ישראל צומחת מהר יותר מהצפוי, אבל התחזית של קרן המטבע מסתירה תמונה מורכבת
16.10.2026

בקצרה
- קרן המטבע העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ב-2026 ל-4.5% והורידה את האינפלציה ל-1.8%, שילוב חיובי שמגדיל את כוח הקנייה, תומך ברווחיות החברות המקומיות ומייצר סביבה נוחה להשקעות.
- הפער בין תחזית קרן המטבע לצמיחה של 4.4% ב-2027 לבין תחזית בנק ישראל שעומדת על 5.5% משקף זהירות ארוכת טווח, ומחייב משקיעים לתמחר מחדש את קצב ההתרחבות של המשק.
- העודף בחשבון השוטף של ישראל צפוי להצטמצם מ-2% ל-1.1% מהתוצר בעוד האבטלה תישאר נמוכה סביב 3%, נתון המעיד על חוזק שוק העבודה המקומי לצד התמתנות בהכנסות מסחר חוץ.
- התייקרות מחירי האנרגיה בעולם וזינוק מחיר הנפט ל-95.7 דולר לחבית צפויים להכביד על עלויות הייצור וההובלה, מה שעלול לפגוע בשולי הרווח של חברות ולדחות את התמתנות האינפלציה הגלובלית.
כשכלכלה צומחת מהר יותר והמחירים עולים לאט יותר, זו בשורה טובה לעסקים ולמשקי הבית כי הפעילות הכלכלית מתרחבת, ובמקביל נשחק פחות כוח הקנייה של הציבור.
מבחינת המשקיעים, זה שילוב שעשוי לתמוך בהכנסות החברות וליצור תנאים נוחים יותר לפעילות העסקית.
אבל תחזית לשנה אחת אינה מספיקה כדי להבין לאן המשק מתקדם. צריך לבדוק גם מה צפוי אחריה, ואילו סיכונים עלולים לשנות את המסלול.
העדכון של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מציג בדיוק את המורכבות הזאת. הקרן העלתה משמעותית את תחזית הצמיחה של ישראל ל2026 והורידה את תחזית האינפלציה המקומית, בזמן שהעולם מתמודד עם לחצי מחירים גבוהים יותר. אלא שבהסתכלות על 2027, היא עדיין זהירה משמעותית מתחזית יולי של בנק ישראל. ישראל נראית טוב יותר השנה, אך הדרך לשמירה על קצב הצמיחה עדיין תלויה בסביבה עולמית מאתגרת.
השיפור בתחזית לישראל מגיע משני כיוונים
קרן המטבע העלתה את תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2026 ל4.5%, לעומת 3.5% בתחזית אפריל. מדובר בעדכון של אחוז שלם בקצב ההתרחבות הצפוי של התוצר, כלומר היקף הסחורות והשירותים שהמשק מייצר. במקביל, תחזית האינפלציה ירדה מ2.3% ל1.8%.
השילוב הזה בולט במיוחד משום שבתחזיות לעולם ולמדינות המפותחות האינפלציה דווקא עודכנה כלפי מעלה, כלומר, ההערכה לגבי ישראל השתפרה גם בצד הפעילות הכלכלית וגם בצד המחירים.
גם שאר הנתונים מזכירים שהתמונה אינה אחידה. האבטלה צפויה להישאר בסביבות 3%, אך העודף בחשבון השוטף צפוי להצטמצם ל1.1% מהתוצר, לעומת כמעט 2% בתחזית הקודמת. החשבון השוטף משקף את מאזן העסקאות השוטפות של ישראל מול העולם, ובהן סחר בסחורות ובשירותים והכנסות מהשקעות. הצטמצמות העודף אינה מעידה לבדה על בעיה, אך מראה שלא בכל המדדים נרשם שיפור מקביל.
שנת 2027 מצננת את ההתלהבות
תחזית הצמיחה של קרן המטבע ל2027 נותרה ללא שינוי ברמה של 4.4%. זו עדיין תחזית להתרחבות משמעותית של המשק, אך היא נמוכה מתחזית הצמיחה של 5.5% שפרסם בנק ישראל ביולי. לגבי 2026 התמונה הפוכה, כאשר בנק ישראל צפה אז צמיחה של 4%, פחות מהתחזית המעודכנת של הקרן.
הפער הזה חשוב משום שהוא משנה את האופן שבו צריך לקרוא את הבשורה. קרן המטבע רואה יותר צמיחה בשנה הנוכחית, אבל פחות בשנה הבאה בהשוואה לתוואי שהציג בנק ישראל. בהסתכלות מצטברת על השנתיים, התחזית שלה עדיין נמוכה יותר. לכן, אין להסיק מהשיפור ב2026 שהקרן צופה למשק מסלול חזק יותר לאורך התקופה כולה.
למשקיעים, ההבחנה הזאת משמעותית. שנה חזקה יכולה לסייע לרווחי החברות, אך הערכות השווי שלהן תלויות גם ביכולת להמשיך לצמוח בשנים הבאות. כדי להבין את עומק השיפור, יהיה צריך לראות אם ההתרחבות נשענת על פעילות והשקעות שיכולות להימשך.
מחירי האנרגיה מקשים על העולם להתאושש
ברמה העולמית, הקרן צופה האטה בצמיחה מ3.5% ב2025 ל3.1% ב2026, ולאחר מכן התאוששות ל3.4% ב2027. במקביל, האינפלציה העולמית צפויה להגיע ל4.7% השנה ולרדת ל4.1% בשנה הבאה. זו סביבה שבה הפעילות הכלכלית ממשיכה להתרחב, אך לחצי המחירים נותרים משמעותיים.
אחד הגורמים המרכזיים הוא האנרגיה. התחזית מבוססת על מחיר נפט ממוצע של 95.7 דולר לחבית ב2026, גבוה ב16% מההנחה באפריל, ועל הנחה שמצר הורמוז ייפתח מחדש במרץ 2027. גם מחיר הגז האירופי צפוי להיות גבוה בכ36% מההנחה הקודמת. אלה הנחות שעליהן בנויה התחזית, וכל שינוי בהן עשוי לשנות את התוצאה.
התייקרות אנרגיה משפיעה מעבר למחיר התדלוק. היא יכולה לייקר הובלה, ייצור ותפעול, ולהעמיד חברות בפני בחירה בין ספיגת העלויות לבין העלאת מחירים ללקוחות. הקרן צופה שאינפלציית הליבה, המנטרלת את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, תחזור ל2% בארה״ב ובגוש היורו רק באמצע 2028. המשמעות היא שהקושי לרסן את עליית המחירים אינו מוגבל לסעיפי האנרגיה עצמם.
החוב הציבורי מצמצם את מרחב הפעולה
לצד מחירי האנרגיה, הקרן מצביעה על גירעונות גדולים והוצאות ממשלתיות גבוהות. ממשלות רבות הגיבו להתייקרות האנרגיה בצעדי תמיכה שלא היו ממוקדים או זמניים מספיק, ובמקביל גדלה ההוצאה הביטחונית. צעדים כאלה יכולים להקל בטווח הקצר, אך הם גם מגדילים את צורכי המימון.
החוב הציבורי במדינות המפותחות צפוי לעלות מ108% מהתוצר ב2025 ל115% ב2031. במדינות המתעוררות הוא צפוי לעלות מ74% ל84%. כאשר ממשלה נדרשת להחליף חוב שמגיע לפירעון בחוב חדש בריבית גבוהה יותר, עלות שירות החוב גדלה. יותר כסף מופנה לתשלומי ריבית, ופחות נשאר לצרכים אחרים או להתמודדות עם משבר נוסף.
מכאן נובעת דרישת הקרן להצמיד מקור מימון לכל הגדלת הוצאה או הפחתת מס. מבחינת הכלכלה, צמיחה אינה פוטרת ממשלה מניהול תקציבי אחראי. דווקא תקופות טובות יכולות לשמש לבניית יכולת להתמודד עם תקופות חלשות יותר.
מה התחזית אומרת למשקיעים בישראל
העדכון לישראל מעודד, בעיקר משום שהוא משלב צמיחה גבוהה יותר עם אינפלציה נמוכה יותר מהתחזית הקודמת. עם זאת, תחזית אינפלציה נמוכה אינה מבטיחה הורדת ריבית, ושיפור בתוצר אינו מתורגם באופן אחיד לרווחים בכל החברות.
חברות שפועלות בשוק המקומי עשויות ליהנות מהתרחבות הפעילות בישראל, בעוד שחברות התלויות בביקוש מחו״ל מושפעות גם מההאטה העולמית. במקביל, עלויות האנרגיה והמימון יכולות לקזז חלק מהתועלת שבצמיחה. לכן, מעבר לנתון התוצר, יהיה חשוב לעקוב אחר ההשקעות, הצריכה, היצוא, האינפלציה והיכולת של החברות לשמור על הרווחיות שלהן.
המסר המרכזי הוא שישראל נכנסת לתחזית המעודכנת מעמדה טובה יותר מזו שהקרן העריכה באפריל. המבחן הבא יהיה לשמר את ההתרחבות גם ב2027, כשהעולם עדיין מתמודד עם אנרגיה יקרה, אינפלציה מתמשכת וחוב ציבורי שעולה.