מגה פרויקט בנגב שדה התעופה הצפוי בצקלג

בעשור התשתיות בישראל ממשיך לייצר כותרות. לאחר שבשנים האחרונות אושרו פרויקטים חדשים בשווי של מעל ל 150 מיליארד שקלים, לאחרונה הצטרף פרויקט ענק לרשימה הנכבדת. הודעת משרד התחבורה על הפרויקט התפרסמה כשבועיים לפני תחילת המערכה מול איראן, במועד שבו המדינה הייתה בדריכות לקראת התקיפה, וכך המהלך עבר מתחת לרדאר הציבורי. עם זאת, בחינת עומק של הנתונים מגלה כי מדובר באחד המיזמים המדוברים והמשפיעים ביותר שיוקמו במדינה בשנים הבאות, אשר נועד לתת מענה אסטרטגי למשבר הקיבולת התעופתי המחריף.

משבר הקיבולת והצורך הלאומי 

הצורך בשדה תעופה משלים נובע באופן ישיר מהעומס הכבד בנמל התעופה בן גוריון. בשנת 2025 עברו בנתב"ג כ 18.4 מיליון נוסעים והתחזיות של משרד האוצר מצביעות על צפי הגעה ל 40 מיליון נוסעים עד שנת 2030. נתון זה ממחיש את חומרת המשבר מאחר שקיבולת המקסימום התפעולית של נתב"ג עומדת על 30 מיליון נוסעים בלבד. שדה התעופה צקלג המתוכנן לקום בנגב באזור שבין רהט לנתיבות נועד לקלוט כעשרה מיליון נוסעים בשנה בעלות הקמה מוערכת של שבעה מיליארד שקלים. היעדר מענה לביקושים הגואים עלול להוביל לזינוק במחירי הטיסות ולפגיעה מהותית בתיירות הנכנסת ובקשרים העסקיים של ישראל.

המראה הכלכלית של שדה תעופה רמון 

כדי להבין את המשמעויות הכלכליות של פרויקט צקלג יש לנתח תחילה את נמל התעופה הבינלאומי רמון אשר נחנך בתחילת שנת 2019. עלות הקמתו של שדה תעופה זה עמדה על קרוב לשני מיליארד שקלים. החברות הציבוריות שזכו במכרזי רשות שדות התעופה ייצרו לעצמן צבר הזמנות יציב. חברת דניה סיבוס זכתה במכרז להקמת הטרמינל המרכזי בסכום של כארבע מאות מיליון שקלים ובמכרז נוסף להקמת מגדל הפיקוח ומרכז האנרגיה בסך מאה ושש עשרה מיליון שקלים. חברת מנרב קיבלה פרויקטים להמשך עבודות בסך מאתיים מיליון שקלים. 
השוואת נתונים אלו לפרויקט צקלג ממחישה את סדר הגודל יוצא הדופן של המיזם החדש. עם תקציב הקמה של שבעה מיליארד שקלים מדובר בהיקף השקעה הגדול כמעט פי ארבעה משדה רמון. המשמעות הנגזרת היא שחברות התשתית והבנייה שיזכו במכרזים בדרום צפויות לחתום על חוזי ענק בהיקפים חסרי תקדים שיבטיחו להן שורות רווח משמעותיות לשנים רבות

זינוק תעסוקתי והתרחבות הטיסות הבינלאומיות
 

הקמת שדה התעופה רמון חוללה מהפכה תעסוקתית ותיירותית באזור. במהלך שנות הבנייה נוצרו מאות משרות ישירות ועקיפות בתחומי התשתית וההנדסה. לאחר הפתיחה נרשם נתון של ארבעים ושמונה טיסות בינלאומיות בשבוע ובשנת 2020 עברו בשדה קרוב לחצי מיליון נוסעים. 
השלכת הנתונים הללו על שדה התעופה המתוכנן בצקלג מציגה פוטנציאל שובר שוויון ברמה הלאומית. צקלג מתוכנן לקלוט עשרה מיליון נוסעים בשנה היקף פעילות הגדול פי עשרים מהשיא של רמון. תרגום הנתון הזה לשטח מצביע על צפי ליצירת עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים החל משלבי התכנון הבנייה ועד לתפעול השוטף. היקף הטיסות העצום צפוי לשנות לחלוטין את מפת התעופה של ישראל ולפתוח אפיקים מסחריים אדירים באזור הדרום

המוטבים המרכזיים ממכרזי צקלג 

מעבר לחברות שצוינו לעיל, הפרויקט החדש פותח דלת לענקיות התשתית המקומיות כמו חברת שפיר הנדסה חברת אלקטרה חברת אשטרום וחברת שיכון ובינוי. לאור היקף פרויקט צקלג המוערך בשבעה מיליארד שקלים לחברות אלו יש את המשאבים והיכולות הפיננסיות לגשת למכרזי ענק בסדרי גודל אלו להקמת המסלולים והמבנים התפעוליים. בנוסף חברות מתחום הנדלן המניב והלוגיסטיקה כדוגמת חברת מגה אור חברת ישרס וקבוצת מבנה צפויות להקים מרכזי שינוע אזורי תעשייה ומחסנים סביב השדה הבינלאומי החדש

פיתוח הנגב בהשראת ההצלחה בערבה 

הקשר בין פיתוח הנגב לפרויקט רמון מובהק. בדיוק כפי ששדה התעופה רמון יצר עוגן תעסוקתי והזרים חיים חדשים לכלכלת אילת והערבה כך פרויקט צקלג עתיד לשנות לחלוטין את מציאות החיים של יישובי הנגב. אזורים שלמים צפויים לחוות צמיחה חסרת תקדים שתלווה בהקמת תשתיות של רכבות וכבישים. מהלך זה יחבר באופן יעיל את הדרום למרכז ויבטל הלכה למעשה את המושג פריפריה.

סיכום ותובנות 

הקמת שדה התעופה צקלג מהווה מנוף צמיחה קריטי לענף התשתיות בישראל ולהמשך שגשוגן של החברות בתעשייה. הפרויקט החדש מציג קפיצת מדרגה דרמטית ביחס למיזמי עבר תוך הבטחת צבר הזמנות ארוך טווח בהיקפי ענק לחברות המבצעות. הצלחת המיזם תבטיח מענה ראוי למשבר הקיבולת התעופתי, תזניק את הכלכלה המקומית קדימה ותהווה את אחד מהפרויקטים המדוברים והמשפיעים ביותר שיוקמו במדינה בשנים הבאות.