מלחמת הסחר עולה שלב: טראמפ מכריז על מכסי ענק, וכלכלת העולם עוצרת את נשימתה
26.9.2025

בקצרה
- ממשל טראמפ הכריז על מכסים חדשים, כולל מכס של 100% על תרופות, מה שגרם לירידות בבורסות אסיה והגביר את אי הוודאות בקרב חברות גלובליות, במיוחד חברות תרופות אירופאיות כמו סאנופי ונוברטיס.
- מכסים בשיעור 25% על משאיות כבדות נועדו להגן על יצרניות אמריקאיות כמו Paccar, אך עלולים לפגוע ביבואניות אירופאיות כמו קבוצת וולוו ודיימלר טראק, ולהעלות את עלויות הייצור עקב תלות בחלקים מיובאים ממדינות שותפות.
- הטלת מכסים כבדים על יבוא שבבים, או דרישה לייצר שבב אחד בארה"ב על כל שבב מיובא, מפעילה לחץ על יצרניות שבבים גדולות כמו TSMC וסמסונג להרחיב את פעילותן בארה"ב, במטרה לצמצם את התלות בייצור זר.
- מכסים בשיעור 30%-50% על ריהוט וארונות פוגעים בתעשייה המסתמכת על יבוא, כמו איקאה, ועלולים להשפיע על שולי הרווח של קמעונאיות ריהוט הנסחרות בבורסה, מה שמעיד על פגיעות שרשרת האספקה הגלובלית.
בשגרת הבוקר של המשקיע הממוצע התווסף הרגל חדש, לצד הקפה והבדיקה של המדדים: הניחוש היומי על איזו תעשייה יטיל טראמפ מכס עד ארוחת הצהריים. נשיא ארצות הברית, פתח חזית חדשה ומפתיעה במלחמת הסחר הגלובלית, במהלך דרמטי שצפוי לשנות את כללי המשחק עבור תעשיות מפתח. בהכרזה שפורסמה הלילה (בין חמישי לשישי), הודיע הממשל האמריקאי על הטלת שורה של מכסים כבדים החל מה-1 באוקטובר, מהלך המאותת כי מדיניות הפרוטקציוניזם האמריקאית לא רק נמשכת, אלא אף מחריפה באופן משמעותי.
מדיניות המכסים של טראמפ: לאן פנינו מועדות?
ההכרזה הנוכחית אינה עומדת בפני עצמה. היא מהווה הסלמה נוספת באסטרטגיית המכסים שטראמפ מוביל בקדנציה השנייה שלו. לאחר שכבר הוטלו מכסים גורפים על פלדה, אלומיניום, נחושת ומכוניות, ולאחר סבבי מכסים הדדיים מול רוב שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב, נראה היה לרגע שהמערכה נכנסת לרגיעה. אך המהלך האחרון מוכיח כי טראמפ נחוש להמשיך להשתמש בכלי המכס כדי להגן על הייצור המקומי ולקדם את מה שהוא מגדיר כ"ביטחון לאומי". כפי שניסחה זאת דברה אלמס, ראש תחום מדיניות סחר בקרן הינריץ', "טראמפ לעולם לא יגמור עם המכסים".
ההכרזה הלילית על המכסים החדשים הייתה הפתעה גמורה לשווקים. העיתוי הפתאומי, לצד חדות התעריפים, מכס של 100% על תרופות הוא מהלך חסר תקדים יצרו אפקט הלם מיידי, והבורסות באסיה הגיבו בירידות חדות עם פתיחת המסחר. בעוד שהצעד היה הפתעה גמורה, האסטרטגיה הייתה מתוכננת וידועה. השאלה המרכזית מעולם לא הייתה האם יוטלו מכסים נוספים, אלא רק מתי ועל מה.
התעשיות שעל הכוונת: מחזירים את הייצור הביתה
המכסים החדשים מכוונים למספר תעשיות אסטרטגיות באופן מדויק, עם פוטנציאל פגיעה בחברות ציבוריות ופרטיות כאחד:
-
תעשיית התרופות: זהו הסקטור שנפגע באופן הקשה ביותר. המהלך מאיים על ענקיות תרופות אירופאיות שמייצאות בהיקפים אדירים לארה"ב, ביניהן סאנופי (SNY) הצרפתית, נוברטיס (NVS) ורוש (RHHBY) השוויצריות. חברות אלה, לצד מרק (MRK) ואלי לילי (LLY), כבר הודיעו על כוונתן להקים מפעלים בארה"ב כדי לעקוף את המכס. גם חברת טבע (TEVA) הישראלית עלולה להיפגע בצד פעילות התרופות הממותגות שלה.
-
תעשיית המשאיות הכבדות: מכס בשיעור 25% נועד להגן על יצרניות אמריקאיות, ובראשן תאגידים כמו Paccar (PCAR), הבעלים של המותגים Peterbilt ו-Kenworth. המכס צפוי לפגוע ביבואניות אירופאיות מובילות הנסחרות בארה"ב, כמו קבוצת וולוו (VLVLY) השוודית (שהיא גם הבעלים של Mack Trucks) ודיימלר טראק (DTRUY) הגרמנית.
-
תעשיית השבבים: החזית החדשה והאסטרטגית ביותר היא מלחמת השבבים. על פי דיווחים, הממשל מתכנן לחייב חברות לייצר שבב אחד בארה"ב על כל שבב שהן מייבאות (כלל 1:1), או שיחולו עליהן מכסים כבדים. המהלך נועד לצמצם את התלות המסוכנת של ארה"ב בייצור זר, בעיקר מטייוואן. הכלל החדש יפעיל לחץ אדיר על יצרניות השבבים הגדולות בעולם, כמו TSMC (TSM) הטייוואנית וסמסונג (SSNLF) הדרום קוריאנית, להרחיב את מפעליהן על אדמת ארה"ב.
-
ריהוט וארונות: המכסים בשיעור של 30% עד 50% פוגעים באופן רוחבי בתעשייה המסתמכת על יבוא רחב היקף. הדוגמה הבולטת ביותר היא ענקית הריהוט השוודית איקאה. על אף שאינה חברה ציבורית, המודל העסקי שלה, המבוסס על שרשרת אספקה גלובלית, הופך אותה לסמל לפגיעות של התעשייה כולה מהמהלך. בנוסף, המהלך משפיע על שולי הרווח של קמעונאיות ריהוט רבות הנסחרות בבורסה.
ההשלכות על השווקים והמשקיעים
התגובה המיידית בשווקים לא איחרה לבוא, כאשר בורסות אסיה רשמו ירידות של עד 2.2% עם היוודע דבר ההחלטה. ההכרזה יוצרת אי ודאות משמעותית עבור חברות גלובליות הנסחרות בארה"ב ועלולה להוביל לשיבושים בשרשראות האספקה ולעליית מחירים לצרכן. בעוד שמטרת המהלך היא חיזוק הייצור המקומי, גורמים עסקיים בארה"ב מזהירים כי המציאות מורכבת יותר. לשכת המסחר האמריקאית טוענת כי חלקים רבים המשמשים לייצור משאיות מיובאים ממדינות שותפות כמו מקסיקו וקנדה, וכי יהיה זה "לא מעשי" להעביר את כל הייצור לארה"ב, מה שיוביל בסופו של דבר לעלויות גבוהות יותר לתעשייה.
סיכום ותובנות: הכלכלה הגלובלית במבחן
ההכרזה האחרונה של טראמפ אינה רק עוד מהלך טקטי, אלא הצהרת כוונות אסטרטגית. היא מסמנת את המעבר ממלחמת סחר כללית למערכה ממוקדת שנועדה לאלץ חברות גלובליות להעביר את בסיסי הייצור שלהן לארצות הברית. בעוד שהמרוויחות המיידיות עשויות להיות חברות אמריקאיות מקומיות, הצרכנים, היבואנים והיציבות הכלכלית העולמית עלולים לשלם את המחיר. המשקיעים יידרשו לנווט בסביבה של חוסר ודאות גובר, בה כללי הסחר העולמי נכתבים מחדש באופן חד צדדי.