היחסים בין הודו לטראמפ מתחממים: מה הנגזרות?

היחסים בין הודו לטראמפ מתחממים: מה הנגזרות?

לאחרונה דיברתי הרבה על היחסים המתחממים בין ארה"ב למדינות בעולם תחת מלחמת הסחר שמתמשכת מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד.
היחסים בין הודו לארצות הברית התפתחו באופן משמעותי בשנים האחרונות, והפכו לשותפות אסטרטגית רבת-פנים. בעוד שמדינות אלו היו בעבר מרוחקות זו מזו, הן הפכו עם הזמן לבעלות ברית חשובות בתחומים רבים. הברית הזו מונעת על ידי אינטרסים משותפים, כמו הצורך לאזן את השפעתה הגוברת של סין בעולם, וכן על ידי שיתופי פעולה בתחומי הביטחון, הכלכלה והטכנולוגיה. 

היחסים הכלכליים בין הודו לארה"ב, שהיו במגמת התחזקות במשך שנים, עמדו בפני אתגרים משמעותיים עם כניסתו של דונלד טראמפ לתפקיד הנשיא. טראמפ, שקידם מדיניות  "America First" , ראה ביחסים המסחריים עם הודו יחסים "חד-צדדיים" וטען כי הודו מטילה מכסים גבוהים מדי על סחורות אמריקאיות. הוא אף כינה את הודו "מדינת המכסים הגבוהים בעולם" והשתמש בדוגמאות כמו מותג האופנועים הארלי-דיווידסון, שנדרש לשלם מכס של 100% (או לפי מקורות אחרים 200%) על מוצריו בהודו.

 

התגלגלות האירועים

בשביל להבין את המצב הנוכחי עלינו לחזור אחורה בזמן. בשנת 2018, טראמפ החל להשמיע ביקורת תקיפה על מדיניות הסחר של הודו. הוא טען שהודו מנצלת את מעמדה כנהנית מתוכנית ההעדפות הכללית (GSP) של ארה"ב שהיא יוזמה מסחרית שנוצרה כדי לסייע למדינות מתפתחות. היא מעניקה למדינות המוטבות זכות לייצא אלפי מוצרים ספציפיים למדינות מפותחות (כמו ארה"ב והאיחוד האירופי) בפטור מלא ממכס. הודו, שהייתה המדינה המוטבת הגדולה ביותר במסגרת התוכנית, נהנתה מהטבות מכס על סחורות בשווי של כ-5.6 מיליארד דולר. למרות עקרון ההטבה החד-צדדית, ממשל טראמפ טען שהודו אינה מקיימת את הדרישה החוקית לספק לארה"ב "גישה שווה והגיונית" לשווקיה.

ביוני 2019, ממשל טראמפ הודיע על הסרת הודו מתוכנית ה-GSP, הממשל הצדיק את הצעד בכך שהודו לא הצליחה לספק ערבויות מספקות לפתיחת שווקיה בפני מוצרים אמריקאים, למרות מאמצים דיפלומטיים מצידה למנוע את המהלך. 

כתגובה ישירה לביטול מעמד ה-GSP, הודו הטילה מכסים על 28 מוצרים אמריקאים בהם אגוזי לוז, שקדים, תפוחים ועוד. הבחירה במוצרים אלה נועדה לפגוע ישירות במגזרים חקלאיים חשובים עבור ארה"ב, מה שיגרום ללחץ פנימי על הממשל האמריקאי מצד החקלאים. אולם, למרות המתיחות, היא שמרה על קו מיתון יחסי, מכיוון שלא רצתה להסלים את הסכסוך המסחרי לידי מלחמת סחר כוללת שתפגע ביחסים האסטרטגיים הרחבים יותר.

מאז כניסתו החוזרת של טראמפ לתפקיד, בשנת 2025 יחסי הסחר הסלימו באופן דרמטי בכל העולם. כחלק מכך,  ב-7 באוגוסט ממשל טראמפ הטיל מכס של 25% על סחורות הודיות בתגובה ל"מחסומי סחר בלתי הוגנים" שנקבעו על ידי הודו. כעבור שלושה שבועות, ב-27 באוגוסט, הוטל מכס נוסף של  25%, מה שכרגע מהווה שיעור מס אפקטיבי על סחורות בגובה של 50%, בשל "ענישה" של טראמפ בעקבות המשך רכישות הנפט של הודו מרוסיה.

מסין להודו
בשנים האחרונות אנחנו עדים למגמה הולכת וגוברת של מעבר הייצור מסין להודו בעקבות היחסים המתוחים בין ארה"ב לסין ומלחמת הסחר שבעיצומה.
על פי דיווחים, אפל הגבירה את הייצור האייפונים שלה בהודו כחלק מהתכוננות החברה להשקת האייפון החדש. עוד דווח כי החברה מתכננת לייצר שם את כל דגמי האייפון החדש שתמכור בארה"ב.
דיווחים אלה, יחד עם פרסום נתוני חברת המחקר Canalys כי משלוחי האייפון מהודו לארה"ב גדלו ב 76% ממאי 2024 ועד מאי השנה, מאששים לנו את העובדה שאפל הולכת ומעצימה את פעילותה במעצמה ההודית תוך כוונה להפחית את התלות בסין, נזכיר שארה"ב הטילה מכסים של כ- 20% על כל ייבוא האייפונים המיוצרים בסין.

נכון להיום, אפל נהנית מפטור ממכס על מכשירי אייפון המיוצרים בהודו ומשווקים בארה"ב. מצב זה נובע מהסכמים קיימים בין המדינות. עם זאת, התמונה הגלובלית הופכת מורכבת יותר: נרשמת התקרבות בין הודו וסין, שהתבטאה בשיא באוגוסט האחרון בפגישה בין מנהיגי שתי המדינות. בפגישה זו, דנו הצדדים בפתרון סכסוכים גבוליים וקידמו שיתופי פעולה עסקיים חדשים.
הנתונים הכלכליים מאשרים זאת: היקף הסחר בין הודו וסין הגיע ב-2024 לכ-127 מיליארד דולר, עם נטייה ברורה לטובת הייצוא הסיני.
ההתפתחות הזו, יחד עם הגברת פעילות הייצור של אפל בהודו, עשויה להדאיג את ממשל טראמפ. לאור מדיניותו הבלתי יציבה בנוגע לסחר, ייתכן שיחליט לשנות את מדיניות המכסים בכל רגע נתון. כדי לנסות להרגיע את המצב ולהפחית את המתח, התחייבה אפל להשקיע סכום עתק של כ-100 מיליארד דולר בהרחבת פעילות הייצור שלה בתוך ארה"ב.

 

השלכות פוטנציאליות

מאז הכרזת המכסים החדשים, המשא ומתן להשגת הסכם סחר בין המדינות נתקל בקשיים. סבב השיחות שתוכנן לאוגוסט בוטל על ידי ארה"ב. נכון לספטמבר 2025, הודו הודיעה כי היא ממשיכה לנהל שיחות עם ארה"ב, אך טרם נקבע מועד לסבב שיחות נוסף. התהליך מתאפיין בחוסר יציבות ובאי-וודאות. כל זאת, יחד עם הגברת פעילותה של אפל בהודו, יכולים לאותת לנו על אפשרות של עליית מחירי האייפון החדש בעת ההשקה כחלק מנטילת משנה בטיחות שתיטול החברה כהתמודדות עם חוסר הודאות בנושא. עם כל זאת, העובדה שהודו היא בעלת ברית גדולה יותר לארה"ב ואין שום ספק שטראמפ יעדיף לחזק את מעמדה הכלכלי של הודו מאשר את זה של סין.  בינתיים, אפל מצפה להתקדמות בנושא הקביעה של בית המשפט הפדרלי לערעורים כי המכסים שמטיל טראמפ כחלק מסנקציות אינן חוקיות, ערעורו של טראמפ בנוגע לפסיקה זו שצפוי להגיע יחזק גם הוא את תחושת חוסר הודאות.

האם הסקטור הטכנולוגי יעקוב אחר אפל?

המהלך החלוצי של אפל (של העברת הייצור שלה) יכולה להוות למודל עבור חברות טכנולוגיה אחרות. בשנים האחרונות, ענקיות כמו סמסונג, שיאומי וגוגל, כבר הרחיבו את פעילות הייצור שלהן בהודו, גם ענקית הבינה המלאכותית "Open AI" מביעה עניין לבנות דאטה סנטר עצום במדינה. מהלכיה של אפל בלטו במיוחד לאור היקפם והחשיבות האסטרטגית שלהם.
אם מהלכיה של אפל יוכתרו בהצלחה, תוך התגברות על מכשולים ביורוקרטיים ולוגיסטיים, הדבר ישמש כאישור פוטנציאלי להמשך התנתקות מסין.
תרחיש זה יכול ליצור אפקט דומינו, בו חברות רב-לאומיות אחרות, המעוניינות לצמצם את סיכוני שרשרת האספקה שלהן, יראו בהודו כמרכז ייצור אטרקטיבי ואמין כמו שהודו משקיעה מאמצים להיות, כמו הטבות המס שהעניקה הודו לטסלה על מפעלים בשטחה. עלייה כזו בייצור תתרום לאקו-סיסטם תעשייתי משגשג בהודו, ותמשוך השקעות נוספות, מה שעשוי להפוך את המדינה למרכז ייצור טכנולוגי משמעותי בקנה מידה עולמי ובאותו מטבע, לעורר את חששות המשקיעים בשוק הסיני. עד כה, סין הייתה "בית החרושת של העולם", ואפל הייתה במוקד התלות הזו. מעבר ייצור בקנה מידה רחב, כפי שאפל מובילה, מאיים על מעמדה של סין כמרכז הייצור העולמי ועלול לפגוע במאות אלפי מקומות עבודה בשרשרת האספקה הסינית. אם מגמה זו תימשך, סין תמצא את עצמה נאלצת להסתמך פחות על מודל הייצור המוני ליצוא, ולהתמקד במנועי צמיחה חדשים, כגון פיתוח חדשנות מקומית, קידום הצריכה הפנימית והשקעות בטכנולוגיות מתקדמות.

ארה"ב והודו: יחסינו לאן?
היחסים בין הודו לארה"ב תחת טראמפ נמצאים בנקודת מבחן מורכבת: מצד אחד שותפות אסטרטגית רחבה שמתחזקת על רקע הרצון לאזן את כוחה של סין, ומצד שני מתיחות כלכלית שמתבטאת בהטלת מכסים הדדית.
ההחרפה האחרונה במדיניות המכסים, יחד עם חוסר הוודאות סביב המשא ומתן, יוצרת איום על יציבות שרשרת האספקה העולמית ועל מחירי מוצרים כמו האייפון החדש. עם זאת, הודו נהנית מגל השקעות טכנולוגיות שמגיעות אליה בעקבות הניסיון של חברות רב־לאומיות, ובראשן אפל, להפחית תלות בסין. אם מגמה זו תימשך, הודו עשויה להתחזק כמרכז ייצור טכנולוגי עולמי, בעוד שסין עלולה לאבד חלק ממעמדה כ"בית החרושת של העולם". התוצאה הסופית תושפע מהצלחתן של המדינות לאזן בין אינטרסים כלכליים לבין הצורך לשמר את השותפות האסטרטגית נגד סין.