הרגיעה במפרץ משנה את כיוון השווקים

רק בסוף השבוע האחרון נדמה היה שהשווקים נערכים להסלמה במפרץ הפרסי.
מחירי הנפט טיפסו מעל לרף של 100 דולר לחבית, החשש מפגיעה באספקת האנרגיה העולמית התגבר, והמשקיעים החלו לתמחר מחדש תרחיש של אינפלציה גבוהה יותר וריבית שתישאר ברמות גבוהות לאורך זמן.

ההחלטה של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לעצור את התקיפות באיראן ולתת הזדמנות מחודשת לערוץ הדיפלומטי הובילה לירידה מיידית בפרמיית הסיכון הגיאופוליטית. הנפט ירד בכ-5% בחישוב היומי לרמה של 84.84 דולר לחבית, ירידה שמצטברת לכ-15% ביחס לשיא שנרשם ביום חמישי, אז חצה המחיר את רף 100 הדולרים.

במקביל, החוזים העתידיים בוול סטריט עברו לעליות חדות. החוזים על מדד נאסד״ק 100 טיפסו בכ-1.5%, החוזים על מדד S&P 500 עלו בכ-0.9%, והחוזים על מדד דאו ג׳ונס התחזקו בכ-0.7%.
גם בשוק המטבעות נרשמה תגובה משמעותית, כאשר השקל התחזק בכ-1% מול הדולר ונסחר מתחת לרמה של 3.05 שקלים.

השינוי המהיר הזה ממחיש עד כמה השווקים אינם מגיבים רק לנתונים כלכליים, אלא גם להסתברות שהמשקיעים מעניקים לתרחישים עתידיים.
כשהסיכון להסלמה עולה, מחירי האנרגיה מזנקים, הדולר מתחזק ונכסים מסוכנים נחלשים. כאשר הסיכון מתמתן, אפילו באופן זמני, המהלך מתהפך במהירות.

הרגיעה במפרץ שינתה את תמונת השוק

ההחלטה לעצור את התקיפות התקבלה לאחר כמעט שבועיים של עימות צבאי מתמשך וחשש גובר מפגיעה בתנועת המכליות במצר הורמוז. מדובר באחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם, ולכן כל איום על הפעילות בו משפיע כמעט מיד על מחיר הנפט.

במהלך סוף השבוע נפתח מחדש פתח למגעים דיפלומטיים, בין היתר באמצעות תיווך אזורי.
איראן מצידה מאותת כי היא מוכנה להשהות את פעילותה במצר הורמוז כל עוד ארצות הברית תשמור על הפסקת האש.

השווקים פירשו את ההתפתחות כהפחתה בסיכון לתרחיש הקיצון. אין פירוש הדבר שהעימות הסתיים או שהמתיחות נעלמה, אלא שההסתברות לפגיעה מיידית באספקת האנרגיה ירדה.
מבחינת המשקיעים, זה לבדו הספיק כדי למחוק חלק משמעותי מפרמיית המלחמה שנוספה למחיר הנפט בימים האחרונים.

עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בהפוגה שברירית. כל חזרה לתקיפות, איום מחודש על תנועת המכליות או כישלון של המגעים הדיפלומטיים עלולים להחזיר את התנודתיות לשווקים בתוך זמן קצר.

מדוע הירידה בנפט חשובה לכלכלה כולה

מחיר הנפט אינו משפיע רק על חברות האנרגיה. הוא מחלחל כמעט לכל שכבה בפעילות הכלכלית, החל מעלויות הובלה וטיסות, דרך מחירי חומרי גלם ועד הוצאות הייצור של חברות תעשייתיות.

כאשר מחיר הנפט עולה בחדות, חברות תעופה, יצרנים וחברות לוגיסטיקה נאלצים להתמודד עם עלויות גבוהות יותר. חלק מהעלויות נספגות בשולי הרווח, וחלקן מגולגלות אל הצרכן באמצעות העלאות מחירים. כך הופכת עליית מחירי האנרגיה לגורם אינפלציוני שמקשה על הבנקים המרכזיים להפחית ריבית.

הירידה הנוכחית במחיר הנפט פועלת בכיוון ההפוך. היא מקטינה את הלחץ על שרשראות האספקה, משפרת את מצבם של יבואני האנרגיה ומפחיתה את החשש מגל אינפלציוני חדש.
עבור חברות תעופה, תעשייה ותחבורה מדובר בשיפור פוטנציאלי בעלויות התפעול. עבור הצרכנים, המשמעות עשויה להתבטא בהמשך גם במחירי הדלק, ההובלה והמוצרים המיובאים.

התגובה החיובית בבורסות אסיה משקפת בדיוק את המנגנון הזה. כלכלות רבות באזור תלויות ביבוא אנרגיה, ולכן ירידה במחירי הנפט עשויה לשפר את מאזן הסחר שלהן ולהקל על עלויות הייצור של חברות מקומיות.

הפד מקבל מעט יותר מרחב נשימה

הירידה במחירי האנרגיה מגיעה בתזמון קריטי עבור הבנק הפדרלי בארצות הברית, לקראת החלטת הריבית הקרובה.

הזינוק של הנפט מעל 100 דולר לחבית העלה מחדש את החשש שהאינפלציה תתקשה להמשיך לרדת. במקרה כזה, הפד היה נאלץ להבהיר לשווקים כי הורדת ריבית אינה עומדת על הפרק, ואולי אף לשקול העלאה נוספת במקרה של החמרה.

כעת, הירידה החדה במחיר הנפט מפחיתה חלק מהלחץ. היא אינה פותרת את בעיית האינפלציה ואינה מבטיחה שינוי במדיניות הריבית, אך היא מאפשרת לפד להתמקד מחדש בנתוני הליבה, בשוק העבודה ובקצב הצמיחה.

המשקיעים יעקבו לא רק אחר החלטת הריבית עצמה, אלא בעיקר אחר המסרים שיתלוו אליה.
השאלה המרכזית תהיה האם הבנק המרכזי רואה בעליית מחירי האנרגיה אירוע זמני שכבר מתחיל להתפוגג, או איום שעדיין עלול לחלחל למדדי המחירים בחודשים הקרובים.

מסר מתון יותר עשוי להחליש את הדולר ולתמוך במניות הצמיחה. לעומת זאת, איתות שלפיו הסיכונים האינפלציוניים נותרו גבוהים עלול לצנן במהירות את ההתלהבות שנרשמה בתחילת השבוע.

ענקיות הטכנולוגיה מגיעות למבחן האמיתי של ה-AI

לצד ההתפתחויות הגיאופוליטיות והחלטת הריבית, השווקים נערכים לשבוע עמוס בדוחות כספיים של החברות הגדולות בוול סטריט.

מיקרוסופט (MSFT) ומטא (META) צפויות לפרסם את תוצאותיהן ביום רביעי, ואפל (AAPL) ואמזון (AMZN) ביום חמישי. 
מדובר בדוחות שעשויים לקבוע את כיוון השוק כולו, במיוחד לאחר שהמשקיעים החלו לבחון בצורה ביקורתית יותר את היקף ההשקעות בבינה מלאכותית.

בשנים האחרונות נהנו חברות הטכנולוגיה הגדולות מאמון כמעט בלתי מוגבל בכל הקשור ל-AI.
השוק היה מוכן לקבל השקעות של עשרות מיליארדי דולרים במרכזי נתונים, שבבים ותשתיות מחשוב, מתוך הנחה שההכנסות יגיעו בהמשך.

כעת, רמת הציפיות השתנתה. המשקיעים כבר אינם מסתפקים בהצהרות על פוטנציאל עתידי.
הם רוצים לראות כיצד ההשקעות מתורגמות לצמיחה בהכנסות, לשיפור בפריון ולתזרים מזומנים שמצדיק את הוצאות ההון הגבוהות.

במובן מסוים, ענקיות הטכנולוגיה בנו מפעלים עצומים עוד לפני שהביקוש המלא למוצרים שלהם התברר. הפוטנציאל עדיין גדול, אך ככל שההשקעות גדלות, כך עולה גם הרף שהחברות נדרשות לעבור.

דוחות חזקים, לצד תחזיות מעודדות וצמיחה ברורה בפעילות ה-AI, עשויים להחזיר לשוק את הביטחון. לעומת זאת, עלייה נוספת בהוצאות ללא שיפור מקביל בהכנסות או בתזרים המזומנים עלולה להוביל לתגובה שלילית, גם אם התוצאות הכוללות ייראו טובות במבט ראשון.

התחזקות השקל משנה את התמונה עבור המשקיע הישראלי

התחזקות השקל אל מתחת לרמה של 3.05 שקלים לדולר היא אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר עבור המשקיע המקומי.

שקל חזק מוזיל את עלויות היבוא ומפחית את מחירי המוצרים והשירותים הנרכשים בחו״ל. יחד עם הירידה במחירי הנפט, יכול להיות שיקל על האינפלציה בישראל ולשפר את מרחב הפעולה של בנק ישראל בעתיד.

מצד שני, התחזקות השקל מקטינה את השווי השקלי של השקעות הנקובות בדולרים.
משקיע ישראלי שמחזיק מניות אמריקאיות יכול ליהנות מעלייה במחיר המניה בדולרים, אך במקביל לסבול מירידה בשער החליפין כאשר הוא מתרגם את ההשקעה חזרה לשקלים.

ההשפעה הזו רלוונטית במיוחד בתקופות שבהן השקל מתחזק במהירות. עלייה של אחוז במדד אמריקאי עשויה להימחק באופן חלקי, ולעיתים אף מלא, אם הדולר נחלש בשיעור דומה מול השקל.

גם הבורסה בתל אביב עשויה ליהנות מהרגיעה. ירידה במפלס המתיחות מקטינה את פרמיית הסיכון של ישראל ותומכת בנכסים מקומיים. עם זאת, מניות האנרגיה שנהנו מההסלמה ומהעלייה במחירי הנפט, עשויות להתמודד עם מימושים לאחר תקופה חזקה.

בין תרחיש של רגיעה לחזרה להסלמה

התרחיש החיובי מבוסס על האפשרות שהפסקת התקיפות תהפוך לתהליך דיפלומטי יציב יותר. בתרחיש כזה, מחיר הנפט עשוי להמשיך להתמתן, החשש מאינפלציה יפחת והפד יוכל לשמור על מדיניות מאוזנת יותר. אם במקביל ענקיות הטכנולוגיה יציגו דוחות חזקים והתקדמות ברורה בתחום הבינה המלאכותית, הירידות האחרונות עשויות להתברר כהזדמנות כניסה עבור המשקיעים.

התרחיש השלילי מתחיל בקריסה של הפסקת האש. חידוש התקיפות או איום על מצר הורמוז עלולים להחזיר את הנפט במהירות לרמות גבוהות ולהצית מחדש את החשש מאינפלציה. אם לכך תצטרף אכזבה בדוחות הטכנולוגיה או מסר ניצי מצד הפד, השווקים עלולים לחזור למצב של הימנעות מסיכון.

לכן, העליות בחוזים העתידיים אינן בהכרח סימן לכך שהמשבר מאחורינו. הן משקפות בעיקר ירידה בהסתברות לתרחיש הגרוע ביותר.
הדרך מכאן תהיה תלויה בהתפתחויות בשטח, בתוצאות החברות ובמסר שיגיע מהבנק המרכזי.

המבחן הבא של השווקים

השווקים קיבלו בתחילת השבוע הקלה משמעותית. הירידה במחיר הנפט, התחזקות השקל והעליות בחוזים העתידיים מעידות שהמשקיעים מוכנים לחזור במהירות לנכסי סיכון ברגע שהאיום הגיאופוליטי מתמתן.

אלא שהרגיעה הנוכחית עדיין אינה מספיקה כדי לקבוע מגמה ארוכת טווח. בימים הקרובים יצטרכו המשקיעים להתמודד עם שלושה מבחנים מרכזיים.
יציבות הפסקת האש, החלטת הריבית בארצות הברית ודוחות ענקיות הטכנולוגיה.

בסופו של דבר, השאלה החשובה ביותר אינה רק האם מחירי הנפט ימשיכו לרדת או האם המדדים יעלו ביום מסחר מסוים. השאלה היא האם השילוב בין רגיעה גיאופוליטית, אינפלציה מתמתנת וצמיחה עסקית אמיתית יצליח להחזיר לשווקים בסיס יציב יותר.

לעת עתה, המשקיעים קיבלו חלון של אופטימיות. השאלה היא כמה זמן הוא יישאר פתוח.