הקרנות האיריות - סיפור הצלחה עם סימן שאלה
9.9.2025

בקצרה
- קרנות איריות מציעות יתרון מס משמעותי, עם ניכוי מס דיבידנדים של 15% בלבד לעומת 25%-30% בקרנות אמריקאיות, מה שמוביל לדחיית מס ופוטנציאל לתשואה נטו גבוהה יותר למשקיעים ישראלים.
- היקף הנכסים בקרנות האיריות בישראל זינק ביותר מ-140% תוך שנה וחצי, והגיע ל-17 מיליארד ש"ח ברבעון השני של 2025, כאשר 10.1 מיליארד ש"ח מושקעים בקרנות העוקבות אחר מדד S&P500, דבר המעיד על פופולריות גוברת בקרב משקיעים.
- דמי הניהול בקרנות איריות נמוכים משמעותית, ועומדים על ממוצע של 0.07%-0.09%, לעומת קרנות ישראליות מקבילות, מה שהופך אותן לאטרקטיביות יותר עבור משקיעים המחפשים עלויות נמוכות וחיסכון בהוצאות ניהול.
- חששות לגבי מתיחות דיפלומטית בין ישראל לאירלנד עלולים להוביל לשינויים רגולטוריים שיפגעו בקרנות האיריות, ואם ימומשו, עלולים לגרום למשקיעים לממש את הקרנות ולשלם מס רווחי הון, מה שישפיע לרעה על התשואה שלהם.
מהי קרן אירית?
קרן אירית היא קרן סל (ETF) או קרן נאמנות שמתאגדת באירלנד, לרוב תחת רגולציה אירופית (UCITS). מדובר במבנה משפטי שמאפשר לקרן להחזיק נכסים גלובליים, כמו מניות אמריקאיות, אך ליהנות ממעמד מיסוי נוח במיוחד. המשקיע הישראלי שקונה קרן כזו בעצם מחזיק מוצר אירופי, גם אם עיקר החשיפה שלו היא לשוק האמריקאי.
למה הקרנות האיריות הפכו לפופולריות בישראל?
הסיבה הראשונה היא הטבות המס: קרן אירית שמחזיקה מניות אמריקאיות נהנית מניכוי מס דיבידנדים מופחת של כ־15% בלבד, לעומת 25%-30% שהיו נגרעים ממשקיע ישראלי שיחזיק ישירות קרן אמריקאית. בנוסף, המשקיע הישראלי משלם את מס רווחי ההון הרגיל (25%) רק במועד המכירה, ולא על בסיס שנתי, מה שמאפשר אפקט דחיית מס משמעותי.
הסיבה השנייה היא דמי ניהול נמוכים, תחרות בין מנהלי קרנות איריים הובילה לעלויות זולות יותר מהמקובל בקרנות מקבילות בישראל. קרנות איריות גובות בממוצע דמי ניהול בגובה של 0.07% - 0.09%, כשמתחרותיה הישראליות יגבו פי כמה וכמה.במילים פשוטות, מדובר במוצר שמעניק יותר תשואה נטו על אותו נכס בסיס.
הנתונים מאחורי הפופולריות
היקף הנכסים בקרנות האיריות בישראל רשם זינוק חד בשנים האחרונות: אם בסוף 2023 עמדו הקרנות על כ־7 מיליארד ש"ח בלבד (כ־5.5% מסך קרנות הנאמנות), ברבעון השני של 2025 כבר חצו את רף ה־17 מיליארד ש"ח - גידול של יותר מ־140% בתוך שנה וחצי. מתוך זה, כ־10.1 מיליארד ש"ח מושקעים בקרנות איריות העוקבות אחר מדד ה־S&P500. הנתונים הללו מראים שהמשקיע הישראלי מגלה העדפה גוברת לקרנות האיריות בזכות יתרונות המס והעלויות, והן הפכו לגורם מרכזי בתמהיל ההשקעות המקומי.
בנוסף, מי שמשקיע לטווח ארוך יודע שדיבידנדים הם חלק מהותי מהתשואה הכוללת. כאן הקרן האירית מייצרת יתרון ברור: היא נהנית מניכוי מס במקור של 15% בלבד מהדיבידנדים, בזכות אמנת מס בין אירלנד לארה״ב. לעומתה, קרן סל ישראלית שמחזיקה באותן מניות כפופה לניכוי מס גבוה בהרבה סביב 25%-30%. זה הבדל של אחוזים בודדים בכל שנה אך כשהם מצטברים על פני 10-20 שנה, הם באים לידי ביטוי בתשואה עודפת.
החששות לגבי העתיד - ומה עומד מאחוריהם
בשבועות האחרונים עלו חששות סביב עתידן של הקרנות האיריות בישראל. הסיבה לכך היא מתיחות דיפלומטית בין ישראל לאירלנד על רקע עמדות פוליטיות בסוגיות בינלאומיות שמעלה חשש שאירלנד עלולה להקשיח את הרגולציה מול מוצרים פיננסיים המשווקים בישראל. חלק מהחששות התעצמו בעקבות החלטת משרד האוצר לנתק את מעורבתו של הבנק המרכזי של אירלנד בכל הנוגע לאישור תשקיפי הנפקת אג"ח ממשלתיות ישראליות באירופה, הליך שדורש שיתוף פעולה בין הרשויות באירלנד לבין מדינת ישראל. שיתוף פעולה כזה שנפגע, יכול לאותת על המשך החרפת היחסים בין שתי המדינות, מה שיכול להביא לפגיעה בקרנות האיריות שהמשקיעים הישראלים כל כך אוהבים.
האם יש באמת ממה לפחד?
החששות מפני שינוי רגולטורי מצד אירלנד אינם מבוססים על אינדיקציה רשמית כלשהי מהרשויות באירלנד. גורמים המפיצים את הקרנות האיריות טוענים כי הרגולטורים באירלנד לא צפויים להטיל סנקציות על משקיעים ישראלים או לאסור על הקרנות להיסחר בישראל. לדבריהם, פעולה כזו נחשבת לתרחיש לא סביר. עם זאת, במידה וכן יתרחש שינוי, הוא עשוי להוביל את המשקיעים הישראלים למימוש הקרנות, מה שעשוי ליצור אפקט שלילי על התשואה שלהם, שכן בעת המכירה ישולמו מס רווחי הון וכן מס על הדיבידנדים שכבר מוסו.
הדיון על הקרנות האיריות חורג מעבר לשיקולי תשואה ומיסוי בלבד. הוא מעיד על כך שגם משקיע פאסיבי, שנוטה להסתמך על השוק ללא התערבות, חייב להיות מודע לסביבה המקרו-כלכלית, הפוליטית והרגולטורית שבה כספו מושקע. לדברי אחד הגורמים בשוק, ההחלטה היכן להשקיע כוללת גם שיקול ערכי: "אם יש לי שני מוצרים שהם דומים, אחד משלם מסים למדינה עוינת והשני לישראל, זה שיקול שחלק מהמשקיעים צריכים להיות ערים לו".
הסיכונים הקיימים, לצד העובדה שהיקפי ההשקעה בקרנות אלו גדלו לכדי 17 מיליארד שקל נכון לרבעון השני של 2025, מדגישים שוב ושוב את החשיבות של הבנת הדינמיקה שמאחורי כל מוצר השקעה.
השורה התחתונה - גם השקעה פסיבית דורשת מודעות
הסיפור של הקרנות האיריות ממחיש שגם משקיע "פאסיבי" חייב להיות ערני. זה לא מספיק "לזרוק כסף על המדד" ולהניח שהכול עובד לטובתך, אלא חשוב להבין היכן הכסף יושב, מה מעניק את היתרונות כמו אמנת מס בין אירלנד לארה"ב ומהם הסיכונים אם המצב הגיאופוליטי או הרגולטורי ישתנה.
אם מחר אירלנד תחליט לשנות את ההסכמים או אם יחסי ישראל־אירלנד יתדרדרו עד כדי פגיעה בקרנות האיריות שנסחרות בתל אביב, יתרון המס עלול להתמסמס.
בסופו של דבר, גם מי שמגדיר את עצמו כ"משקיע פסיבי" צריך להבין שהמוצר שבו הוא משקיע נשען על החלטות של מדינות ורגולטורים, ושאף יתרון פיננסי אינו מובטח לנצח.