הדיפנס-טק הישראלי מקבל קטליזטור חדש

שדה הקרב המודרני משתנה במהירות, ואחד השינויים המרכזיים ביותר שאנחנו רואים בשנים האחרונות מגיע דווקא מכלי קטן, זול ופשוט יחסית להפעלה, הרחפן. אם בעבר עולם ההגנה האווירית התמקד בעיקר ברקטות, טילים, מטוסים ואיומים כבדים, היום חלק גדול מהאתגר המבצעי מגיע מכלים קטנים בהרבה, שיכולים לפעול בכמות גדולה, לנוע במהירות, לאיים על כוחות מתמרנים, לפגוע ביישובי קו העימות ולייצר שחיקה מתמשכת על מערכות ההגנה. מלחמת רוסיה אוקראינה הפכה את הרחפנים לכלי מרכזי בשדה הקרב, והזירה הצפונית בישראל המחישה עד כמה האיום הזה הפך לרלוונטי גם עבור צה״ל.

הבעיה המרכזית אינה רק היכולת ליירט רחפן בודד, אלא הכלכלה של היירוט. כאשר איום זול יחסית מחייב שימוש במערכות יקרות, נוצר חוסר איזון שמכריח את מערכת הביטחון לחשוב מחדש על כל שכבות ההגנה שלה. בעולם שבו האויב יכול לשגר עוד ועוד רחפנים, הפתרון לא יכול להישען רק על מערכות כבדות ויקרות, אלא חייב לכלול גם שכבות הגנה זולות, מהירות, ניידות וכמותיות יותר. בדיוק לתוך הצורך הזה נכנס תחום הדיפנס-טק הישראלי, לא רק דרך החברות הביטחוניות הגדולות והמוכרות, אלא גם דרך סטארט-אפים קטנים וחברות צעירות שמנסות לפתור בעיות מבצעיות חדשות בקצב מהיר יותר מהמערכות המסורתיות.

בתוך המרחב הזה נחשפת כעת דרונלייט, מערכת לייזר ישראלית ליירוט רחפנים שפיתחה חברת אש-טק מעומר, חברה קטנה שפעלה עד לאחרונה מתחת לרדאר. המערכת מיועדת לתת מענה לאחד האיומים הבוערים ביותר בשדה הקרב הנוכחי, והיא מציגה כיוון מעניין מאוד לעתיד ההגנה האווירית: פתרון קטן יותר, זול יותר ומהיר יותר, שמיועד להתמודד עם רחפנים ולא עם כל איום אווירי באשר הוא.

איום הרחפנים משנה את המשוואה

כדי להבין את החשיבות של דרונלייט, צריך להבין קודם את עומק הבעיה. רחפן הוא לא איום קלאסי כמו רקטה או טיל, אלא כלי קטן, זול, גמיש וקשה יותר לגילוי בחלק מהמקרים. כאשר האיום הופך לכמותי, גם פתרון היירוט חייב להפוך לכמותי. מערכת שיודעת להתמודד עם איום אחד בכל פעם יכולה להיות יעילה בתרחיש מסוים, אבל היא עלולה להתקשות כאשר מגיעים כמה רחפנים במקביל, במיוחד אם מדובר בכוחות מתמרנים שנמצאים בשטח וצריכים הגנה קרובה, מהירה וניידת.

המספרים ממלחמת רוסיה-אוקראינה ממחישים עד כמה האיום הזה כבר הפך למרכזי. אין כיום נתון רשמי אחד שמרכז את מספר ההרוגים הכולל מרחפנים, בעיקר משום שהמלחמה כוללת שילוב של ארטילריה, טילים, רחפנים, כטב״מים ארוכי טווח ולחימה קרקעית. אבל ההערכות מהחזית מצביעות על כך שהרחפנים הפכו לאחד מגורמי הפגיעה הדומיננטיים ביותר בשדה הקרב. לפי הערכות שונות, רחפנים אחראים כיום לכ-70% עד 85% מפגיעות הקרב, ובאוקראינה אף נטען כי בשנת 2025 יחידות הרחפנים ביצעו כ-820 אלף תקיפות רחפן שפגעו ביותר מ-240 אלף חיילים רוסים, כאשר בחודשים מסוימים יוחסו לרחפנים חלק גדול מאוד מהפגיעות בכוחות בשטח.

במישור האזרחי, שבו קיימים נתונים מאומתים יותר, התמונה גם כן ברורה. לפי משלחת זכויות האדם של האו״ם באוקראינה, רחפנים קצרי טווח גרמו בשנת 2025 ל-580 הרוגים ול-3,295 פצועים בקרב אזרחים, לעומת 226 הרוגים ו-1,528 פצועים בשנת 2024. כלומר, בתוך שנה אחת בלבד נרשמה קפיצה חדה במספר הנפגעים האזרחיים מהאיום הזה, ובמרץ 2026 רחפנים קצרי טווח היו אחד הגורמים המרכזיים לפגיעה באזרחים באוקראינה.  הנתונים האלו מבהירים שהרחפנים כבר אינם כלי משלים או איום צדדי, אלא שכבה מרכזית בשדה הקרב המודרני. לכן הצורך במערכות זולות, מהירות וניידות ליירוט רחפנים אינו רק צורך טכנולוגי, אלא צורך מבצעי וכלכלי שמתחזק כמעט בכל זירת לחימה בעולם.

וזה בדיוק הפער שאליו נכנסת דרונלייט. המערכת של אש-טק פועלת בהספק של 4 קילוואט, מסוגלת ליירט עד 30 רחפנים בדקה, ועלות ההפעלה שלה מוערכת בכ-10 אגורות בלבד. אלו לא רק נתונים טכניים, אלא ביטוי לשינוי עמוק יותר בתפיסה הביטחונית. במקום לחשוב רק על עוצמה וטווח, שדה הקרב החדש מחייב לחשוב גם על עלות, מהירות, ניידות ויכולת להתמודד עם הרבה איומים קטנים בזמן קצר.

פתרון קטן לאתגר גדול

החידוש בדרונלייט אינו רק בכך שהיא משתמשת בלייזר, אלא באופן שבו היא עושה זאת. בעוד שמערכות לייזר כבדות יותר פועלות לרוב דרך מיקוד אנרגיה על מטרה אחת לאורך זמן, דרונלייט פועלת במודל שמזכיר מכונת ירייה. היא מייצרת פולסים מהירים מאוד, פוגעת ברחפן בתוך זמן קצר, ולאחר מכן יכולה לעבור במהירות לאיום הבא. לכן, בתרחיש שבו מגיעים כמה רחפנים ברצף, יש משמעות גדולה ליכולת ליירט במהירות ולעבור מטרה אחר מטרה.

גם ההספק הנמוך יחסית של המערכת, שבמבט ראשון יכול להיראות כחיסרון מול מערכות לייזר חזקות יותר, הופך כאן דווקא ליתרון. מערכת שדורשת פחות אנרגיה יכולה להיות קטנה יותר, ניידת יותר, פשוטה יותר לפריסה ומתאימה יותר לכוחות בשטח. היא יכולה להשתלב על פלטפורמות קלות יותר, לנוע עם כוחות מתמרנים ולספק מענה קרוב יותר לזירת הפעולה עצמה. לכן דרונלייט לא מנסה להחליף את המערכות הגדולות, אלא להשלים אותן בתוך ארכיטקטורת הגנה רחבה יותר, שבה לכל שכבה יש תפקיד אחר.

המשמעות היא ששדה הקרב העתידי לא יישען על מערכת הגנה אחת, אלא על שילוב של פתרונות. יהיו מערכות כבדות לטווחים רחוקים, מערכות ביניים לאיומים מורכבים ומערכות קלות וזולות יותר שמיועדות לאיום הרחפנים הקרוב והכמותי. בתוך המבנה הזה, פתרון כמו דרונלייט יכול להיות רלוונטי במיוחד לכוחות מתמרנים, לגבולות ולנקודות שבהן נדרש מענה מהיר וזול יחסית לאיום שחוזר על עצמו.

חברה קטנה עם צורך מבצעי ברור

אחד החלקים המעניינים בסיפור הוא שמאחורי המערכת הזו לא עומדת אחת מענקיות הביטחון הישראליות, אלא חברה קטנה מעומר שמעסיקה כ-20 עובדים בלבד. אש-טק נוסדה לפני כשש שנים, שמרה על פרופיל נמוך ופיתחה את הטכנולוגיה שלה עד שהגיעה למוצר שנמצא כיום בבחינות מתקדמות בישראל ובחו״ל. זה בדיוק הסיפור הרחב יותר של הדיפנס-טק הישראלי, שבו חלק מהחדשנות הביטחונית החדשה לא מגיעה רק ממפעלים גדולים ותהליכי פיתוח ארוכים, אלא מחברות קטנות שמזהות צורך מבצעי ברור ומנסות להגיע לשטח מהר יותר.

במקרה של אש-טק, החברה כבר נהנית מהזמנות וממכירות במיליוני שקלים מאירופה וממדינות נוספות, ואף עובדת עם יצרני רכבים משוריינים בארץ ובעולם. העובדה שמדובר בחברה שפועלת מעומר מוסיפה עוד שכבה מעניינת לסיפור, משום שהיא מראה שהדיפנס-טק הישראלי לא חייב להיות מרוכז רק במרכז הארץ או בתוך החברות הביטחוניות הגדולות. דווקא חברות קטנות בפריפריה, שמעסיקות כוח אדם טכנולוגי איכותי ומפתחות מוצרים עם צורך מבצעי ברור, יכולות להפוך לחלק חשוב מהאקוסיסטם הביטחוני החדש של ישראל.

החברה גם קיבלה לאורך הדרך תמיכה מרשות החדשנות ומגורמי מערכת הביטחון. היא נהנתה ממענקים למחקר ופיתוח, ובהמשך נבחרה בהליך של מפא״ת כחברה פורצת דרך, מהלך שמגיע עם תקצוב של מיליוני שקלים בודדים עד 10 מיליון שקל לעידוד המוצר שפיתחה. התמיכה הזו חשובה כי היא מראה שהמערכת אינה רק רעיון טכנולוגי מעניין, אלא פתרון שמתחיל לקבל הכרה מגורמי הביטחון עצמם.

למה זה מעניין את השוק

הסיפור של דרונלייט הוא לא רק סיפור טכנולוגי או ביטחוני, אלא גם סיפור כלכלי. בשנים הקרובות העולם צפוי להשקיע הרבה יותר כסף בפתרונות נגד רחפנים, מערכות הגנה נקודתיות, לייזרים, חיישנים, מערכות גילוי, לוחמה אלקטרונית ופתרונות מבוססי מיקרו-גל. הסיבה פשוטה, האיום כבר כאן והוא רק הופך לזול, נפוץ ומדויק יותר. כאשר איום הופך לכמותי, השוק מחפש פתרונות כמותיים, וכאשר צבאות מבינים שאי אפשר ליירט רחפן זול באמצעות מיירט יקר בכל פעם, הם מתחילים לחפש טכנולוגיות שמורידות דרמטית את עלות היירוט.

עבור השוק הישראלי, הסיפור הזה מייצר נקודת אור מעניינת,  בזמן שחלק מהענפים המקומיים מתקשים לייצר מנועי צמיחה ברורים, תחום הביטחון והדיפנס-טק נהנה מביקוש שנובע מצורך מבצעי אמיתי. האיום של רחפנים, כטב״מים ונחילים אינו תרחיש עתידי, אלא מציאות שכבר פוגשת את ישראל, את אירופה ואת צבאות העולם. לכן, חברות שמצליחות להביא פתרונות זולים, מהירים וניידים לשדה הקרב מקבלות רוח גבית שלא תלויה רק במחזור הכלכלי הרגיל.

זה לא אומר שכל חברת דיפנס-טק תהפוך להצלחה. התחום עדיין דורש אישורים, ניסויים, תקציבים ביטחוניים, יכולת ייצור, עמידה בדרישות מבצעיות ותחרות מול שחקנים גדולים בעולם. אבל הכיוון ברור. מי שיידע להביא לשוק פתרונות שעונים על בעיות מבצעיות אמיתיות, ובמיוחד על בעיית הרחפנים, ייהנה מרוח גבית משמעותית בשנים הקרובות.

שכבות ההגנה החדשות

הפתרון לאיום הרחפנים לא יגיע ממערכת אחת בלבד. שדה הקרב החדש ידרוש שילוב של גילוי, זיהוי ויירוט, כאשר חלק מהפתרונות יתבססו על מכ״מים, חלק על חיישנים אופטיים או אקוסטיים, חלק על לוחמה אלקטרונית, חלק על לייזר וחלק בעתיד גם על מיקרו-גל. לכל טכנולוגיה יש יתרונות וחסרונות, ולכן המפתח יהיה שילוב נכון בין כמה שכבות הגנה.

לוחמה אלקטרונית יכולה להיות יעילה מאוד נגד רחפנים שנשענים על תקשורת או ניווט חיצוני, אך היא פחות רלוונטית מול רחפנים מסוימים שפועלים באופן עצמאי או באמצעות סיבים. מערכות לייזר יכולות להוריד את עלות היירוט בצורה דרמטית, אך נדרשות לקו ראייה ולתנאים מבצעיים מתאימים. מערכות מיקרו-גל עשויות בעתיד לתת פתרון רחב יותר לנחילים, אך הטכנולוגיה הזו עדיין מתפתחת. לכן החשיבות של דרונלייט היא לא בכך שהיא מספקת פתרון בלעדי לכל איום, אלא בכך שהיא מוסיפה שכבה נוספת לארגז הכלים של ההגנה האווירית, שכבה קטנה יותר, ניידת יותר, זולה יותר ומותאמת יותר לאיום רחפנים קרוב ומהיר.

בשורה התחתונה

איום הרחפנים משנה את שדה הקרב ומכריח את מערכות הביטחון לחשוב מחדש על כלכלת היירוט. אי אפשר להתמודד לאורך זמן עם איומים זולים וכמותיים רק באמצעות מערכות כבדות ויקרות, ולכן הביקוש לפתרונות יירוט מהירים, ניידים וזולים צפוי להמשיך לגדול.

דרונלייט של אש-טק היא דוגמה מעניינת לכיוון שאליו התחום הולך. חברה קטנה מעומר, עם מערכת לייזר בהספק נמוך יחסית, שמנסה לספק מענה לאחד האיומים הבוערים ביותר של שדה הקרב המודרני. היכולת ליירט עד 30 רחפנים בדקה, בעלות הפעלה נמוכה מאוד ובמבנה שניתן לפריסה קרובה יותר לכוחות בשטח, הופכת את הסיפור שלה להרבה מעבר לעוד פיתוח ביטחוני נקודתי.

במילים פשוטות, הרחפנים הפכו את ההגנה האווירית לבעיה כלכלית לא פחות ממבצעית, והדיפנס-טק הישראלי מקבל כאן קטליזטור חזק מאוד. אם בעבר החדשנות הביטחונית נמדדה בעיקר בעוצמה ובטווח, היום היא נמדדת גם במהירות, ניידות, עלות ויכולת להתמודד עם הרבה איומים קטנים בו זמנית. בעולם שבו הרחפן הופך לכלי הנשק הזול והנפוץ של שדה הקרב, מי שיצליח לייצר פתרון יירוט זול, מהיר וכמותי, עשוי להפוך לאחד המנצחים הגדולים של עידן הדיפנס-טק החדש.