שלושה תשקיפים, שלושה טריליון, עידן ההנפקות הגדול מגיע

שלושה תשקיפים, שלוש חברות, ששווים ביחד כשלושה טריליון דולר.
אף תקופה בהיסטוריית שוק ההון האמריקאי לא ראתה ריכוז כזה של כוח כלכלי שמתכנן לפרוץ לשוק הציבורי באותה עונה, ו-2026 עשויה להיכנס לספרי ההיסטוריה כשנת ההנפקות הגדולה מכולן. 

OpenAI, יוצרת ChatGPT, הגישה תשקיף חסוי ל-SEC ומעריכים ששווי השוק שלה בעת ההנפקה יעקוף את רף הטריליון דולר, שווי שרק מעט חברות בעולם זכו להגיע אליו. 

במקביל, אנתרופיק, יוצרת Claude המתחרה הישירה שלה בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית, מתכוונת אף היא לצאת להנפקה, לאחר שגויסה לפי שווי של 965 מיליארד דולר. 

והראשונה מבין השלוש שתנפיק, היא SpaceX של אלון מאסק, שכוללת את מיזם ה-xAI, כבר בדרך לשוק עם שווי של 1.78 טריליון דולר וגיוס יעד של 86 מיליארד דולר, צפוי לצאת לסחר עוד ביום שישי הקרוב, ב12 ביוני.

בואו נדבר על הנפקת OpenAI ועל התשקיף שהיא פירסמה.

מה זה תשקיף?

לפני שמבינים מה קורה כאן, חשוב להבין כלי יסוד, מה הוא בכלל תשקיף, ומדוע חברות מגישות אותו.

תשקיף הוא מסמך משפטי-פיננסי שמוגש לרשות ניירות ערך (בארה"ב מדובר ב-SEC), ובאמצעותו חברה מגלה לציבור את פרטיה הפיננסיים, מבנה הבעלות, הסיכונים הגדולים לפעילותה, אסטרטגיית הצמיחה ושימושי הגיוס. 

לא רק חברות ציבוריות מגישות תשקיף, אלא כל גורם שמבקש לגייס כסף מהציבור חייב לעשות זאת, בין אם מדובר בחברה פרטית שיוצאת להנפקה ראשונה לציבור (IPO), בין אם מדובר בקרן נאמנות שמנפיקה יחידות חדשות, ובין אם מדובר בחברה ציבורית קיימת שמנפיקה ניירות ערך נוספים. 

המסמך נועד בראש ובראשונה להגן על המשקיע, הוא מחייב שקיפות, כך שרכישה של מניה תתבסס על מידע פיננסי מבוסס ולא על שמועות. 

אבל יש מסלול נוסף ופחות ידוע, שנקרא התשקיף החסוי.
מסלול זה מאפשר לחברה להגיש את המסמך לרגולטור ולעבור ביקורת מבלי שהציבור ייחשף לנתונים, שלב שנועד לאפשר תיקונים, בחינת ביקוש ממשקיעים מוסדיים, ולעיתים אף ביטול כל המהלך בלי בושה ציבורית. זה בדיוק מה ש-OpenAI ואנתרופיק בחרו לעשות.

 

הצמיחה מול ההפסדים, הדילמה הפיננסית של OpenAI

עוצמת ההנפקה של OpenAI לא תיגזר רק מהשם שלה, אלא בעיקר מהמספרים שמאחוריו, וכאן מתחיל הסיפור המורכב באמת.
החברה גייסה לאורך חייה כחברה פרטית יותר מ-180 מיליארד דולר, ול-ChatGPT יש כיום יותר מ-900 מיליון משתמשים שבועיים פעילים, נתון שממחיש את עומק החדירה שלה לשוק הצרכני.

הנתונים הפיננסיים שנחשפו מציגים תמונה דו-קוטבית.
מצד אחד, OpenAI מייצרת כיום הכנסות שנתיות של כ-25 מיליארד דולר, זינוק חד לעומת כ-2 מיליארד דולר בלבד לפני שנתיים, וסם אלטמן אף הציב יעד להגיע להכנסות של 100 מיליארד דולר עד שנת 2027, מה שיהפוך את החברה לאחת מסיפורי הצמיחה המהירים ביותר שנראו בעולם העסקי.

מצד השני, ברבעון הראשון של 2026 הפסידה החברה כ-1.22 דולר על כל דולר הכנסה שייצרה.
המשמעות היא שיעור הפסד תפעולי של 122%, נתון חריג במיוחד גם ביחס לחברות טכנולוגיה שצמחו במהירות יוצאת דופן.

לכן, ההנפקה אינה רק אירוע פיננסי, אלא גם מבחן משמעותי עבור השוק, כי היא צפויה לספק לחברה הון נוסף שיסייע במימון המשך הצמיחה, הרחבת התשתיות ופיתוח הדור הבא של המוצרים.

בנוסף, היא תבחן האם משקיעי הציבור מוכנים לשלם פרמיה גבוהה עבור חברה שעדיין לא הציגה רווחיות ברורה, אך מחזיקה בעמדה מובילה באחד השווקים הצומחים והמשפיעים ביותר בעולם.

 

המלחמה על הענן, הקוד, והמשקיע

הנפקת OpenAI אינה אירוע מבודד, היא צפויה להתרחש על רקע תחרות עיקשת שמשנה את פני הענף.

SpaceX, שמיזגה לתוכה את xAI של מאסק, כינתה ישירות את OpenAI, אנתרופיק וגוגל כ"מתחרות מרכזיות" במסמכי התשקיף שלה. זהו גילוי שממחיש עד כמה הגבולות בין תעשיות מתחילים להיטשטש.

OpenAI עצמה פועלת להגדיל את הנוכחות שלה בשוק הארגוני ובתחום כלי הקידוד, במיוחד דרך Codex, שמתחרה ישירות ב-Claude Code של אנתרופיק.

המאבק על ליבם של מפתחי התוכנה הופך לאחת הזירות החמות ביותר בתחרות, והתוצאות שלו עשויות להשפיע ישירות על מכפילי ההכנסה שיתומחרו בשתי ההנפקות.

 

מאחורי הקלעים, הבנקים, העובדים, והתזמון

בצד הלוגיסטי של ההנפקה, OpenAI עובדת עם גולדמן זאקס ומורגן סטנלי, אותם שני בנקים שמופיעים ראשונים גם בתשקיף של SpaceX.

העובדה ששני הבנקים הגדולים בוול סטריט מלווים במקביל שתיים מההנפקות הגדולות בהיסטוריה, מרמזת על רמת ביטחון גבוהה ועל אמון משמעותי מצד החתמים המובילים בשוק.

טווח השווי שאליו מכוונת החברה בהנפקה נע בין 730 מיליארד דולר ל-1 טריליון דולר.
מדובר בטווח רחב יחסית, שמשקף את אי הוודאות סביב התמחור הסופי ואת השאלה עד כמה משקיעי הציבור יהיו מוכנים לשלם פרמיה גבוהה עבור צמיחה יוצאת דופן שמגיעה לצד הפסדים משמעותיים.

לפני ההנפקה הרשמית מתוכננת גם הצעת מכר לעובדים. המהלך יאפשר לצוות לממש חלק מהאחזקות שלו לפי השווי הנוכחי של 852 מיליארד דולר, ובכך להקל על לחצי נזילות פנימיים שהצטברו לאחר שנים של אפשרויות מימוש מוגבלות.

במרץ 2026 השלימה החברה סבב גיוס נוסף של 3 מיליארד דולר, הפעם ממשקיעי ריטייל בלבד.
זהו צעד חריג יחסית לחברה פרטית בסדר גודל כזה, והוא עשוי להעיד על רצונה של OpenAI להרחיב את בסיס בעלי המניות שלה מעבר לעולם המוסדי עוד לפני ההנפקה הרשמית.

החברה ציינה בהצהרתה כי עדיין לא הוחלט על תזמון ההנפקה, וייתכן שיעבור עוד זמן עד שתצא לדרך. ישנם מהלכים שקל יותר לבצע כאשר החברה עדיין פרטית, ולכן אין הכרח שההנפקה תתרחש בטווח הזמן המיידי.

ועדיין, עצם הגשת התשקיף שומרת את האפשרות פתוחה ומאפשרת לחברה לצאת לשוק הציבורי במהירות רבה יותר אם תנאי השוק יהיו מתאימים.

מעניין לא פחות הוא האופן שבו בחרה OpenAI לחשוף את המהלך. את הגשת התשקיף היא הכריזה מיוזמתה, תוך שהיא מסבירה כי העריכה שהמידע ידלוף בכל מקרה. מבחינתה, עדיף היה לשלוט בנרטיב מראש, מאשר להגיב בדיעבד לפרסום בלתי מבוקר.

סיכום, כשהבינה המלאכותית פוגשת את הציבור

בסופו של דבר, שלוש ההנפקות הגדולות שמתכנסות לאותה תקופה מספרות סיפור עמוק יותר.

הבינה המלאכותית עוברת מעולם ההון סיכון אל זירת שוק ההון הציבורי, ואיתה מגיעה דרישה גוברת לשקיפות, לאחריות ולמודל עסקי בר קיימא.

OpenAI מדגישה כי היא נכנסת ל"שלב השלישי" בהתפתחות שלה, תחילה מחקר, לאחר מכן מוצר, וכעת כלכלה שלמה שמתחילה להתעצב מחדש סביב בינה מלאכותית.

השאלה הגדולה שמשקיעי הציבור יצטרכו לענות עליה אינה האם הטכנולוגיה עובדת, היא כבר עובדת. השאלה האמיתית היא האם הדרך להפוך אותה לעסק רווחי תצדיק את טריליוני הדולרים שמיוחסים לענף, עוד לפני שמניה אחת של OpenAI נסחרה בבורסה.