מכתבים, מכסים ואיומים, טראמפ משיק את סיבוב הסחר החדש, וברזיל משיבה מלחמה
10.7.2025
בקצרה
- ממשל טראמפ הטיל מכסים חדשים של 20%-40% על סחורות ממדינות רבות החל מאוגוסט, בנוסף ל-10% קיימים, מה שעלול להוביל לעליית מחירים לצרכנים האמריקאים ולפגוע ביבואנים.
- ברזיל הגיבה להעלאת מכסים אמריקאית בצעדי תגמול, והודיעה על הטלת מכסים על מוצרים אמריקאים, מה שעלול לפגוע ביצואנים אמריקאים ולערער את יחסי הסחר בין שתי המדינות.
- הריאל הברזילאי ירד ביותר מ-2% בעקבות הודעת המכסים, מה שמצביע על חשש בשווקים מההשלכות הכלכליות של הסכסוך הסחר בין ברזיל לארה"ב ועלול להוביל לבריחת הון.
- מדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ, הכוללת מכסים ועונשים כלכליים, מעידה על שינוי סדרי עדיפויות משליטה כלכלית להידוק השליטה הפוליטית, מה שעלול להגביר את חוסר הוודאות בשווקים העולמיים.
במהלך שבוע אחד בלבד, טראמפ שלח יותר מ־20 מכתבים לראשי מדינות ברחבי העולם, חלקם שותפות סחר ותיקות, חלקם כלכלות קטנות יותר, כמו מולדובה, סרי לנקה או בוסניה. לכולם הוא הודיע חד־משמעית.
החל מ־1 באוגוסט, הסחורות שאתם שולחים לארצות הברית יכוסו במכסים בגובה 20% עד 40%. ההעלאה הזו מצטרפת ל10% שכבר הוכרזה באפריל, ומביאה את שיעור המס לרמות חסרות תקדים. אם מישהו יחשוב להגיב בצעד דומה, טראמפ מבטיח להעלות את הרף עוד יותר.
בתמונה הבאה אפשר לראות את המכסים על מדינות.
בנוסף לכך בתמונה הבאה אפשר לראות את המדינות מדרום מזרח אסיה שצפויות לספוג את הגל החדש של המכסים האמריקאיים, בשיעור של עד 40% החל מה־1 באוגוסט. המדינות מסומנות בגווני כחול לפי גובה המכס שהוטל עליהן, כחלק ממדיניות "המכסים ההדדיים" שטראמפ מקדם מול שותפות סחר. המפה הזו ממחישה עד כמה המהלך רחב, ומהדהדת את המסר המרכזי בכתבה. מדובר לא רק בעימות בין טראמפ ללולה, אלא בגל עולמי של עונשים כלכליים שמשולבים באינטרסים פוליטיים.
המכתבים כולם כמעט זהים, עם שורות כמו "ייתכן ונשקול התאמות", אך בסגנון אופייני נחתמים במסר חד משמעי. ארצות הברית מצפה לצייתנות, ולא תקבל החזרות באותו מטבע. אבל הייתה מדינה אחת שהמכתב שלה היה שונה לגמרי, ברזיל.
במכתב ללולה דה סילבה, נשיא ברזיל, טראמפ חרג מהשפה הדיפלומטית וכתב באופן ישיר.
העלאת המכס לברזיל, מ־10% ל־50%, נועדה גם כתגובה למשפט שמתנהל נגד הנשיא הקודם, ז'איר בולסונרו. לדבריו, מדובר ב"ציד מכשפות" שמזכיר לו את מה שהוא עצמו עבר בארה"ב. הוא האשים את מערכת המשפט הברזילאית בפגיעה בבחירות חופשיות ובחופש הביטוי, ואף כינה את המצב "חרפה בינלאומית".
המכתב של טראמפ לא רק חצה את גבול ההיגיון הכלכלי (בפועל, לארה"ב יש עודף סחר עם ברזיל של 7.4 מיליארד דולר בשנת 2024), אלא גם את גבול המוסכמות. זו הפעם הראשונה שממשל אמריקאי מטיל עונש כלכלי על מדינה אחרת לא בגלל יבוא פלדה או הגבלות רגולטוריות, אלא בגלל עניין פנימי בפוליטיקה המקומית של אותה מדינה. זה תקדים מדאיג, ולולה לא נשאר אדיש.
"ברזיל לא תקבל הרצאות מאף אחד", כתב הנשיא הברזילאי בתגובה. "נפעיל את חוק ההדדיות הכלכלית החדש שלנו ונשיב בצעדים מקבילים". המשמעות היא שמאות מוצרים אמריקאיים עלולים בקרוב לספוג מכסים גבוהים בברזיל, שוק עצום לחקלאות, טכנולוגיה ורכב אמריקאי. והמטבע המקומי, הריאל, כבר הספיק לרדת ביותר מ־2% בעקבות ההודעה.
מאחורי הקלעים, כל זה קורה בזמן שטראמפ מנסה לבסס מחדש את מדיניות "אמריקה תחילה", אותה אסטרטגיה שהניעה את מדיניות הסחר שלו כבר בקדנציה הקודמת. אבל הפעם, זה מגיע גם עם מסר פוליטי ברור: מי שלא מתיישר, ייענש. וזה בדיוק מה שהופך את ברזיל למקרה בוחן ראשון. גם כי זו אחת הכלכלות הגדולות באמריקה הלטינית, וגם כי טראמפ רואה בה סוג של מראה למה שקרה (או לא קרה) לו בבית.
ומה הלאה? ייתכן שברזיל לא תהיה האחרונה שתתעמת עם ארה"ב על רקע אישי. במקביל, חברות אמריקאיות שפועלות בברזיל מנסות להבין אם מחכים להן מכסים נגדיים, ובשווקים הבינלאומיים כבר מתחילים לתמחר מחדש את הסיכון. הכיוון ברור: זו לא רק מדיניות סחר, זו גישה חדשה־ישנה שמתעדפת שליטה פוליטית על היגיון כלכלי.
ולמה זה צריך לעניין את כולנו?
כי כל מכס כזה, כל עימות כזה, משפיע בסוף על מחירים, על יבוא, על היצוא, על היציבות בשווקים, ובעיקר על התחושה שאף מערכת סחר עולמית כבר לא בטוחה. ואולי זו בכלל המטרה.