הצמיחה של הבינה המלאכותית שואבת מים בקצב מסחרר, ועשויה לשנות את עולם ההשקעות בתשתיות

כשהעולם מדבר על בינה מלאכותית, רובנו חושבים על מחשבים, ענן וקוד. אבל יש מרכיב קריטי אחד שלא מקבל מספיק תשומת לב, מים. כן, מים. מאחורי כל שורת קוד חכמה מסתתרת מערכת קירור ענקית, צינורות, משאבות ומיליוני ליטרים שנשפכים מדי יום כדי לשמור על טמפרטורה תקינה.

הנתון שמדליק נורה אדומה (מצרף לכם תמונה בהמשך)

• בשנת 2015 צריכת המים היומית של מרכזי נתונים בעולם עמדה על כ־190 מיליון גלון.

• ב־2023 כבר חצינו את רף ה־300 מיליון גלון ביום.

• לפי התחזיות, עד 2030 נגיע ל־450 מיליון - עלייה של יותר מפי שניים בתוך 15 שנים בלבד.

מאחורי הזינוק הזה עומדת מהפכת הבינה המלאכותית. כל אימון של מודל כמו GPT או DALL·E דורש כמויות עצומות של חשמל ומים, בעיקר לקירור ולשמירה על פעילות תקינה.
לדוגמה, רק הפעלה אחת של ChatGPT-3 צורכת בממוצע 16.9 מ"ל מים, בקבוק של ליטר על כל 60 פניות בערך.

אימון מלא של מודל בינה מלאכותית בארה"ב צורך בממוצע 5.4 מיליון ליטר מים, כמעט כמו בריכה אולימפית. מעבר לכך, ייצור שבבים, פעילות שוטפת של דאטה סנטרים, ומערכות קירור, כל אלה דורשים מים באיכות גבוהה במיוחד, כאלו שאי אפשר להשיג בכל מקום.

המשמעות הכלכלית
לפי הערכות בינלאומיות, אם לא נשקיע בתשתיות מים, כ־70 טריליון דולר מהתוצר הגלובלי עשויים לעמוד בסיכון עד 2050. כדי למנוע זאת, יצטרכו מדינות וחברות להשקיע כ־22.6 טריליון דולר בשדרוג מערכות מים, השקעה עצומה, אבל גם פתח להזדמנויות.

מי יכול להרוויח מהמגמה הזאת?
כל מי שעוסק בתשתיות מים, טיפול במים לתעשייה או פתרונות קירור חכמים, נמצא בעמדה מצוינת.

חברות מים גדולות:
אמריקן ווטר וורקס (AWK) - ניהול והפצת מים בארה"ב.
זיילם (XYL) - טכנולוגיות מים מתקדמות.
ויאוליה (VEOEY) - מתמחה בטיהור מים לתעשייה.
אסנשל יוטיליטיז (WTRG) - מספקת מים וביוב.
פנטאייר (PNR) - פתרונות מים וקירור לתעשייה.

קירור למרכזי נתונים:
ורטיב (VRT) - פתרונות קירור וחשמל לדאטה סנטרים.
טריין טכנולוג'יז (TT) - מערכות HVAC תעשייתיות.
ג'ונסון קונטרולס (JCI) - ניהול אנרגיה וקירור חכם.

קרנות ETF בתחום המים:
PHO, FIW, CGW - קרנות שמרכזות מניות של חברות העוסקות במים.

מה שאנחנו לומדים מזה הוא שהמהפכה הטכנולוגית סביב בינה מלאכותית לא מתקיימת רק בענן, היא מתרחשת גם מתחת לפני השטח, בצינורות, במשאבות ובמערכות קירור. כל מרכז נתונים צריך מים כדי לפעול, והרבה מהם. זה יוצר ביקוש חדש לתשתיות מים, לחברות שמספקות פתרונות קירור חכמים ולכל מי שיודע להתמודד עם עומס כזה. מצד אחד זה מעלה שאלות סביבתיות, אבל מצד שני, פותח הזדמנויות השקעה חדשות. מי שיבין את המגמה, יכול להיות שם בזמן הנכון.

לסיכום
בסופו של דבר, כמה שלא נחשוב שהבינה המלאכותית היא רק קוד וענן, המציאות מראה אחרת. מי בכלל דמיין שמים, דבר כל כך בסיסי, יהפכו לאחד המרכיבים הקריטיים ביותר בתעשיית AI? אבל ככל שנכנסים לעומק, מבינים ש-AI תלויה לא רק בשבבים וחשמל, אלא גם בתשתיות, לוגיסטיקה, קירור, תחבורה, מים ועוד. ואם נמשיך לחקור את שרשרת הערך של התחום הזה, מצרף לכם כתבה שלי בווינט על שרשרת הערך של AI כדי שתוכלו להבין לעומק יותר את העולם הזה. נגלה עוד ועוד תעשיות שלכאורה לא קשורות, אבל בפועל מזינות את אחד המנועים הגדולים של הכלכלה העולמית בעשור הקרוב.