חברת מור משנה כיוון, רוכשת שליטה בטקלנד ונכנסת חזק לתחום האשראי החוץ־בנקאי

בעוד רוב הכותרות הכלכליות עוסקות באינפלציה, ריבית ונדל"ן, דווקא בזירה הפיננסית מתבשל אחד השינויים הכי משמעותיים של השנים האחרונות. ״מור״ בית השקעות, אחד מהגופים הוותיקים והמוכרים בישראל, מצטרף רשמית למירוץ ופותח לעצמו זרוע חדשה, אשראי חוץ־בנקאי. ההתחלה תהיה עם רכישת 56% מהשליטה בחברת ״טקלנד״, בתמורה ל־10 מיליון שקלים בלבד, אך מאחורי המספר הזה מסתתרת תוכנית ארוכת טווח שמיועדת לשנות את מבנה הפעילות של ״מור״ כולו.

״טקלנד״, שהוקמה על ידי ״רפי גמיש״, פעילה רק מאז 2023 ומחזיקה בנכסים של כ־7 מיליון שקל. בחצי הראשון של 2024 היא כבר רשמה הכנסות של 3 מיליון שקל, לא סכום דרמטי, אבל עבור מור זה בדיוק היתרון. אפשר להכניס את החברה פנימה, להשקיע בה עד 15 מיליון שקל נוספים, ולעשות ממנה פלטפורמה אסטרטגית למתן אשראי לעסקים. בדיוק כמו ש״מיטב״ עשתה עם פנינסולה ו״אלטשולר שחם״ עם קרדיטים, מור מנסה לבנות לעצמה מקור הכנסה חדש, כזה שלא תלוי במה קורה בשוק המניות או באג"ח, אלא מבוסס על הכנסה יציבה מריבית.

וזה לא קורה במקרה.
האשראי החוץ־בנקאי הפך לאחת הזירות הרותחות בשוק ההון הישראלי, והמספרים מדברים בעד עצמם. לפי הנתונים שפרסמתי לכם בכתבה על אשראי חוץ בנקאי , רק בשנת 2024 הגיעו הלוואות הקבלן לשיא של 1.3 מיליארד שקל בחודש, וחברות כמו מימון ישיר, הפניקס ואחרות מזנבות בבנקים, פשוט כי הן לא כפופות לאותן מגבלות. המערכת הבנקאית סופגת לחצים מהרגולטור, ובאותו הזמן שחקנים חוץ־בנקאיים מזהים הזדמנות. להציע מימון מהיר, גמיש, לפעמים גם מסוכן יותר, אבל כזה שעונה על צורך אמיתי בשוק. בנוסף יש לי כתבה בווינט שמראה תמונה יותר רחבה על צמיחה של שימוש באשראי בארץ.

המהלך של מור מגיע בדיוק בתוך ההקשר הזה. מצד אחד, הם גוף מוסדי שמחפש איך לגוון את מקורות ההכנסה, ולא להיתלות רק אפיק הכנסה. מצד שני, הם מבינים שכסף שמונח על השולחן, לא נשאר שם הרבה זמן. השוק הזה של אשראי לעסקים קטנים ובינוניים נהיה צפוף, וכל שחקן גדול שמצטרף מוסיף לגיטימציה. לכן המהלך של מור לא רק מצטרף למגמה, הוא גם מחזק אותה, ונותן איתות ברור לשאר השוק. אם עד עכשיו רק חברות ביטוח קפצו פנימה, עכשיו גם בתי ההשקעות רוצים נתח.

וכמו שזה נראה, זו רק ההתחלה. מור לא הסתפקה רק ברכישת השליטה בטקלנד. היא התחייבה גם להעמיד ערבות של 50 מיליון שקל לטובת קו אשראי, כזה שיאפשר לחברה להעמיד בעצמה הלוואות בהיקף של מאות מיליונים כבר בתחילת הדרך. כלומר, ההשקעה לא נגמרת בקניית מניות, אלא כוללת גם תשתית מימונית אמיתית שמאפשרת התחלה מהירה של פעילות.

אבל מעבר למספרים, יש כאן מסר אסטרטגי עמוק יותר.
מור, כמו שאר הגופים הגדולים, מבינה שהמודל הישן של בתי השקעות צריך להשתנות. לא מספיק לנהל תיקים, להציע קרנות ולהחזיק במסלולים פנסיוניים. בעולם של ריביות משתנות, תנודתיות שוק ולקוחות שמחפשים אלטרנטיבות, גוף פיננסי חייב להחזיק גם במנועים שאינם קורלטיביים לשוק. כאלה שמייצרים הכנסות שוטפות, גם כשהבורסה בירידה.

אז אם בעבר רק הביטוח לקח סיכונים חוץ־בנקאיים, היום בתי ההשקעות נכנסים לשם בעצמם. מור, אלטשולר, מיטב והפניקס, וביחד הם מציירים מציאות חדשה: שוק אשראי שמתפצל, מתרחק מהבנקים ומחלק מחדש את הקלפים של השליטה הכלכלית בישראל.

ומי שעקב אחרי הכתבה הקודמת שלנו על פריחת האשראי החוץ־בנקאי, יודע שזה לא תהליך מקרי אלא מהלך אסטרטגי רחב שנבנה שלב אחרי שלב. אם תרצו, זה הרגע לחבר את הנקודות, מגבלות הרגולציה, הדרישה הגוברת לאשראי, והנכונות של גופים מוסדיים לקחת על עצמם יותר סיכון, כולם נפגשים למגמה אחת ברורה.

השורה התחתונה ברורה.
האשראי החוץ־בנקאי כבר לא נמצא בשוליים. הוא עובר למרכז הבמה, וגופים כמו ״מור״ מבינים שהעתיד הפיננסי של ישראל לא יתבסס רק על מניות ואג"ח, אלא גם על מי שידע לתת את הכסף, לגבות עליו ריבית, ולעשות את זה חכם.