעים לזהות ערך אמיתי, רווח תפעולי חזק, ויציבות ארוכת טווח. הפניקס הראתה שאפשר להיות חברה בלי גרעין שליטה, בלי רעש מיותר, ולצמוח לשווי של יותר מ־26 מיליארד שקל, פשוט כי התוצאות מדברות בעד עצמן. זה לא סיפור של מניה אחת, אלא סימן לכך שהתעשייה הזו מתקדמת, הופכת גלויה לציבור - ומוכיחה שיש אלטרנטיבות אמיתיות לבנקים ולשחקנים הוותיקים.

אם נרצה להבין לאן הולך שוק ההון הישראלי, אולי לא צריך להסתכל רק על מי הכי חזק היום, אלא על מי מצליח לצמוח בלי לעצור, מי מתייעל בלי רעש, ומי מצליח למשוך עניין גם מאבו דאבי וגם מהציבור המקומי. הפניקס הראתה שזה אפשרי, והשאלה היא מי הבאה בתור.