מהו המהלך הדרמטי של אפקון ?

כדי להקים חוות שרתים צריך הרבה יותר ממבנה ומחשבים. צריך להבטיח חשמל להפעלת השרתים ולמערכות הקירור, ולתכנן כיצד הפעילות תימשך גם כשמתעוררת תקלה. מבחינה עסקית, השאלות האלה חשובות כבר בתחילת הדרך, משום שהן משפיעות על עלות ההקמה, על הוצאות ההפעלה ועל המועד שבו אפשר להתחיל לשרת לקוחות.

המיזם שמקדמות אפקון, סונול ופנטלייט אנרגיה נבנה סביב החיבור הזה. שלוש הקבוצות חתמו ב9 בנובמבר על מזכר הבנות לקידום תחנת כוח, חוות שרתים ומתקני אגירה באותו מתחם. עבור אפקון, ההזדמנות היא להרחיב את פעילותה בהקמת תשתיות ובמקביל להחזיק בחלק מהנכס שיוקם. כדי להבין את משמעות המהלך למשקיעים, צריך לבחון גם את הדרך הארוכה שבין ההסכמות הראשוניות להפעלה מסחרית.

תחנת כוח וחוות שרתים באותו מתחם

התוכנית כוללת תחנת כוח בהספק של כ900 מגה וואט, שתפעל באמצעות גז טבעי וסולר לגיבוי. מגה וואט הוא יחידת הספק, המתארת את קצב ייצור החשמל או צריכתו. לצד התחנה מתוכננים חוות שרתים ומתקני אגירה. היקף חוות השרתים המוצע מגיע לעד 200 מגה וואט, אך הנתון מופיע בטיוטת ההודעה המשותפת המסומנת כממתינה לאישור סופי. לכן יש להתייחס אליו כתכנון ראשוני הטעון אימות.

ההיגיון הכלכלי האפשרי הוא לתכנן יחד את מקור החשמל ואת הצרכן הגדול שזקוק לו. חוות השרתים עשויה לספק בסיס של ביקוש לחשמל, ואילו סמיכות למתקן ייצור יכולה לאפשר תכנון מתואם של התשתיות. אגירה, כלומר שמירת אנרגיה לשימוש במועד אחר, עשויה להוסיף גמישות. אלה יתרונות אפשריים של המבנה המוצע, שהיקפם בפועל ייקבע בתכנון ובהסדרים המסחריים.

הסמיכות הפיזית לבדה אינה מבטיחה חשמל זול, חיבור ישיר מאושר או עצמאות מרשת החשמל. גם אין עדיין בסיס לקבוע כיצד תחולק תפוקת התחנה בין חוות השרתים לצרכנים אחרים. חשוב גם להבחין בין הנתונים: 900 מגה וואט מתייחסים לכושר הייצור המתוכנן של התחנה, ואילו הנתון של חוות השרתים מתייחס להיקף המתקן המתוכנן. אי אפשר לחבר אותם ולהציג תחנת כוח של 1,100 מגה וואט.

המתחם נשען על קרקע של סונול נדל״ן. בכפוף לקבלת האישורים, התאגיד המשותף ישכור 48 דונם לתקופה של כ25 שנים ממסירת החזקה או עד תום רישיון הייצור, לפי המוקדם. ניתנה לו גם זכות לשכור עד כ30 דונם נוספים, בין היתר לצורך חוות השרתים או האגירה. הקרקע מספקת בסיס לקידום התוכנית, אך עדיין נדרשים האישורים שיאפשרו להקים עליה את המתקנים.

מקור: Laliv g

אפקון מבקשת להרוויח מההקמה ומההחזקה

אפקון היא קבוצת הנדסה, תשתיות וטכנולוגיה, המספקת ללקוחות עסקיים ומוסדיים תכנון, הקמת מערכות, שירות ותחזוקה. פעילותה כוללת בין היתר מערכות חשמל ומכניקה, בקרה ואוטומציה, תקשורת ותשתיות אנרגיה. לקוחותיה מגיעים מתחומים כמו הייטק, אנרגיה, תחבורה ותעשייה. ההכנסות נובעות מביצוע פרויקטים, ממכירת פתרונות וציוד ומשירות לאורך חיי המערכות.

המיזם החדש מרחיב את תפקידה בשני כיוונים. קבוצת אפקון אמורה להחזיק ב27.5% מהתאגיד המשותף, ובנוסף החברה וחברות שבשליטתה צפויות לבצע עבודות במסגרת ההקמה. עבודות כאלה עשויות להניב הכנסות בתקופת הביצוע, ואילו ההחזקה עשויה להקנות לה חלק ברווחי המיזם לאורך שנות פעילותו, אם יוקם ויהיה רווחי. היקף העבודות ותנאיהן טרם נקבעו.

מכאן נובע גם ההבדל בסיכון. בביצוע עבודות, הרווח תלוי בין היתר בתמחור, בעלויות וביכולת לעמוד בלוחות הזמנים. כבעלת מניות במיזם, אפקון נדרשת גם להשתתף בהון ובערבויות בהתאם להסכמות, ונחשפת לתוצאות הפעילות לאורך זמן. הניסיון ההנדסי עשוי לסייע בהקמה, אך הצלחת ההשקעה תדרוש גם תנאי מימון מתאימים והתקשרויות מסחריות רווחיות.

סונול ישראל אמורה להחזיק ב45% מהמיזם, ופנטלייט אנרגיה ב27.5%. עבור סונול, המהלך מרחיב את הפעילות בתחום האנרגיה ומאפשר לקדם שימוש נוסף בנכסי הקבוצה. סונול נדל״ן היא בעלת הקרקע והמשכירה המיועדת, ולה זכאות למענקים לפי אבני דרך. פנטלייט, מקבוצת קוואדרו תשתיות לאומיות, מביאה ניסיון בייזום תחנות כוח. שותפיה קידמו בעבר את תחנת הכוח IPM באר טוביה עד להפעלתה המסחרית.

חלוקת ההחזקות עשויה להשתנות. אם יושכר השטח הנוסף ובכפוף לתנאים שנקבעו, סונול ישראל תוכל להגדיל את חלקה עד 50.5%, וחלקן של אפקון ופנטלייט יקטן בהתאם. מבחינת משקיעי אפקון, המשמעות היא שההחזקה הראשונית אינה בהכרח ההחזקה הסופית. את ערך ההשתתפות יהיה צריך לבחון לצד הזכויות, חובות ההשקעה ומנגנוני קבלת ההחלטות שייקבעו.

ארבעה מיליארד שקל ויותר משש שנות ייזום

עלות הקמת תחנת הכוח מוערכת בכ4 מיליארד ש״ח. חוות השרתים ומתקני האגירה אינם כלולים בסכום הזה, ולכן העלות הכוללת של המיזם המשולב טרם נקבעה. הסכום גם אינו הזמנה לאפקון ואינו הכנסה צפויה שלה. הוא מתאר השקעה שהתאגיד המשותף יצטרך לממן לצורך הקמת תחנת הכוח.

המימון המתוכנן ישלב הון שיזרימו בעלי המניות עם חוב שייטול התאגיד. שיעור ההון העצמי ותנאי החוב עדיין אינם מפורטים, ולכן אין בסיס לקבוע כמה כסף אפקון תידרש להזרים. גם הכפלת 4 מיליארד ש״ח בשיעור ההחזקה שלה אינה נותנת את דרישת ההון: החישוב מתעלם ממימון בחוב וממרכיבי ההשקעה הנוספים.

תקופת הייזום המוערכת היא 76 חודשים, כלומר שש שנים וארבעה חודשים. זו תקופה לקידום הפרויקט והאישורים, ולא התחייבות להפעלה מסחרית בתום התקופה. בין השלבים שנמנו נמצאים הסמכה להגשת תוכנית לוועדה לתשתיות לאומיות, אישור התוכנית, סקר חיבור חיובי לרשת, אישור תעריפי ככל שיידרש והיתר בנייה. המשמעות למשקיעים היא שהמהלך עשוי להתפתח לאורך שנים, ושאין בסיס לייחס לו תרומה קרובה לרווחים.

לפני כל אלה ניצב שלב חוזי קרוב יותר. הצדדים אמורים לפעול לחתימת הסכם מפורט בתוך 90 יום ממזכר ההבנות. אם לא ייחתם הסכם כזה, המזכר יבוטל, אלא אם הצדדים יסכימו אחרת. ההסכם אמור להסדיר בין היתר את ההון והערבויות, קבלת ההחלטות, עסקאות עם צדדים קשורים והעברת זכויות.

להערכתנו, משך הפיתוח הוא אחד הסיכונים הכלכליים המרכזיים. דחייה עלולה להרחיק את תחילת ההכנסות, ובזמן הזה עלויות ההקמה, הריבית ותנאי השוק יכולים להשתנות. חוזי גז, הסכמים למכירת חשמל והתקשרויות עם לקוחות חוות השרתים יהיו חשובים להערכת הרווחיות. בלי התנאים האלה, אי אפשר לגזור מאומדן ההשקעה תשואה צפויה לבעלי המניות.

המשמעות למשקיעים תיקבע באבני הדרך

המיזם מציג כיוון עסקי ברור לאפקון: להרחיב את פעילותה בתשתיות אנרגיה ולשלב את יכולות ההקמה שלה עם החזקה בנכסים לאורך זמן. זהו פוטנציאל מעניין, משום שהוא עשוי להוסיף לחברה מקור רווח מעבר לעבודות הביצוע. באותה מידה, הוא עשוי לדרוש ממנה להקצות הון ולהמתין שנים להבשלת ההשקעה.

המבחן הקרוב יהיה חתימת ההסכם המפורט והבהרת חלקה של אפקון במימון ובעבודות. בהמשך, ההתקדמות התכנונית, החיבור לרשת וההתקשרויות המסחריות יאפשרו להעריך כמה מהפוטנציאל ניתן למימוש. ככל שהפרטים יתבהרו, יהיה אפשר לבחון את התמורה האפשרית מול ההון והסיכון שהחברה מקבלת על עצמה.

בשלב הנוכחי, ההכרזה מעידה על הרחבת שאיפות הייזום של אפקון. השינוי בתוצאות העסקיות יהיה תלוי בהפיכת מזכר ההבנות לפרויקט מאושר, ממומן ורווחי. עבור המשקיעים, ההתקדמות בכל אחד מהשלבים האלה תהיה משמעותית יותר מאומדן ההשקעה לבדו.