האקלים משתנה, והכסף זורם: הזדמנויות ההשקעה החדשות של הכלכלה הירוקה

התחזיות לשבוע הקרוב, המנבאות גל חום קיצוני בישראל, מבהירות באופן חד משמעי כי שינויי האקלים הם כבר לא איום עתידי אלא מציאות נוכחית. עם טמפרטורות שצפויות לשבור שיאים בני 83 שנה בבקעת הירדן ובאזור הכנרת, ואזהרות מפני סופות רעמים ושיטפונות בנגב, ברור כי הכלכלה והחברה הישראלית, בדומה לשאר העולם, עומדות בפני אתגרים אקלימיים קשים. תרחישים אלו מדגישים את הצורך הדחוף בפתרונות, לא רק כדי למתן את ההשלכות, אלא גם כדי ליצור עמידות. על רקע המציאות החדשה הזו, סקירה זו בוחנת כיצד האתגרים הכלכליים והחברתיים של שינויי האקלים הופכים למנוע צמיחה עבור חברות בתחום האנרגיה הירוקה.

המעבר לכלכלה דלת פחמן (ירוקה) מונע על ידי מגמות עולמיות רחבות, מעבר לשינויים פוליטיים קצרי טווח. נתונים עדכניים מראים כי השקעות הון סיכון (VC) בטכנולוגיות אקלים בארה"ב הסתכמו בכ-20 מיליארד דולר בשנת 2024, ירידה מהשיא של 2021 אך עדיין רמה בריאה ועקבית ביחס לשנת 2020. נתון זה מעיד על הלך רוח השוק המכיר בפוטנציאל ארוך הטווח של התחום, למרות תנודות כלכליות. בנוסף, הנתונים מצביעים על כך שביצועי קרנות הון סיכון המתמקדות בטכנולוגיות אקלים היו טובים יותר מאלו של קרנות כלליות מבחינת תשואה, מה שמעיד על פוטנציאל רווח משמעותי.

הזדמנות נוספת נובעת מהעלויות הכלכליות הגבוהות של שינויי האקלים. עלות אירועי אסון בארה"ב בשווי של מיליארד דולר או יותר זינקה פי חמישה מאז שנות ה-90. בלוס אנג'לס, לדוגמה, שריפות הענק של ינואר 2025 גרמו לנזק עצום בשווי של 250 מיליארד דולר והדגישו את הצורך בפתרונות חדשניים. עלויות אלו, המועברות בסופו של דבר לצרכנים ולעסקים דרך עליית מחירי הביטוח וההוצאות על תשתיות, מבהירות כי שינויי האקלים הם נטל כלכלי הולך וגובר. המצב הזה מאיץ את הצורך בפתרונות טכנולוגיים שיכולים להפחית את הסיכון הפיזי ולבנות עמידות כלכלית.

על רקע אירועים כאלה, חברות שונות זוכות לרוח גבית. לדוגמה, חברות המפתחות ומספקות ציוד וחומרים לכיבוי אש רושמות עלייה בביקוש. כך, חברת פרימטר סולושנס (PRM), המייצרת חומרים מעכבי בעירה, עשויה לחוות עלייה משמעותית במכירות. במקביל, חברות כמו האניוול (HON) ו-טילדין פלייר (TDY), המספקות מצלמות תרמיות ומערכות ניטור לווייניות ומוטסות, יכולות להגביר את פעילותן ולהציג עלייה ברווחיות. כבר היום חברות אלו נחשבות נמצאות בתודעת הציבור מאז האסון בתחילת שנת 2024 ותשואה יפה נרשמה. המניות של חברות אלו רשמו עליות של 533%, 13% ו 28% בהתאמה.

בנוסף, השפעת שינויי האקלים יוצרת הזדמנויות עבור חברות האנרגיה הירוקה, כמו אנרג'יקס ( מספר נייר: 1123355) ואנלייט אנרגיה (דואלית) (ENLT) הפועלות בתחום האנרגיה הירוקה, לדוגמה. חברות המתמחות בהקמה ובהפעלה של פרויקטים סולאריים וטורבינות רוח, יכולות לנצל את המצב כדי לצמוח ולהגדיל את רווחיותן.
ראשית, עמידות בפני משברים, חברות אלו מפתחות פרויקטים בעלי עמידות גבוהה יותר בפני שינויים. לדוגמה, התמודדות עם דפוסי רוח משתנים מחייבת שימוש בטורבינות יעילות יותר, והתמודדות עם גלי חום מחייבת שיפורים בפאנלים סולאריים עצמם. השקעות אלה בחדשנות משפרות את היעילות לטווח ארוך ומפחיתות את הסיכונים התפעוליים.

שנית, ניצול ביקוש גובר, שינויי אקלים מביאים לעלייה בביקוש לחשמל, במיוחד בעת גלי חום המגבירים את השימוש במזגנים. חברות כמו אנלייט ואנרג'יקס, שפרוסות גיאוגרפית במקומות כמו ארצות הברית ואירופה, יכולות לספק את החשמל הדרוש דווקא בשעות השיא הללו.

שלישית, הטבות רגולטוריות, הממשל האמריקאי, האירופאי וגם הישראלי (אם כי במידה נמוכה יותר בהשוואה לאירופה) מפעילים תוכניות תמריצים והטבות נרחבות, כמו חוק הפחתת האינפלציה (IRA) בארה"ב, המעניק הטבות מס והלוואות למפתחי פרויקטים של אנרגיה ירוקה. חברות כמו אנרגיקס ואנלייט יכולות לנצל את התמריצים הללו כדי להגדיל את הפרויקטים שלהן, לשפר את רווחיותן ולהוריד את עלויות המימון (יש לציין כי ממשל טראמפ אמנם פוגע חלקית בחוק מאחר שהקפיא הטבות ומענקים ממשלתיים, אך לא ביטל את החוק לגמרי).

מבחינה פיננסית, הצמיחה בפרויקטים, הגישה למימון זול יותר (הורדות ריבית) והביקוש היציב לחשמל יכולים לתרום לשיפור הרווחיות של חברות אלה ולהשפיע לחיוב על מחירי המניות שלהן.
ההתפתחויות הכלכליות בתחום האנרגיה הירוקה קשורות קשר הדוק לדיון על משבר האקלים, כפי שעלה בפרק הפודקאסט שלי עם אבנר גרוס (פרק 75). גם שם, כמו בעוד המון מקורות מידע נוספים, הודגשה המורכבות של הבעיה והצורך בפתרונות בקנה מידה גלובלי. חברות טכנולוגיות האקלים, שמצליחות לגייס הון ולצמוח, מספקות (או מתיימרות לספק) בדיוק את אותם פתרונות בקנה מידה גדול. הדבר רלוונטי במיוחד לאור העובדה שעל פי McKinsey, כ-45% מהיעדים להפחתת זיהום ממקורות הפקת אנרגיה מזהמים עד שנת 2035 תלויים בטכנולוגיות מתפתחות שעדיין לא נמצאות בקנה מידה מסחרי מלא מה שואמר שכסף רב עוד עתיד להיכנס לתחום.

ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת גישה שונה לחלוטין ממה שהכרנו בעבר. יש צורך ב"טכנולוגיות שיכולות לפתור את העולם", ולא רק בפתרונות קלים ליישום. חברות שמתמחות ב "טכנולוגיות אקלים" עם נכסים פיזיים (כמו תחנות כוח סולאריות או טורבינות רוח) הן אמנם יקרות יותר להקמה, אך הן גם מספקות פתרונות אמיתיים שיכולים להשפיע על המציאות. המשקיעים צריכים להבין כי מדובר במגמה ארוכת טווח. בזמן שחלק מהחברות עשויות להתמודד עם אתגרים תזרימיים לטווח הקצר, הצורך המתמשך בפתרונות אקלים, לצד תמיכה רגולטורית רחבה בעולם, הופך את ההשקעה בהן לאטרקטיבית בטווח הארוך. אכן, דוגמה טובה ליישום הגישה הזו היא חברת נקסט-ארה אנרג׳י (NEE).
במקום להתמקד בפתרונות תוכנה קלים ליישום, NextEra Energy, שהיא יצרנית האנרגיה הסולארית והרוח הגדולה בעולם, משקיעה הון עצום בהקמה ובתפעול של תשתיות פיזיות בקנה מידה ענק, כמו חוות רוח ענקיות ומתקנים סולאריים. השקעות אלו אמנם יקרות מאוד להקמה, אך הן מציעות פתרון ממשי ומוחשי לייצור חשמל נקי. חברות אלה מוכיחות שהפתרונות למשבר האקלים נמצאים בהשקעה בתשתיות פיזיות, ושהשקעה זו, למרות היותה יקרה, נחשבת לאטרקטיבית בטווח הארוך, גם אם נכון לתקופת הזמן הנוכחית החברה הפסדית.

בשורה התחתונה, שינויי האקלים והמעבר לכלכלה ירוקה אינם רק בעיה, אלא מנוע צמיחה כלכלי אדיר. חברות בתחום כמו פרולוג׳יס (PLD), דוראל אנרגיה (מספר נייר 1166768) וכאמור חברות שהוזכרו כבר במאמר זה כמו פרימטר סולושנס (PRM), האניוול (HON), טילדין פלייר (TDY), אנלייט (ENLT) ואנרג׳יקס (1123355) יכולות להרוויח מהמצב על ידי ניצול הזדמנויות של יעילות תפעולית, גישה למימון מועדף, חדשנות טכנולוגית והתאמה לשינויים בהתנהגות הצרכנים והרגולציה או מאסונות טבע והחמרת מצב האקלים העולמי.
התנופה בתחום טכנולוגיות האקלים מזכירה את עליית ההייטק בעבר, אך עם אתגרים ייחודיים של הון וזמן. יחד עם זאת, הפוטנציאל לרווחים הוא אדיר, ומשקיעים שיידעו לזהות את החברות הנכונות, המשלבות חדשנות עם מודל עסקי עמיד, יוכלו ליהנות מהצמיחה הפיננסית שנובעת מהפתרון לבעיה הגלובלית החשובה ביותר של זמננו. כפי שהודגש במאמר של מקינזי, הצלחה דורשת אומץ ויצירתיות, אך היא אפשרית, והיא יכולה להוביל חברות חדשות להפוך למובילות העתידיות של התעשייה.