מי זו אפקון?

החברה, אפקון החזקות  מתעסקת בחמישה מגזרי פעילות:

1. פרויקטים למבנים ותשתיות: הנדסה אזרחית ובניה, התקנת מערכות אלקטרו-מכניות למבנים (חשמל, מיזוג אוויר ואינסטלציה), התקנת מערכות חשמל לתעשיה, ייצור והתקנה של מוצרי תשתית חשמליים למתח עליון, מתח בינוני/גבוה ומתח נמוך למבנים, תעשיה ותשתיות, וביצוע והקמה של מתקני תשתיות, תחנות כח ותחנות משנה.
2. בקרה ואוטומציה: אפקון מפתחת ומשווקת מגוון פתרונות טכנולוגיים למתח נמוך, בקרה ואוטומציה, לצד ביצוע התקנת מערכות ואינטגרציה שלהן. השירותים כוללים בין היתר בקרה תעשייתית, בקרת מבנה, גילוי וכיבוי אש, בטחון, בקרת חניה, חדרי שליטה ובקרה, וכן מערכות קר"מ (קריאת מוני מים מרחוק).
3.  סחר: קבוצת אפקון מייבאת מחו"ל, משווקת ומפיצה בישראל ציוד ורכיבים בתחומי החשמל, בקרה, רובוטיקה, זיווד, פתרונות טעינה לכלי רכב חשמליים ופתרונות לתחום הסולארי.
4. תקשורת: תכנון, פיתוח, ייצור, התקנה, שיווק, הפצה, שירות ואחזקה של מערכות תקשורת אחודות לעסקים (כגון מרכזיות דיגיטליות, מערכות תקשורת לארגונים, מוקדי שירות, ממשקים למרכזיות וטלפונים חכמים) והתקנת רשתות נתונים לעסקים, לרבות פתרונות ייעודיים לתחום אבטחת המידע/הגנת סייבר ועבודות תשתית תקשורת כקבלן מבצע.
5.  פעילויות של זכיינות, אנרגיה מתחדשת וטעינה חשמלית.

 

בתוך כל מה שרשמתי יש ארבעה תחומי פעילות עיקריים:

1. EPC ומערכות - הנדסה, רכש וביצוע פרויקטים בתשתיות/אלקטרו-מכני/אנרגיה (זה בעיקר מה שמעניין)
2. בקרה ואוטומציה - פתרונות שליטה ובקרה תעשייתיים,
3. שירות ואחזקה - תחזוקת מתקנים ושירותים לאחר הבנייה. 
4. זרוע אנרגיית-תחבורה חשמלית (Afcon Electric Transportation / ON), שמפעילה את אחת מרשתות הטעינה הגדולות והמהירות בישראל בשותפות עם דור-אלון.

 

מה חדש בדוחות ובפעילות שלה בעקבות פרסום הדוחות אתמול (Q2 2025)?

• לפי פרסומי החברה אתמול, ההנהלה מדווחת על שיפור בשיעור הרווח הגולמי ועל צבר הזמנות יציב מעל 2 מיליארד ש״ח. 
• עולם ה EPC עבר שינוי ניהולי ותמחורי: יציאה מפרויקטי בנייה הפסדיים/מסוכנים ומיקוד בפרויקטים עתירי-טכנולוגיה עם רווחיות טובה יותר (דוגמת בקרה, אנרגיה ותשתיות חכמות). ובעיקר זה תואם גם לדברי ההנהלה ברבעונים האחרונים על מיקוד בפעילויות ליבה וצמיחה במגזרי הטכנולוגיה. 

 

מהו בכלל מגזר ה-EPC שמבחינתי מהווה נקודת מפתח בחברה?

EPC - Engineering, Procurement, Construction

זה מודל התקשרות נפוץ בתחום התשתיות, האנרגיה והבנייה שבו חברה אחת אחראית על:

1. Engineering :  הנדסה

תכנון מפורט של המערכות, המבנה, והאינטגרציה בין כלל רכיבי הפרויקט.

2. Procurement : רכש

רכישת כל הציוד, החומרים והרכיבים הנדרשים להקמת הפרויקט (לדוגמה: טורבינות, מערכות חשמל, מערכות בקרה).

3. Construction : ביצוע

הקמה בפועל של הפרויקט בשטח - בנייה, התקנה, אינטגרציה והרצה.

 

למה זה חשוב?

• אחריות מלאה: הלקוח מקבל “מפתח ביד” - כלומר, החברה מבצעת הכול ומוסרת מוצר מוכן.
• ניהול סיכונים: הסיכון (לוחות זמנים, עלויות, תקלות) מתרכז אצל הקבלן הראשי.
• שולי רווח: אם מנהלים נכון - EPC מאפשר רווחיות גבוהה, אבל טעויות תמחור או חריגות בפרויקטים עלולות לייצר הפסדים כבדים (וזה מה שקרה לאפקון בעבר, עד שעשו שינוי כיוון).

 

בעבר: EPC היה מקור לבעיות. החברה נכוותה בפרויקטי בינוי גדולים, כולל פרויקט מובילאיי, שהסתיים בהפסד משמעותי של מעל 100 מיליון ש”ח.

כיום: אפקון משנה כיוון והיא עוברת להתמקד בפרויקטים עתירי טכנולוגיה, חוזיים יותר בטוחים, ורווחיים יותר.

דוח Q2/2025: המגזר הציג שיפור מהותי, עם מעבר מרווחיות נמוכה/הפסדים לתשואות חיוביות. ההכנסות במגזר זה ברבעון הגיעו לכ-102.6 מיליון ש”ח עם שיעור רווחיות תפעולית של 15% מהלך שמראה שהחברה מצליחה לנהל טוב יותר פרויקטים ולשפר את ההגנה על שולי הרווח.

כלומר, מה שהיה “עקב אכילס” של אפקון בעבר - הופך לאט לאט להיות מנוע צמיחה.

 

עוד כמה מילים:

1. העבר היה המקור לבעיות

• במשך שנים אפקון הייתה בעיקר “קבלן ביצוע” בפרויקטי EPC.
• היא לקחה על עצמה פרויקטים גדולים מאוד, למשל בתחום הבינוי והנדסה אזרחית.
• בגלל מודל ה־EPC (אחריות מלאה על מחיר, לו”ז וביצוע), כל חריגה בתכנון או עלויות נפלה עליה - וזה יצר הפסדים כבדים, כולל פרויקט הדגל של מובילאיי בירושלים שבו נרשמו הפסדים של מעל 100 מ’ ש”ח.

 

2. היום יש שינוי כיוון ניהולי

• החברה שינתה גישה: במקום לרוץ אחרי כל פרויקט תשתית גדול (בנייה, מגדלים, נדל”ן), היא ממקדת את ה־EPC שלה בפרויקטים עתירי טכנולוגיה - חשמל, אנרגיה מתחדשת, תעשייה מתקדמת, בקרה ותחבורה חכמה.
• בפרויקטים כאלה יש לה יתרון יחסי - ידע הנדסי וטכנולוגי, אינטגרציה של מערכות מתקדמות, ויכולת להוסיף ערך מעבר ל”קבלנות פשוטה”.
• הקשר למגזר התשתיות שמאוד חם בתקופה האחרונה וגם ימשיך להיות
• בישראל ובכל העולם יש כרגע בום בתשתיות: תחבורה ציבורית, תחנות כוח סולאריות, אגירת אנרגיה, רכבות, מתקני מים ושדרוג מערכות קיימות.
• המודל של EPC הוא ברירת מחדל במכרזים כאלה - המדינה והיזמים רוצים “קבלן אחד שאחראי על הכול”.
• אפקון, אחרי הניסיון הכואב, יודעת היום לבחור פרויקטים בקפידה, לשלב בהם בקרה, חשמל ו־EV charging - תחומים בעלי שולי רווח טובים ויתרון טכנולוגי מובהק.

 

דוח כספי Q2 2025 נקודות עיקריות:

• הכנסות: ירדו בכ־12.6% ל־392.3 מ’ ש”ח (לעומת התקופה המקבילה).
• רווח תפעולי: דווקא זינק ב־48% והגיע ל־27.5 מ’ ש”ח.
• רווח נקי: עלה ל־18.7 מ’ ש”ח (מ־8.7 מ’ ברבעון מקביל).
• EBITDA: ברבעון הגיע ל־46.5 מ’ ש”ח - עלייה של כ־31%. בחציון הראשון כולו: 85 מ’ ש”ח. 
• צבר הזמנות: מעל 2 מיליארד ש”ח, כולל פרויקטים טכנולוגיים ותשתיות - נותן נראות טובה להמשך.

 

למה זה עשוי להיות אטרקטיבי עכשיו (תזה תמציתית)

1. סיבוב פרסה ב-EPC

• היסטורית זה היה עקב אכילס (פרויקטים קבועי-מחיר בבנייה שהביאו הפסדים). כיום, תמהיל חוזים יותר סולידי, שימוש בטכנולוגיה ובקרה, וניהול סיכונים הדוק יותר וזה כבר ניכר בשיפור הרווחיות ברבעונים האחרונים.  

2. צבר הזמנות גדול = נראות הכנסות עתידיות

• מעל ₪2 מיליארד נותנים כיסוי רב-שנתי ויכולת תכנון, במיוחד אם התמחור וה-scope (מונח המתאר תחום אחריות) מנוהלים היטב. 

3. אפיק צומח של תחום התשתיות והדאטה-סנטרים + המעבר לאנרגיה נקייה

• אפקון נהנית משילוב נדיר של קבלנות אלקטרו-מכנית, בקרה ואוטומציה, ו-טעינת EV. זרוע הטעינה ON צומחת עם מאות עמדות מהירות/אולטרה-מהירות ברחבי הארץ ובשיתוף דור-אלון מה שמהווה חשיפה ישירה לצמיחת צי הרכבים החשמליים.  

4. שיפור מהותי בשולי הרווח

• בדוחות האחרונים החברה מדגישה התרחבות במרווחים (גולמי/תפעולי) הודות למיקוד בפעילויות הליבה והפחתת פרויקטים בעייתיים. זה תומך ב-re-rating אם הטרנד נמשך.  

5. גב של קבוצה גדולה

• שליטה של קבוצת שלמה מספקת אקוסיסטם, מוניטין ויכולות ביצוע/מימון של קונצרן ותיק.

 

מה חשוב לבדוק (סיכונים/בדיקות המשך)

• ריכוזיות פרויקטים: פרויקט גדול אחד יכול להשפיע מהותית על השורה התחתונה. רצוי לעבור על פיזור הלקוחות והפרויקטים, תנאי הצמדה/הגנות ושיטת ההכרה בהכנסות (percentage of completion).
• תמהיל חוזים: אחוז fixed-price לעומת cost-plus/מדדים. מנגנוני pass-through לחומרי גלם ותנודות שכר.
• מחלוקות מסחריות: היו בעבר מחלוקות כספיות בפרויקטים. השפעה על תזרימים ותוצאות יש לבחון בדוחות ובהערות.
• מחזוריות מאקרו: דחיות במכרזים ציבוריים/פרטיים, או האטה ברכבי EV, עלולים לשנות קצב צמיחה.

 

שורה תחתונה

אפקון היא שחקנית תשתיות-טכנולוגיה עם אינטרגרציה בין EPC, בקרה/אוטומציה וטעינת EV. בדוחות האחרונים רואים שיפור ברווחיות וצבר הזמנות משמעותי, בזמן שהחברה משנה פוקוס מפרויקטי בנייה עתירי-סיכון לפרויקטים טכנולוגיים ורווחיים יותר. בשילוב רוח גבית בסקטור התשתיות והאנרגיה, זה הופך את המניה למועמדת מעניינת, בתנאי שממשיכים לראות משמעת בביצוע ובתמחור פרויקטים. 

ובעיקר החברה עברה מלהיות “קבלן שנכווה ב־EPC” ל”חברת תשתיות טכנולוגית” שיודעת לנצל את מגמת ההשקעות האדירה בתשתיות בישראל ובעולם. אם היא תמשיך לשמור על משמעת בפרויקטים - המגזר שבעבר היה חולשה, הופך עכשיו ליתרון שמצדיק בחינה השקעתית.