לא שילמתם על דלק, אז אולי תשלמו על המרחק

במשך שנים היה קל להבין איך המדינה גובה מס על נסיעה.
מכונית בנזין נכנסת לתחנה, הנהג ממלא דלק וחלק גדול מהמחיר מגיע למדינה דרך הבלו.
ברכב חשמלי החיבור הזה נעלם, הנהג נוסע על אותו כביש ועומד באותו פקק, אבל הוא לא קונה בנזין ולא משלם את המס שבתוכו.
כאן נכנס מס הנסועה, במקום למסות את הדלק, המדינה מבקשת למסות את המרחק.
ככל שהרכב נוסע יותר קילומטרים, בעליו משלם יותר.

בישראל הוצע בעבר שיעור של 15 אגורות לכל קילומטר לרכב שנטען מרשת החשמל.
המהלך תוכנן להתחיל בינואר 2026, אך לא הושלם בחקיקה ולא נכנס לתוקף.
נכון ליום 21 ביולי 2026 בעלי רכב חשמלי לא משלמים מס נסועה.

הסיפור עדיין לא הסתיים, באפריל 2026 דווח בחדשות 12 ובגלובס שמשרד האוצר בוחן להחזיר את המהלך כחלק מצעדי התקציב של 2027.
משרד האוצר מסר בתגובה שהוא בוחן צעדים שונים לשיפור התחבורה ולצמצום הגודש.
זו בחינה ולא החלטה סופית, אבל היא מחזירה לשולחן שאלה שכל מי שקונה רכב חשמלי צריך להכיר.

מה זה מס נסועה ואיך הוא אמור לעבוד

נסועה היא המרחק שרכב עובר בתקופה מסוימת.
מס נסועה לוקח את המספר שמופיע במד הקילומטרים ומתרגם אותו לחיוב.

במתווה הממשלתי הישן דובר על 15 אגורות לכל קילומטר.
נסיעה של 10,000 קילומטרים הייתה יוצרת חיוב של 1,500 שקלים.
נסיעה של 15,000 קילומטרים הייתה יוצרת חיוב של 2,250 שקלים.
נהג שעובר 20,000 קילומטרים היה מגיע ל 3,000 שקלים בשנה.

במסמכי הממשלה שפורסמו בשנת 2024 הוצע למדוד את המרחק באמצעות מחשב הרכב ולבדוק אותו במבחן הרישוי השנתי.
המתווה כלל גם מקדמות אחת לחודשיים והתחשבנות לפי הנסועה שנמדדה בפועל.
אלה היו פרטים של הצעה שלא הפכה לחוק פעיל, כך שאי אפשר להניח שהם יופיעו בדיוק באותה צורה אם המהלך יחזור.

לפי אגף הכלכלן הראשי, רכב פרטי בבעלות פרטית עבר בממוצע 13.6 אלף קילומטרים בשנת 2023.
בשיעור של 15 אגורות לקילומטר, החיוב היה מגיע לכ 2,040 שקלים בשנה.
רכב ליסינג עבר בממוצע 26.4 אלף קילומטרים, וחיוב תיאורטי היה מתקרב ל 3,960 שקלים.

למה המדינה מחפשת תחליף למס על דלק

הסיבה הראשונה היא כסף.
בשנת 2024 הסתכמו הכנסות המדינה ממיסוי ענף הרכב בסכום של כ 53.3 מיליארד שקלים.
הבלו על דלק לתחבורה הכניס כ 23.7 מיליארד שקלים והיה 44% מכלל המיסוי על הענף.

ככל שיותר נהגים עוברים לחשמל, בסיס המס הזה נשחק.
מכונית חשמלית צורכת חשמל במקום בנזין, ומחיר החשמל לא כולל מס דרך שמתקרב בהיקפו לבלו על דלק.
מבחינת האוצר נוצר פער בין מספר המכוניות שמשתמשות בכביש לבין ההכנסה שמגיעה מכל קילומטר נסיעה.

הפער גדל יחד עם השוק.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמופיעים בדוח רשות המסים, כלי רכב חשמליים היו 25.4% מרכבי הנוסעים החדשים שנרשמו לתנועה בשנת 2024.
הם עדיין חלק קטן יותר מכלל צי הרכב, אבל הכיוון ברור.
אם המעבר לחשמל יימשך, המדינה תצטרך לבחור בין ירידה בהכנסות, העלאת מסים אחרים או מס שמבוסס על שימוש בכביש.

מקור: רשות המסים ועיבודי אגף הכלכלן הראשי

רכב חשמלי נקי יותר אבל עדיין תופס כביש

הטיעון השני בעד מס נסועה קשור לעלות שהנסיעה מטילה על הציבור.
רכב חשמלי לא פולט עשן מהאגזוז בזמן הנסיעה, וזה יתרון סביבתי ובריאותי חשוב.
אבל הוא עדיין תופס נתיב, עומד בפקק, דורש חניה ושוחק תשתיות.

כלכלנים מכנים את המחירים האלה עלויות חיצוניות.
הנהג משלם על המכונית, הביטוח והחשמל, אך חלק מעלות הגודש והכבישים נופל על שאר הציבור.
מס לפי קילומטר מנסה להצמיד חלק מהעלות הזאת לעצם השימוש ברכב.

הבעיה היא שקילומטרים לא שווים זה לזה.
קילומטר בשעת עומס בכניסה לתל אביב יוצר גודש גבוה בהרבה מקילומטר בכביש פתוח בשעה שקטה.
מס אחיד של 15 אגורות מתעלם מהמקום, מהשעה ומזמינות התחבורה הציבורית.
בגלל זה מס נסועה פשוט קל יחסית להסבר ולגבייה, אבל הוא כלי גס.
אגרת גודש מדויקת יותר במחיר שהיא מצמידה לזמן ולמקום, אך מורכבת יותר להפעלה ומעוררת שאלות קשות של פרטיות ונגישות.

מקור: סוכנות האנרגיה הבין לאומית, רשות המסים ועיבודי אגף הכלכלן הראשי

מה אפשר ללמוד מהמהלך בבריטניה

בבריטניה נקבע מס נסועה חדש לרכב חשמלי בשם eVED.
המס אמור להתחיל ב 1 באפריל 2028 ולהיגבות לצד מס הרכב השנתי הקיים.

רכב חשמלי מלא ורכב מימן יחויבו ב 3 פני לכל מייל.
רכב היברידי נטען יחויב ב 1.5 פני לכל מייל.
החיוב יתבסס על הערכת הנסועה לשנה הקרובה ועל קריאת מד הקילומטרים.

ההשוואה לבריטניה חשובה מפני שהיא מראה שהבעיה רחבה יותר מישראל.
ככל שהמעבר לחשמל שוחק את ההכנסות ממסי דלק, מדינות מחפשות דרך חדשה למסות את השימוש בכביש.
ההבדל הוא שבבריטניה כבר נקבעו שיעורים ומועד עתידי, בעוד שבישראל המהלך עדיין לא אושר מחדש.

מי עלול לשלם יותר ומה יכול להשתבש

ההשפעה הגדולה ביותר תהיה על מי שנוסע הרבה.
משפחה שגרה רחוק ממקום העבודה, נהג מונית, רכב ליסינג או עסק שמפעיל צי משלוחים עלולים לשלם אלפי שקלים בשנה.
מי שחי במקום ללא תחבורה ציבורית טובה עלול לשלם יותר גם כשאין לו חלופה מעשית.

רכב פלאג אין יוצר קושי נוסף.
הוא יכול לנסוע חלק מהדרך בחשמל וחלק בבנזין.
כאשר הוא משתמש בבנזין הוא כבר משלם בלו בתוך מחיר הדלק.
אם כל הקילומטרים שלו יחויבו גם במס נסועה, עלולה להיווצר חפיפה בין שני מסים.

גם שיטת המדידה דורשת תשובות.
צריך לקבוע איך מטפלים במד קילומטרים שהוחלף, ברכב שנמכר באמצע השנה, בנסיעה שבוצעה מחוץ לישראל ובטעות שהתגלתה לאחר חיוב.
ככל שהמערכת תלויה באיסוף מידע רציף יותר, כך גדלות גם שאלות הפרטיות והאבטחה.

המס יכול להשפיע גם מעבר לחשבון הנהג.
חברות ליסינג עשויות לגלגל אותו למחיר החודשי.
עסקים עשויים להוסיף אותו לעלות המשלוח.
חברות שמחזיקות צי גדול יצטרכו להחליט אם לספוג את התשלום, לייקר שירותים או לצמצם נסיעות.

המס נדחה אבל מחיר הרכב כבר משתנה

הנקודה החשובה ביותר היא ההבדל בין הצעה לבין מס קיים.
החלטת ממשלה ותזכיר חוק יכולים לתאר מועד ושיעור, אבל גבייה דורשת חקיקה ומנגנון פעיל.
רשות המסים כתבה בדוח שפורסם בשנת 2026 שמס הנסועה לא עבר בחקיקה, והמהלך לא נכנס לתוקף במועד שתוכנן.

בעל רכב חשמלי לא צריך להוסיף היום 15 אגורות לכל קילומטר כאילו זה חשבון שכבר נשלח.
מי ששוקל רכישה כן צריך להשאיר מרווח לשינויי מדיניות, מפני שהטבות מס הקנייה, תקרות ההטבה ואגרות הרישוי השתנו כמה פעמים בשנים האחרונות.

אם האוצר יחזיר את המהלך, ארבעה פרטים יקבעו את המחיר האמיתי.
מועד התחילה, שיעור המס, סוגי הרכב שייכללו ושיטת המדידה והגבייה.
צריך לבדוק גם מה יקרה במקביל למס הקנייה ולאגרת הרישוי, מפני ששינוי אחד יכול לבטל חלק מההשפעה של שינוי אחר.

מס הנסועה מסמן מעבר רחב יותר.
בעולם שבו המכונית מפסיקה לצרוך דלק, המדינה מחפשת דרך למסות את הדרך עצמה.
השאלה כבר לא תהיה רק כמה עולה למלא מיכל או סוללה, אלא כמה עולה להוסיף עוד קילומטר למד הרכב.