סיכום שנת תשפ"ה בבורסה לניירות ערך בתל אביב

אז נכון, לא מקובל להסתכל על שנים עבריות בשוק ההון. ובכל זאת, לכבוד השנה החדשה (שהלוואי ותהיה טובה יותר מהשנתיים האחרונות) הכנתי לכם סקירה על המספרים אצלנו בשוק המקומי.
שנת תשפ"ה תיזכר כשנת מפנה היסטורית בשוק ההון הישראלי. על רקע מציאות ביטחונית סבוכה, הבורסה בתל אביב לא רק שרדה, אלא שגשגה והפגינה חוסן יוצא דופן. כדי להבין את התופעה, חיוני להכיר במאפיין הייחודי של השוק הישראלי: היותו מוטה גיאופוליטיקה באופן מובהק.

בניגוד לרוב שוקי העולם המגיבים בעיקר למשתנים כלכליים כמו אינפלציה וריבית, הבורסה בתל אביב חיה ונושמת את המצב הביטחוני. מיקומה של ישראל באזור נפיץ, לצד תלותם של ענפי מפתח כמו הייטק וביטחון ביציבות האזורית, הופכים כל אירוע ביטחוני לגורם בעל השפעה ישירה ומיידית על סנטימנט המשקיעים ועל תמחור הנכסים.

ההיסטוריה מראה כי השוק מגיב באופן שונה לאירועים שונים: במצבים בהם ישראל נתפסת מופתעת או פגיעה, כמו באירועי ה-7 באוקטובר, התגובה היא ירידות חדות. לעומת זאת, כאשר ישראל מפגינה יוזמה, עליונות מודיעינית וחוזקה צבאית, השוק מפרש זאת כהפחתת סיכון לטווח הארוך ומגיב בעליות שערים. שנת תשפ"ה הייתה ההדגמה המושלמת לתזה זו: שנה שהחלה בחשש והסתיימה בגל אופטימיות, שניזון כולו מסדרת מהלכים צבאיים שהגדירו מחדש את מאזן הכוחות האזורי.

הסיפור המרכזי: המשקיעים חוזרים הביתה

הראלי המרשים של תשפ"ה לא נולד בוואקום. הוא היה תוצר ישיר של מספר אירועים ביטחוניים מכוננים, ששינו את תפיסת הסיכון של המשקיעים והיוו נקודות מפנה פסיכולוגיות.

• "מבצע הביפרים" (ספטמבר 2024): זה היה המהלך שסימן את תחילת השינוי. המבצע, שהדגים עליונות טכנולוגית ומודיעינית חסרת תקדים, החל להפיג את החשש משיתוק ארוך טווח של המשק כתוצאה ממלחמה כוללת בצפון. המשקיעים החלו להבין שהסבירות לתרחיש האימה, שבו חיזבאללה משתק את מרכז הארץ, הולכת ופוחתת. השוק החל לתמחר מחדש את הסיכון, והסנטימנט השלילי החל להתחלף באופטימיות זהירה.

• העימות הישיר עם איראן - "מבצע עם כלביא" והתקיפה בקטאר: העימות הישיר עם איראן, שהגיע לשיאו במבצע ״עם כלביא״ ובתקיפות המיוחסות לישראל בקטאר, היה נקודת המפנה המרכזית של השנה. באופן שנראה פרדוקסלי, המהלכים שהיוו הסלמה צבאית חסרת תקדים, התקבלו בשוק דווקא כאירועים חיוביים. הסיבה לכך היא שהמשקיעים לא ראו בהם צעד לקראת מלחמה אזורית הרסנית, אלא מהלך אסטרטגי שמנטרל איום קיומי ומפחית את הסיכון העתידי. ההצלחות הצבאיות, שהוכיחו את יכולותיה של ישראל לפעול עמוק בשטח האויב, נתפסו ככאלה המשפרות את מצבה הגיאופוליטי של ישראל באופן דרמטי. כתוצאה מכך, פרמיית הסיכון של המשק ירדה, והבורסה הגיבה בעליות חדות, בדומה לאפקט החיובי שנרשם לאחר "מבצע הביפרים".

אירועים אלו הם שהציתו את "הקאמבק הגדול" של המשקיעים:

• המשקיעים הישראלים "שבו הביתה": לאחר שבשנה שעברה מכרו מניות, השנה הציבור הישראלי הזרים לשוק המניות סכום אדיר של כ-16.3 מיליארד ש"ח ברכישות נטו. העדפה זו לשוק המקומי נראתה גם בקרנות הנאמנות, עם הזרמות משמעותיות לקרנות העוקבות אחר מדדים מקומיים על חשבון מדדי חו"ל.

• הבעת אמון בינלאומית: גם המשקיעים הזרים, שישבו על הגדר בשנה הקודמת, חזרו להשקיע בישראל ורכשו מניות בסך של כ-7.6 מיליארד ש"ח. מחזור המסחר היומי שלהם צמח בכ-77%, עם התמקדות בסקטורים הפיננסיים והביטחוניים.

• התמונה המוסדית: באופן מעניין, דווקא המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך ביצעו מכירות נטו בסך של 4.9 מיליארד ש"ח, בניגוד למגמה בשנה הקודמת.

ביצועים במספרים: שבירת שיאים והתעלות על העולם

מדדי הדגל של תל אביב רשמו עליות פנומנליות וסיימו את השנה ברמות שיא, כ-63% מעל רמתם ערב מלחמת "חרבות ברזל".

• מדדי המניות המובילים: מדד ת"א-90 זינק בכ-48%, מדד ת"א-125 עלה בכ-45%, ומדד ת"א-35 הוסיף לערכו כ-43%.

• מחזורי מסחר בשיא: הפעילות הערה התבטאה בזינוק של כ-50% במחזור המסחר היומי הממוצע במניות, שהגיע לכ-3.1 מיליארד ש"ח.

• הסקטורים הלוהטים של השנה:

• ת"א-ביטוח: זינק בכ-156% על רקע שיפור בתוצאות, רווחי השקעות ותקן חשבונאי חדש (IFRS 17) שאפשר הכרה ברווחים עתידיים.

• ת"א בנקים-5: עלה בכ-68% הודות לסביבת הריבית הגבוהה, תוצאות כספיות חזקות וציפיות להורדת ריבית עתידית.

• ת"א-נפט וגז: טיפס בכ-56% בזכות מחירי גז גבוהים, רווחיות יציבה וחלוקת דיבידנדים משמעותית.

פעילות שוק: התעוררות בהנפקות ובגיוסי החוב

הסנטימנט החיובי אפשר לחברות ולממשלה לממן את פעילותן בהיקפים חסרי תקדים.

• שוק ההנפקות הראשוניות (IPO) מתאושש: 15 חברות חדשות הצטרפו לבורסה וגייסו יחד כ-15 מיליארד ש"ח, יותר מפי שניים מהסכום שגויס בשנה הקודמת. בראשן עמדו חברת הנדל"ן
  אמפא (גיוס של כ-603 מיליון ש"ח) וחברת האופנה אורבניקה (גיוס של כ-410 מיליון ש"ח).

• שיא בגיוסי חוב קונצרני: הסקטור העסקי גייס סכום עתק של כ-150 מיליארד ש"ח, צמיחה של כ-60% לעומת אשתקד. חברות הנדל"ן הובילו עם גיוס של כ-56.6 מיליארד ש"ח, ובנק
  הפועלים בלט בסקטור הפיננסי עם גיוס של כ-14.1 מיליארד ש"ח.

• שוק האג"ח הממשלתי: נרשמו עליות שערים חדות שהובילו לירידת תשואות. התשואה על אג"ח ל-10 שנים ירדה מרמה של 4.9% לכ-4.2%, מה שמשקף ירידה בתפיסת הסיכון של המשק.

הסביבה המאקרו-כלכלית: רוח גבית מהמשק

ביצועי הבורסה נתמכו על ידי נתוני מאקרו חיוביים שהפגינו את חוסנה של כלכלת ישראל.

• השקל מפגין עוצמה: המטבע המקומי התחזק בכ-10.3% מול הדולר, בניגוד לציפיות בסביבה של אי-ודאות ביטחונית. יש לציין כי ישנה מגמת היחלשות עולמית של הדולר, לא רק או השקל.

• התייצבות פיסקלית ומוניטרית: הגירעון הממשלתי ירד באופן הדרגתי מכ-8.3% תוצר לכ-4.7%, והאינפלציה התכנסה לקראת טווח היעד ועמדה על 2.9% בסוף השנה.

• ירידה בפרמיית הסיכון: "מדד הפחד" (VTA35) ירד קלות לרמה של 18.4 נקודות, ומחיר ה-CDS לחמש שנים (ביטוח נגד חדלות פירעון) ירד בכ-50%, מה שמעיד על אמון גובר בכלכלה.

מבט קדימה: יוזמות וחידושים בבורסה

הבורסה לא נחה על זרי הדפנה וביצעה מספר צעדים אסטרטגיים להמשך פיתוח השוק:

• השקת מדדים חדשים: במהלך השנה הושקו שבעה מדדים חדשים, ובנובמבר 2025 צפויים להצטרף שני מדדים מסקרנים במיוחד: מדד ת"א ביטחוניות ומדד ת"א תשתיות, הנותנים מענה למנועי הצמיחה המרכזיים במשק.

• רפורמת עשיית השוק: במאי 2025 נכנסה לתוקף רפורמה שנועדה להעמיק את הנזילות והסחירות בניירות הערך הנסחרים באמצעות הגברת התחרות בין עושי השוק.

לסיכום, שנת תשפ"ה הייתה שנה יוצאת דופן שהדגימה כיצד אמון, נזילות ונתוני מאקרו חזקים יכולים לגבור על סביבה גיאופוליטית מאתגרת. זו הייתה שנת הקאמבק של המשקיע הישראלי, שחזר להאמין בשוק המקומי, ושל המשקיע הזר, שזיהה את חוסנה של הכלכלה.
הבורסה, מצדה, המשיכה לקדם יוזמות אסטרטגיות כמו השקת מדדים חדשים (ביטחוניות ותשתיות) ורפורמות להעמקת הנזילות, במטרה להבטיח שהמומנטום החיובי יימשך גם אל תוך שנת תשפ"ו.