הבנקים לא עוצרים גם כשהשוק רועד, והמשקיעים מרוויחים יחד איתם

דווקא בתקופה שבה רוב משקי הבית בישראל סופגים התייקרויות, בנק ישראל מהדק את האשראי, והצרכנים מהססים לקנות דירה או להחליף רכב, מערכת הבנקאות המקומית ממשיכה לשבור שיאים. רווחי הבנקים גדלים, מניות הבנקים מזנקות, ותעודות הסל שעוקבות אחרי הענף הפיננסי מככבות בראש טבלאות התשואה. לא כי הבנקים "רימו מישהו", אלא כי הם פועלים מתוך עמדה של כוח. גב כלכלי יציב, רגולציה שמעניקה שקט תזרימי, ומודל עסקי שמרוויח לא משנה אם השוק עולה או יורד.

לפי הדוחות השנתיים של חמשת הבנקים הגדולים, שנת 2024 הסתיימה ברווח מצטבר של כמעט 30 מיליארד שקל, עלייה חדה לעומת השנה הקודמת. בנק לאומי לבדו רשם זינוק של 40% ברווח הנקי, והגיע ל־9.8 מיליארד שקל. אחריו בנק הפועלים עם 7.6 מיליארד, מזרחי עם 5.5 מיליארד, דיסקונט עם 4.3, והבינלאומי עם 2.4 מיליארד.
קרדיט: כלכליסט

אבל לא רק הרווחים מספרים את הסיפור, גם הבורסה. מדד מניות הבנקים קפץ ב־88% בשנה החולפת, בזמן שמדד ת"א 125 עלה "רק" ב־52%. תעודת הסל ת״א בנקים, זינקה ביותר מ־125% תוך פחות משנתיים. העלייה הזו משקפת את האמון של המשקיעים ביציבות וברווחיות של הבנקים גם כאשר סביבת הריבית משתנה וגם כשמגזרים אחרים כמו נדל"ן או טכנולוגיה חווים תנודתיות גבוהה יותר.
בתמונה אפשר לראות תשואה של ת״א בנקים.

מה עומד מאחורי העוצמה הזאת?
קודם כל, מרווח האשראי. ככל שהריבית במשק גבוהה יותר, הפער בין הריבית שהבנק גובה מהלווים לבין זו שהוא משלם למפקידים, מתרחב. זה הופך כל הלוואה קטנה למכונת מזומנים. בנוסף, מערכת הבנקאות בישראל פועלת תחת רגולציה שמצד אחד שומרת על יציבות, ומצד שני מגבילה מאוד את מספר השחקנים החדשים שיכולים להיכנס לתחום, כלומר: מעט תחרות, הרבה שליטה.

גם כשמסתכלים על הרווחים ברבעון הראשון של 2025, המספרים מדברים בעד עצמם. בנק לאומי ובנק הפועלים הרוויחו כל אחד כ־2.4 מיליארד שקל בשלושה חודשים בלבד, מזרחי 1.3, דיסקונט מיליארד, והבינלאומי חצי מיליארד. אלו לא נתונים של שוק במשבר, אלא של מנוע רווחים שעובד בלי הפסקה.

קרדיט: כלכליסט

לצד הרווחים הגבוהים, הבנקים מנסים כעת לקדם תיקון לחוק שכר הבכירים, שמגביל את שכר המנכ"לים ל־פי 35 מהשכר הנמוך ביותר בארגון. החוק, שנכנס לתוקף בשנת 2016 בעקבות המחאה החברתית, הציב גם תקרת מס של 2.5 מיליון שקל, כשחריגה ממנה מחויבת במס עודף של 17% ומס חברות של 25%. בפועל, מנכ"לי הבנקים הגדולים מרוויחים כיום כ־4.2 מיליון שקל בשנה, בעיקר בזכות הצמדות, בונוסים ואופציות ועדיין נחשבים ל"שוליים" בדירוג שיאני השכר במשק. לשם השוואה, מנכ"ל לאומי פרטנרס (חברה בת של לאומי) הרוויח 5.7 מיליון שקל, יותר מהמנכ"ל של הבנק עצמו. בבנקים טוענים שהחוק פוגע בגיוס ושימור מנהלים איכותיים, אך במקביל, מחקר של בנק ישראל הראה כי הגבלת השכר לא פגעה בביצועים העסקיים.

אפשר להתווכח אם צריך לשנות את חוק שכר הבכירים, אפשר להתווכח אם הבנקים צריכים לשלם יותר מס, אבל אי אפשר להתווכח עם מספרים. הבנקים הפכו לגופים הכי רווחיים בבורסה ולא במקרה. הם מחזיקים בסיס לקוחות עצום, מנועים מכלכלת האשראי, ולא נדרשים להשקיע הון עתק בטכנולוגיה או תשתיות פיזיות כדי לגדול. בשנים שבהן רוב החברות נלחמות על רווחיות, הבנקים רק מתחזקים.

וכאן מגיע המסר האמיתי לכל משקיע.
להבין בנקים זו לא רק שאלה של ריבית, זו שאלה של כוח. הבנק הוא לא רק הגוף ששולח לך הודעות על תנועות בחשבון, הוא גם אחת ההשקעות הכי מעניינות ורווחיות בכמה שנים אחרונות. מי שמבין את זה, לא קונה סתם מניה, הוא קונה תזרים. זה שלפני שמדברים על רגולציה, תחרות או אפילו צדק חברתי, צריך קודם להכיר את המספרים. הבנקים בישראל הם לא סתם שחקנים בשוק, הם עמוד שדרה פיננסי. והם גם אחת הדרכים הכי ברורות להשתתף ברווחיות של הכלכלה המקומית. להבין את המודל, לעקוב אחרי הרווחים, ולזהות את המקום שבו הכסף לא רק זורם, אלא גם נשאר לאורך זמן.