תעשיית הקריפטו עשויה לאבד מ20 מיליון דולר ?

בתעשיית הקריפטו, החלטה שמתקבלת בוושינגטון יכולה להשפיע על העסק כמעט כמו פיתוח טכנולוגי חדש.
כללי המסחר, הרישיונות והגישה למערכת הבנקאית קובעים אילו שירותים אפשר להציע, למי ובאיזה מחיר.
לכן חברות בתחום משקיעות לא רק במוצרים ובגיוס לקוחות, אלא גם בניסיון להשפיע על האנשים שיכתבו את הכללים.

במחזור בחירות האמצע של 2026, ארגונים הקשורים לתעשייה הזרימו יותר מ200 מיליון דולר לפעילות פוליטית. המטרה הייתה לחזק מחוקקים שיתמכו במסגרת חוקית נוחה וברורה יותר.
אלא שלאחר ניצחון הדמוקרטים בשני בתי הקונגרס, הענף נדרש להתמודד עם אפשרות אחרת: יותר פיקוח, יותר דרישות למסמכים וקושי גדול יותר להעביר את החקיקה שקיווה לקבל.

זה לא אומר שהכסף כולו ירד לטמיון, או שכל דמוקרט מתנגד לקריפטו. השינוי הוא ביכולת של התעשייה לתרגם את הקשרים שבנתה לתוצאה עסקית יציבה.

מה בדיוק ניסו להשיג בכסף הזה

עבור בורסת קריפטו, כללים ברורים יכולים לקבוע אילו נכסים ניתן לרשום למסחר ואילו שירותים אפשר לפתח.
עבור מנפיקת מטבע יציב, מטבע דיגיטלי שמיועד לשמור על ערך ביחס לדולר או לנכס אחר, המסגרת המשפטית משפיעה על הרזרבות הנדרשות ועל האפשרות לעבוד עם גופים פיננסיים.
לכן ההוצאה הפוליטית היא ניסיון להשפיע על תנאי הפעילות העתידיים. פחות אי ודאות עשויה להקל על השקעות, שותפויות וכניסה של לקוחות גדולים. מנגד, כללים מקלים מדי עלולים להשאיר סיכונים לצרכנים ולמערכת הפיננסית. זה מוקד המחלוקת בין התעשייה למבקריה.

לא מדובר במהלך שהתחיל השנה.
בבחירות 2024 הוציאו ארגוני תמיכה הקשורים לענף כ250 מיליון דולר כדי לסייע בבחירת מחוקקים תומכים. במחזור הנוכחי ניסתה התעשייה להמשיך את ההצלחה.
קוינבייס וריפל תרמו כל אחת 25 מיליון דולר ב2025 לFairshake, ארגון שמממן פעילות פוליטית עצמאית. אלה סכומים שנכללים במערך המימון הרחב של הענף, ולא תוספת שאפשר לחבר אוטומטית לכל נתון הוצאה אחר.

מבחינת החברות, המשוואה ברורה: אם כללים חדשים יאפשרו להרחיב פעילות ולמשוך לקוחות, ההשפעה הכלכלית עשויה להיות גדולה בהרבה מהתרומה עצמה. אבל הקשר בין הוצאה פוליטית לתוצאה עסקית רחוק מלהיות מובטח.

ההימור לא היה רק על הרפובליקנים

התעשייה ניסתה לבנות תמיכה משתי המפלגות.
בסוף אוקטובר, Fairshake והארגונים הקשורים אליו הציגו תמיכה ב33 מועמדים לבית הנבחרים, מהם 19 רפובליקנים ו14 דמוקרטים.
הבחירה הזאת מלמדת שהיעד היה רחב יותר מתמיכה בטראמפ. התעשייה חיפשה מחוקקים שיקדמו את סדר היום שלה, גם בצד השני של המפה הפוליטית.
אבל באוהיו התברר הגבול של הכוח הזה. Fairshake דיווח לפני הבחירות על הוצאה של 55 מיליון דולר נגד שרוד בראון, אחד המבקרים הבולטים של הענף. למרות זאת, בראון ניצח וחזר לסנאט.

עם זאת, מספר התומכים הוא רק חלק מהסיפור, חשוב גם מי מחזיק בסמכות לקדם את ההצעות.
תפקיד בוועדה רלוונטית יכול לאפשר למחוקק לעכב חוק, לדרוש שינויים בו או להציב שאלות לראשי הענף ולרשויות המפקחות.

ממכתבי שאלות לשימועים ולדרישת מסמכים

השליטה בוועדות מעניקה לדמוקרטים אפשרות להרחיב את הבדיקות לתחום הקריפטו, ובפרט לקשרים בין עסקים בענף לבין משפחת טראמפ.
רוברט גרסיה, שצפוי לעמוד בראש ועדת הפיקוח בבית הנבחרים בקונגרס הבא, סימן את רווחי המשפחה מפעילות קריפטו כנושא לחקירה, כאשר גם פניות קודמות לחברות כמו בינאנס וטתר עשויות לקבל משקל חדש כאשר מאחוריהן עומדות סמכויות לדרוש מסמכים ועדויות.

חשוב להפריד בין שלושה דברים: אמירה פוליטית, פתיחת חקירה וממצא שמוכיח הפרה.
כוונה לבדוק חברה אינה הוכחה שביצעה עבירה. גם רישיון שניתן בתקופת הממשל הנוכחי אינו נפסל אוטומטית בגלל חילופי השליטה בקונגרס.
עם זאת, לחקירה עשוי להיות מחיר עסקי עוד לפני מסקנותיה. הכנת מסמכים, ייעוץ משפטי וזמן הנהלה עולים כסף. שותפים עסקיים עלולים להמתין להתבהרות התמונה לפני חתימה על הסכמים. אלה השלכות אפשריות, ולא קביעה שכבר התממשו בכל אחת מהחברות.

הסיכון לענף אינו מסתכם בשאלה אם תימצא עבירה. גם תקופה ממושכת של בדיקות ומחלוקת פוליטית יכולה להקשות על קבלת החלטות ועל בניית תוכניות צמיחה.

ההישגים נשארים אבל הדרך לחוק הבא נעשית קשה יותר

התעשייה לא מתחילה מאפס.
חוק GENIUS, שנחתם ביולי 2025, יצר מסגרת פדרלית למטבעות יציבים הצמודים לדולר.
לעומתו, חוק CLARITY, שנועד להסדיר באופן רחב יותר את מבנה שוק הנכסים הדיגיטליים, נתקע בסנאט בספטמבר 2026.

הפער חשוב. הסדרה של מטבעות יציבים לא פותרת את כל השאלות סביב מסחר בנכסים דיגיטליים, אחריות זירות המסחר וחלוקת הפיקוח בין הרשויות. מבחינת החברות, חלק מהתשתית החוקית קיימת וחלק עדיין אינו סגור.
גם הנחיה של רשות פיקוח אינה זהה לחוק שעובר בקונגרס. להנחיות יש משמעות מעשית, אבל הן אינן תחליף מלא להסדרה בחקיקה, שגם היא עשויה להשתנות.

הקונגרס החדש לא מבטל בעצם בחירתו את החוקים הקיימים, וטראמפ ממשיך להחזיק בנשיאות, אך עם זאת, חקיקה חדשה תדרוש הסכמות עם מחוקקים שהביקורת שלהם על הענף ועל קשריו לממשל התחזקה.

יש גם מקום לפשרות. הדמוקרטית קירסטן גיליברנד היא תומכת מוכרת בחקיקת נכסים דיגיטליים, וייתכנו יוזמות ממוקדות בתחום המיסוי, שמירת נכסי לקוחות ותשתיות המסחר.
הסביבה מורכבת יותר, אבל אינה אחידה.

למה ביטקוין וקוינבייס לא נמצאים באותו מצב

הטעות למשקיעים תהיה להתייחס לכל הענף כנכס אחד.
ביטקוין הוא נכס דיגיטלי שאין מאחוריו חברה מנפיקה שאפשר להזמין את הנהלתה לשימוע, ולעומתו קוינבייס היא חברה ציבורית שמפעילה שירותים, גובה עמלות ופועלת תחת דרישות חוק ורישוי.
אצל בורסת קריפטו, שינוי בכללים עשוי להשפיע על מגוון המוצרים, הוצאות הציות והיכולת למשוך פעילות.
מצד שני, מסגרת מחמירה וברורה עשויה להיטיב עם חברה שמסוגלת לעמוד בה, אם היא מחזקת את אמון הלקוחות ומקשה על מתחרים פחות מסודרים.

אצל מנפיקות מטבעות יציבים כמו טתר, שאלות על רזרבות, שקיפות ועמידה בדרישות מקבלות חשיבות מיוחדת.
חקירה של חברה מסוימת אינה זהה לבדיקה של כל המטבעות היציבים, ובוודאי אינה שינוי ישיר בכללי ביטקוין.
ההשפעה על ביטקוין עוברת בעיקר דרך הגישה למסחר, פעילות המתווכים, הביקוש והנכונות של גופים פיננסיים לפעול בתחום. לכן אי אפשר להסיק מכותרת על שימוע מה יהיה כיוון המחיר, או לייחס כל תנועה במטבע לפוליטיקה בלבד.

שורה תחתונה

יותר מ200 מיליון דולר העניקו לתעשיית הקריפטו נוכחות משמעותית במערכת הבחירות, אבל לא הבטיחו לה קונגרס שיקדם את כל מבוקשה.
כעת היא נדרשת להגן על הישגיה, להסביר את קשריה הפוליטיים ולבנות הסכמות עם הנהגה ביקורתית יותר.

למשקיעים, המבחן הוא היכולת של כל חברה לפעול גם כשהסביבה פחות נוחה. מי נשענת על עסק פעיל ועמידה בדרישות, ומי תלויה בעיקר בציפייה להקלות שעדיין לא הפכו לחוק.
ההבדל הזה חשוב יותר מהכותרת הכללית שלפיה וושינגטון בעד או נגד קריפטו.