המדינה לוחצת על הבלמים והחשמליות מתייקרות
30.12.2025

בקצרה
- מס הקנייה על רכבים חשמליים יעלה מ-45% ל-48% בשנת 2026, בעוד תקרת ההטבה תצומצם מ-35,000 ש"ח ל-22,000 ש"ח, מה שיוביל להתייקרות משמעותית של רכבים חשמליים משפחתיים ועממיים ויפגע בנגישותם לצרכנים.
- רכב חשמלי משפחתי נפוץ שמחירו לפני מיסים הוא 100,000 ש"ח צפוי להתייקר ב-16,000 ש"ח נטו בשנת 2026 עקב שינויי המיסוי, מה שעלול להפוך את הרכישה ללא משתלמת עבור משפחות רבות ולהאט את קצב אימוץ הרכבים החשמליים.
- הארכת ההטבה על שווי השימוש לרכבים חשמליים למשך 3 שנים נוספות מצילה את שוק הליסינג החשמלי מקריסה, שכן בלעדיה עובדים וחברות היו מעדיפים רכבי בנזין זולים יותר, מה שמבטיח המשך רלוונטיות של רכבים חשמליים בציי רכב.
- הצלחת הרכבים החשמליים בשנת 2024, בה הם היוו כמעט רבע מהמכירות, יצרה "חור" בתקציב המדינה עקב ירידה בהכנסות מבלו על דלק, מה שהוביל את המדינה לצמצם את התמריצים לרכישת רכבים חשמליים ולעבור למוד של "מזעור נזקים פיסקלי".
שוק הרכב הישראלי, שחווה שינוי אדיר בשנים האחרונות עם כניסתם של עשרות מותגים סיניים, עומד כעת בפני "מכה קלה בכנף" שהופכת לתאונה פיננסית עבור הצרכן. כבר ביוני האחרון, כתבתי לווינט על ענף הרכב החשמלי, והזהרתי שהמדינה חונקת במו ידיה את המהפכה שהיא יזמה. כעת, בסוף דצמבר 2025, התחזיות מתממשות והמספרים הסופיים נחשפים: הרכב החשמלי בדרך להיות יקר הרבה יותר, והמדינה מסמנת בבירור, תקופת ההרצה הסתיימה, עכשיו הזמן לשלם.
אז מה קורה ולמה רכישת רכב ב-2026 תהיה יקרה יותר?
השבוע התקבלו ההחלטות הסופיות לגבי מיסוי הרכב החשמלי לתחילת שנת 2026. מדובר בפשרה פוליטית בין משרד האוצר לוועדת הכספים, אך עבור הצרכן, השורה התחתונה היא אחת: התייקרות. במוקד השינוי עומדים שני פרמטרים שקובעים כמה נשלם:
-
מס הקנייה עולה: המס הבסיסי יעלה מ-45% ל-48%. זה אמנם פחות מ-52% שהאוצר דרש במקור, אבל זו עדיין עלייה.
-
תקרת ההטבה נחתכת (המכה האמיתית): המדינה מעניקה "הנחה" על המס, אך היא מגבילה אותה בתקרה שקלית. התקרה הזו תרד מ-35,000 ש"ח כיום ל-22,000 ש"ח בלבד.
המשמעות בפועל: "מס של עניים, מס של עשירים"
השילוב של העלאת האחוזים וצמצום ההטבה הוא קטלני למחירי המכוניות המשפחתיות והעממיות. בחישוב מהיר, רכב חשמלי פופולרי צפוי להתייקר בלפחות 13,000 ש"ח (הפער בצמצום ההטבה), וזאת עוד לפני שקלול עליית מס הקנייה עצמו. לכך מצטרפת הארכת "מס היוקרה". המס, שהוטל במקור כהוראת שעה ב-2013 על ידי יאיר לפיד, הפך דה-פקטו לקבוע. הוא הוארך ב-3 שנים נוספות ויחול על כל שקל מעל מחיר של 300,000 ש"ח (בשיעור של 20%). כלומר, גם בקצה העליון של השוק וגם במיינסטרים, הנטל גדל.
בואו נדבר במספרים: כמה זה באמת יעלה לנו? (דוגמה פרקטית)
כדי להבין את עוצמת המכה בכיס, נניח לרגע לאחוזים היבשים ונצלול למספרים האמיתיים דרך דוגמה של רכב חשמלי משפחתי נפוץ (בסגנון BYD Atto 3 או גיאומטרי C), שערכו בנמל לפני מיסים עומד לצורך הדוגמה על כ-100,000 ש"ח. בשנת 2025, חישוב המס עליו היה פשוט יחסית, מס קנייה של 45% (שהם 45,000 ש"ח) בניכוי ההטבה המקסימלית של 35,000 ש"ח, הוביל לתשלום מס בפועל של 10,000 ש"ח בלבד.
אלא שב2026 התמונה מתהפכת פעמיים. ראשית, מס הקנייה הבסיסי עולה ל-48% (כך שהסכום עולה ל-48,000 ש"ח), ושנית, וכאן הכאב הגדול, ההנחה ("תקרת ההטבה") נחתכת ל-22,000 ש"ח בלבד. התוצאה? במקום לשלם 10,000 ש"ח מס לקופת המדינה, הצרכן ישלם כעת 26,000 ש"ח. המשמעות המיידית היא התייקרות ישירה של 16,000 ש"ח נטו על אותו הרכב בדיוק, וזאת עוד לפני שקלול המע"מ על תוספת המס והרווח של היבואן, שעשויים להקפיץ את המחיר הסופי באולם התצוגה בסכום גבוה אף יותר ולהפוך את העסקה לבלתי משתלמת בעליל עבור משפחות רבות.
החדשות הטובות (בערך): חבל ההצלה של הליסינג
בתוך גזירות המס, הסתתרה בשורה אחת חיובית, בעיקר עבור מגזר ההייטק והחברות הגדולות: שווי השימוש. עובד שמקבל רכב צמוד משלם עליו מס הכנסה ("שווי שימוש"). מכיוון שרכב חשמלי יקר יותר לרכישה מרכב בנזין, המס היה אמור להיות גבוה ולהפוך את העסקה ללא משתלמת. ועדת הכספים אישרה להאריך את ההטבה המפחיתה את שווי השימוש לרכבים חשמליים ב-3 שנים נוספות. למה זה קריטי? כי בלי ההטבה הזו, שוק הליסינג החשמלי היה קורס. עובדים היו חוזרים לרכבי בנזין זולים יותר כדי לא להיפגע בנטו, והחברות היו מפסיקות להזמין חשמליות. ההחלטה הזו משאירה את הרכב החשמלי רלוונטי עבור ציי הרכב, גם אם הוא נהיה יקר יותר לרכישה פרטית.
התמונה הגדולה: המדינה נגד המהפכה של עצמה
כדי להבין את העניין, צריך לחזור לנתונים שפרסמתי ביוני 2025 בכתבה שרשמתי לווינט. כבר אז זיהינו את הפרדוקס:
-
ההצלחה: בשנת 2024, כמעט רבע מהרכבים שנמכרו היו חשמליים. הציבור הישראלי אימץ את הטכנולוגיה, בעיקר בזכות המותגים הסיניים.
-
הבעיה: ההצלחה הזו יצרה "חור" בתקציב המדינה. ההכנסות מבלו על דלק (כ-26 מיליארד ש"ח בשנה) התחילו להישחק.
-
הפתרון: המדינה החליטה לעצור את החגיגה. במקום לעודד מעבר לירוק, היא עברה למוד של "מזעור נזקים פיסקלי".
הנתונים מהרבעון הראשון של 2025 כבר הראו נסיגה, נתח השוק של החשמליות ירד ל-16.4% עקב אי-הוודאות ועליית המס ל-45%. כעת, עם ההחלטות החדשות ל-2026, המגמה הזו עלולה להחריף. הצרכן הישראלי, שגם ככה מתמודד עם יוקר מחיה ותשתיות טעינה ציבוריות לוקות בחסר, יחשוב פעמיים לפני שהוא משקיע ברכב חשמלי שהתייקר משמעותית.
מה זה אומר פרקטית לרוכשים?
-
מרוץ דצמבר 2025: אנו צפויים לראות גל רכישות היסטרי בחודשים האחרונים של השנה הנוכחית. מי שיכול, ינסה לשחרר רכב מהמכס לפני ה-1 בינואר 2026 כדי ליהנות מתקרת ההטבה הישנה (35 אלף ש"ח).
-
שוק יד שנייה: ההתייקרות של הרכבים החדשים צפויה, באופן אירוני, לשמור על ערכם של הרכבים החשמליים המשומשים, שיהפכו לאלטרנטיבה זולה יותר.
-
דילמת היבואנים: יבואני הרכב הסיניים, שנהנו מצמיחה מטאורית, יצטרכו להחליט אם לספוג חלק מהעלייה במס או לגלגל הכל לצרכן ולהסתכן בירידה במכירות.
בשורה התחתונה
הפשרה שהושגה בוועדת הכספים היא ניצחון לאוצר, אבל הפסד למהפכה הירוקה ולכיס של האזרח. המדינה ממשיכה לשדר מסר כפול: היא רוצה אוויר נקי, אבל היא מכורה למסים של הרכב הפרטי. בעוד שתעשיית הרכב העולמית דוהרת לחשמל כדי להציל את הכדור, בישראל 2026, הרכב החשמלי הופך ממוצר צריכה חכם וחסכוני, חזרה להיות סמל סטטוס יקר או הטבה לעובדי הייטק בלבד. מי שקיווה שהמחירים ירדו ככל שהטכנולוגיה תבשיל, קיבל השבוע תזכורת כואבת שהרגולטור הישראלי חזק יותר מכל קידמה טכנולוגית.