בלאקרוק חושפת את הדרך החדשה להשקיע באמת בבינה מלאכותית

בשעה שכולם מדברים על האפליקציה הבאה שתשנה את העולם או מתווכחים אם אנבידיה יקרה מדי, בלאקרוק כבר פועלת בשטח.
ענקית ההשקעות הפכה לאחרונה את קרן ה-BAI שלה למפלצת של 11 מיליארד דולר, והרכב התיק שלה מגלה סיפור מעניין מאוד.
ניתוח חדש של הרשימה חושף שהחברה הגדולה בעולם לניהול נכסים לא מחפשת רק את השמות הנוצצים, אלא מהמרת על התשתית העמוקה שמאפשרת לכל הקסם הזה לקרות.

אסטרטגיית הפלס והמעדר של ענקית ההשקעות

הפילוסופיה של בלאקרוק בתיק הזה מזכירה מאוד את ימי הבהלה לזהב.
פעם אמרו שמי שהרוויח הכי הרבה כסף הם לאו דווקא האנשים שחיפשו את הזהב בנהרות, אלא אלו שמכרו להם את הפלסים והמעדרים כדי לחפור אותו.
בלאקרוק מיישמת את הגישה הזו בדיוק על עולם הבינה המלאכותית. במקום לנסות לנחש איזו אפליקציית תוכנה תהיה הדבר הבא, הם בוחרים להשקיע בחברות שבונות את היסודות הפיזיים והממשיים של הטכנולוגיה הזו.

מדובר בחברות שהן התשתית של עולם המחשוב.
אלו החברות שמייצרות את השבבים, את רכיבי הזיכרון המהירים, את הציוד המורכב לבניית המפעלים ואת הקישוריות האופטית שמעבירה נתונים במהירות אדירה בתוך מרכזי הנתונים.
בעוד שהמשקיע הממוצע מחפש את החברות השיהיו הדבר הבא שכולם ידברו עליו, בלאקרוק מתמקדת בחברות התשתית.
אלו חברות שאולי לא תראו את הלוגו שלהן על הסמארטפון שלכם, אבל בלי המוצרים שלהן, שום מודל בינה מלאכותית לא היה יכול לפעול אפילו לשנייה אחת.

המספרים מאחורי ההבטחה והפיזור הגלובלי

כשמסתכלים על עשר ההחזקות הגדולות ביותר בקרן, מבינים מיד שזאת לא עוד רשימה רגילה של ענקיות טכנולוגיה. אנבידיה אמנם נמצאת במקום הראשון עם 6.48% מהתיק (כ-729 מיליון דולר), אבל היא רחוקה מלהיות כל הסיפור.
אחריה ברשימה נמצאות ברודקום עם 6.14%, ענקית השבבים מטייוואן TSMC עם 4.90%, וטאואר סמיקונדקטור הישראלית שתופסת מקום מרשים עם 4.70%.
בהמשך הרשימה אפשר למצוא את לאם ריסרץ' (4.60%), SK הייניקס מקוריאה (4.44%), לומנטום (4.32%), אלפבית-גוגל (3.96%), פאברינט מתאילנד (3.47%) ומייקרון טכנולוג'י (2.94%).

הנתונים האלו חושפים משהו שחשוב לשים אליו לב והוא הפיזור הגיאוגרפי המאוד רחב של בלאקרוק.
הם לא מסתפקים בחברות אמריקאיות מעמק הסיליקון, אלא בונים רשת ביטחון שמתפרסת על פני כל הגלובוס.
מבחינתם, הבינה המלאכותית היא לא אירוע אמריקאי, אלא שרשרת אספקה עולמית שעוברת דרך טייוואן, קוריאה הדרומית, תאילנד ואפילו אצלנו בישראל.
הפיזור הזה מראה שהכסף הגדול מבין שהכוח האמיתי של המהפכה הזאת נמצא ביכולת לייצר פיזית את יכולת החישוב, בכל מקום שבו הידע והתשתית קיימים.

בתמונה המצורפת ניתן לראות את תשואת הקרן שמאז הקמתה באוקטובר 2024, כמעט והכפילה את שוויה.

מקור: trading view

הגאווה המקומית בלב מהפכת השבבים העולמית

אחת ההפתעות המעניינות ביותר ברשימה הזאת, בטח עבורנו בישראל, היא הנוכחות הבולטת של טאואר סמיקונדקטור.
טאואר היא לא רק עוד חברה בתיק, היא תופסת את המקום הרביעי והמכובד מאוד עם החזקה של כ-529 מיליון דולר, שמהווים 4.70% מהקרן כולה.
זה נתון מדהים כשחושבים על כך שבלאקרוק בחרה להציב את החברה ממגדל העמק לפני ענקיות עולמיות כמו גוגל או מייקרון בתוך קרן ה-AI האסטרטגית שלה.

המשמעות של השקעה כזו היא עצומה.
כשמנהל הנכסים הגדול בעולם מחליט להמר על טאואר בהיקף כזה, הוא בעצם אומר שהחברה הישראלית היא חוליה קריטית ובלתי נפרדת בשרשרת הייצור הגלובלית של הבינה המלאכותית.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות ייצור שבבים ייחודיות, והבחירה בה מוכיחה שוב שהמהפכה הטכנולוגית הנוכחית לא נשענת רק על המעבדים הכי מהירים, אלא על מגוון רחב של רכיבים חכמים שמאפשרים למערכות האלו לתקשר עם העולם הפיזי ולפעול ביעילות.
עבור המשקיע הישראלי, זו תזכורת לכך שהערך של התעשייה המקומית נמצא עמוק בתוך התשתיות הקריטיות של העולם.

המסקנה של בלאקרוק והשאלה שנשארת אצלכם

המהלך של בלאקרוק מסמן נקודת מפנה חשובה עבור כל מי שמנסה להבין לאן הולך הכסף הגדול באמת. בסופו של דבר, ההבדל הגדול הוא בין השקעה שהיא תמטית לבין השקעה שהיא מבנית.
השקעה תמטית היא כזו שרודפת אחרי טרנדים ושמות מפורסמים שמופיעים בכותרות העיתונים, בעוד שהשקעה מבנית מסתכלת על היסודות ובונה על שרשרת האספקה כולה. 

המסר שעולה מהרכב התיק הזה הוא שבעתיד הנראה לעין, היכולת לייצר, לעבד נתונים ולחבר ביניהם היא הנכס האמיתי.
זה מחזיר אותנו למציאות שבה הברזלים והחומרה חשובים לא פחות מהקוד והאלגוריתמים.
עכשיו, כשהקלפים של מנהל ההשקעות הגדול בעולם פתוחים על השולחן, השאלה שכל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו היא פשוטה., האם החשיפה שלי לעולם ה-AI היא רק דרך השמות המוכרים והנוצצים, או שהיא כוללת גם את התשתית המבנית שמחזיקה את כל התעשייה הזו באוויר?