מס קנייה

מס קנייה הוא מס עקיף המוטל על רשימה ספציפית של מוצרי צריכה, בעיקר מוצרי מותרות או מוצרים שהמדינה מעוניינת לווסת את צריכתם. בניגוד למע"מ שחל באופן רחב, מס קנייה חל רק על קטגוריות נבחרות, הן מיבוא והן מייצור מקומי, ונגבה פעם אחת בשלב שחרור המוצר מהמכס או מהמפעל. מטרותיו הן הגדלת הכנסות המדינה וצמצום צריכת מוצרים מסוימים מסיבות חברתיות או סביבתיות.
בישראל, הדוגמאות המוכרות ביותר למוצרים עליהם מוטל מס קנייה הן כלי רכב חדשים (שם שיעורו גבוה במיוחד), סיגריות, אלכוהול ומוצרי אלקטרוניקה מסוימים. המס מחושב כאחוז ממחיר המוצר הסיטונאי, והוא מתווסף למחיר לפני חישוב המע"מ, מה שיוצר אפקט של "מס על מס" ומייקר את המוצר הסופי לצרכן באופן משמעותי.
לדוגמה, על רכב חדש שמחירו ליבואן הוא 100,000 ש"ח, מוטל מס קנייה בשיעור של עשרות אחוזים. אם המס הוא 83%, מחירו מזנק ל-183,000 ש"ח. על סכום זה יוטל מע"מ (17%), שיוסיף עוד כ-31,110 ש"ח למחיר. כך, עוד לפני הוספת רווח היבואן, מחיר הרכב לצרכן כבר הוכפל ויותר, בעיקר בגלל מס הקנייה.