מאחורי הרעש: מדוע קרן העושר הנורווגית באמת בוחנת מחדש את ההשקעות בישראל

הודעת קרן העושר הנורווגית באוגוסט 2025 על מכירת אחזקותיה ב-11 חברות ישראליות וסיום ההתקשרות עם מנהלי נכסים מקומיים, לצד כוונתה "לנקות" את הפורטפוליו מחברות ישראליות, גררה רעש תקשורתי אדיר. אולם, בעוד הכותרות התמקדו בחרם, הדיווחים האחרונים על "בחינה מחודשת" של עקרונות האתיקה חושפים תמונה מורכבת יותר. כשאתיקה פוגשת תשואות חריגות, נראה כי גם לקרן של 1.9 טריליון דולר יש "עקרונות גמישים", והיא נאלצת לבחון את המחיר הכלכלי של צעדיה.

המספרים שמאחורי ה"אתיקה"

המהלך הנורווגי לא היה סמלי בלבד. הקרן, המנהלת נכסים בהיקף 1.9 טריליון דולר, דיווחה על מימוש אחזקות בבנקים ישראליים בסך 2.2 מיליארד שקל ומכירת אחזקות בעשרות חברות ישראליות כגון: אחזקותיה בחברת פז, בשל החזקתה בתשתיות לאספקת דלק אל מעבר לקו הירוק, אך ישנן חברות שאינן קשורות לעיסוקה הצבאי של המדינה כגון: ריטיילורס (ביגוד והנעלה), מקס סטוק, אנרג'יקס ועוד חברות ב-1.3 מיליארד שקל נוספים. ישנן גם חברות שלא חוו את נטישת ההשקעה של הקרן הנורווגית לדוגמת נקסט ויז'ן אשר מתמחה בפיתוח וייצור של מערכות צילום מיוצבות ועובדת יד ביד עם חיל האוויר הישראלי. דוגמת נקסט ויז'ן היא קריטית מכיוון שהיא מציגה לנו את המסיכה שעוטה קרן העושר הנורווגית שמצהירה על צמצום אחזקות ומימוש בחברות אשר פועלות יד ביד עם צה"ל ממניעים עקרוניים אך במקביל לא מצמצמת אחוז בחברה שהמהות שלה היא ייצור מצלמות עבור רחפנים צהליים . כמו כן המהלך כלל גם חברות בינלאומיות הפועלות בישראל, כמו קטרפילר (CAT), יצרנית דחפורי ה-D9.

 

כשהתשואה הישראלית מנצחת את הפוליטיקה

ההחלטה הנוכחית של הפרלמנט הנורווגי לעצור מהלכים אנטי-ישראליים ולהקפיא סיום השקעות משיקולים אתיים, מגיעה על רקע נתון מעניין: הבורסה הישראלית זינקה ב-48% בשנה האחרונה, בעוד מדדים מקבילים בארה"ב ואירופה הסתפקו ב-10% עד 12%. הקרן ויתרה, למשל, על מניית מנועי בית שמש שזינקה ב-600% מאז אוקטובר 2023. הקרן, שדיווחה על רווח נקי של כ-70 מיליארד דולר בחציון הראשון של 2025, מבינה את המחיר הכלכלי הכבד של עקרונות אידיאולוגיים.
בתמונה מטה מוצגת העליונות של חברת מנועי בית שמש (+602%), חברת נקסט ויז'ן (+596%) ומדד הבנקים הישראלי (+103%) לעומת המדד האירופי (+29%) והמדד האמריקאי (+54%).

צביעות אידיאולוגית או מדיניות אחידה?

חברת מועצת האתיקה של הקרן, ד"ר ססיל הלסטוויט, מספקת את הרציונל הרשמי: "יש כיבוש בהרבה מקומות בעולם, המדיניות שלנו צריכה להיות אחידה". זוהי הודאה הלכה למעשה כי ההתמקדות הספציפית בישראל הייתה בעייתית וחשפה את הקרן לביקורת על צביעות. המטרה המוצהרת, כפי שהיא מציגה, היא למנוע מהקרן להפוך ל"פוליטית", אך נראה כי ההבנה שאי אפשר להתעלם מהביצועים הפיננסיים של השוק הישראלי היא המניע האמיתי מאחורי "יישור הקו" האתי.

סיכום ותובנות

המהלך האחרון בנורווגיה מדגים היטב את הפער בין הצהרות פוליטיות רועשות לבין מציאות כלכלית. הרעיון המרכזי עבור המשקיע הוא שלפעמים צריך לדעת להתעלם מרעשי הרקע בתקשורת ולהתמקד בנתונים ובמספרים, דוגמת נקסט ויז'ן היא המייצגת ביותר שמראה לנו שבשביל להראות לציבור הנורווגי שהם פועלים לביטול אחזקות הקשורות לצה"ל הם מממשים מניות בחברות צריכה ופיננסים כגון : מקס סטוק ובנקים בעוד שחברות שמייצרות עבור צה"ל בצורה ישירה אך עולות במאות אחוזים מתחילת המלחמה היא לא מצמצמת בטענה שהיא "בוחנת אחזקה" . קרן העושר הנורווגית עצמה מבינה כעת את הפוטנציאל הכלכלי שפספסה, ההחלטה שלה לבחון מחדש את המדיניות אינה מהלך אתי טהור, אלא בחינה רציונלית של מחיר כלכלי כבד. בסופו של יום, המספרים מראים שהכלכלה הישראלית מציגה ביצועים חזקים שקשה מאוד להתעלם מהם, גם לגופים הגדולים בעולם.