המסלול שירד כשהשוק עלה, ובכל זאת עקף את כולם, למה S&P שווה יותר

קשה היה לפספס את השיאים. מדד ת"א 35 שבר את תקרת הזכוכית 30 פעמים במחצית אחת, מדדי וול סטריט חזרו לטפס אחרי התרסקות מהירה, והתשואות בקופות ההשתלמות המריאו כאילו לא הייתה שנה של אינפלציה, ריבית, או גיאופוליטיקה. ביוני לבדו, המסלולים הכלליים רשמו תשואה ממוצעת של 3.3%, הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2020, והמסלולים המנייתיים זינקו ב־5.7%. חוסכים שפתחו את הדוחות שלהם ראו ירוק בכל שורה, ונראה היה שהשוק כולו בתנועה אחת ברורה. אבל רגע אחרי האופוריה, התחילה לבלוט שאלה אחת.
איך זה שדווקא המסלול שעוקב אחרי ה־S&P 500 המדד הכי חזק בעולם, ירד דווקא כשהכל עלה?

מי שהובילה את המסלולים הכלליים ביוני הייתה חברת ״כלל״, עם תשואה של 3.7%, שהציבה אותה בראש גם במצטבר שנתי, 7.7%. אחריה ״מור״ עם 7.4% ו״אנליסט״ עם 7.3%. ילין לפידות, הראל ואלטשולר, עם תשואות סביב 6%.
קרדיט: כלכליסט

במסלולים המנייתיים התמונה השתנתה. ״מור״ לקחה את ההובלה עם תשואה שנתית של 12.7%, ואילו ״אנליסט״ ו״ילין לפידות״, שהצליחו במסלול הכללי, הידרדרו לתחתית בגלל חשיפה של 70% לשווקים זרים, בעיקר לארה"ב. זו גם הסיבה לכך שמסלולי ה־S&P 500 ירדו ב־2.4%, פשוט בגלל שהשקל התחזק ב־7.5%, מה ש"שחק" את התשואה שנצברה בחו"ל.
קרדיט: כלכליסט

דווקא כאן נולדת ההזדמנות.
כשמשווים את התשואה של ה־S&P 500 לשלוש שנים אחורה, רואים מספר שקשה להתעלם ממנו, 63.8%. יותר מכל מסלול אחר. ולמה זה חשוב? כי שוק ההון נבנה לטווח ארוך, ומדדים כמו ה־S&P  שמורכב מחברות כמו ״אפל״, ״מייקרוסופט״, ״אנבידיה״ ו״אמזון״, מייצגים את הליבה של הכלכלה הגלובלית. גם כשהדולר נחלש בטווח הקצר, המגמה ארוכת הטווח היא ברורה. הצמיחה מגיעה מהחדשנות, והחדשנות מגיעה מהמדדים הבינלאומיים, לא רק מהבורסה בתל אביב.

הרבה משקיעים רואים תשואה שלילית וחושבים שזה סימן לברוח. אבל ההפך הוא הנכון. הירידה במסלולי S&P לא הגיעה בגלל ירידת ערך של החברות עצמן, אלא בגלל שינוי טכני בשער המטבע. אם השקל ייחלש שוב, התשואה תתקן בחזרה. ואם לא, המדד ימשיך לצמוח כמו שהוא עשה בעשור האחרון, עם ממוצע שנתי של 10%-15% לפי הדוחות. ולפעמים דווקא כשהמספר נראה הכי נמוך, זו הנקודה הכי משתלמת להיכנס.

חוסך שחושב לטווח ארוך לא צריך להיבהל מ־2% ירידה בשנה אחת, במיוחד כשיש 63% רווח בשלוש שנים. לא כל מסלול שביצע טוב החודש הוא בהכרח הכי חכם. לא כל גוף שבלט בתשואה מקומית יצליח לשחזר את זה כששוקי העולם ימשיכו להוביל. משקיעים שמבינים את התמונה הגדולה יודעים, כשמסלול טוב חווה חולשה רגעית בגלל מטבע, זו לא בעיה, זו הזדמנות.

עוד דבר חשוב שצריך להזכיר אותו זה שגם אם במקרה המסלול שבחרתם עשה תשואה דומה לזו של ה־S&P 500, אל תמהרו להסיק שקיבלתם את אותו ערך. יש עוד נתון אחד שפחות מדברים עליו, והוא חשוב במיוחד. ״הוצאות ניהול ההשקעות״ בתוך הקרן. אלה עלויות שלא תמיד מופיעות לכם בדו"ח, אבל הן לוקחות חלק מהתשואה, לפעמים בשקט, לפעמים באופן משמעותי. אנחנו העלינו על זה גם פוסט נפרד, שמסביר בדיוק איך זה עובד, למה זה קורה, ואיפה זה פוגש אתכם בחיסכון בפועל. שווה לקרוא לפני שמחליטים.

בסופו של דבר, מה לומדים מזה?
שאין מסלול מנצח לתקופה אחת, יש אסטרטגיה שמחזיקה לאורך שנים. מי שבוחן רק את החודש האחרון מפספס את הרעיון של השקעה. מסלולים כמו S&P 500 נועדו למשקיעים שמבינים שהעולם לא מסתיים ביוני, ושדווקא במספרים האפורים, מתחבאת התשואה הגדולה באמת.