נתוני מאי מגלים: ההסכם לא עצר את הפגיעה ביצוא הסיני לארה”ב

מקור: Bloomberg

 עם פרסום נתוני הסחר של חודש מאי 2025, אפשר להתחיל לבחון האם ההסכם הצליח להשפיע בפועל על הפעילות הכלכלית בין שתי המעצמות.

הנתונים מגלים ירידה חדה במיוחד ביצוא הסיני לארה”ב, צניחה של 34.5% לעומת מאי אשתקד, הירידה החדה ביותר מאז תחילת מגפת הקורונה בפברואר 2020. גם היבוא של סין מארצות הברית ירד בלמעלה מ־18%. כתוצאה מכך, העודף המסחרי של סין מול ארה”ב הצטמצם ב־41.5% והסתכם ב־18 מיליארד דולר בלבד. מדובר בנזק משמעותי, שככל הנראה נגרם בשל העובדה שהמכסים האמריקאיים החדשים נכנסו לתוקף כבר באפריל, וגרמו לפגיעה קשה עוד לפני שזכתה ההפוגה לביטוי מעשי והשאלה האמיתית היא עד כמה מהר ואם בכלל תגיע ההתאוששות.  מקור: Bloomberg

 במקביל, הנתונים מצביעים על מגמה חיובית ביצוא הסיני הכולל, שעלה ב־4.8% - אמנם מעט מתחת לציפיות (5%), אך עדיין מראה יציבות. הירידה ביצוא לארה”ב קוזזה בעזרת עלייה חדה ביצוא למדינות אחרות: למדינות דרום־מזרח אסיה (ASEAN) נרשמה עלייה של כמעט 15%, לאיחוד האירופי עלייה של 12%, ולאפריקה יותר מ־33%. מדובר בהמשך ישיר למה שציינו בחודש שעבר, סין מיישמת בפועל את אסטרטגיית הגיוון שלה בשוקי היצוא.

לצד זאת, היבוא הכללי לסין ירד ב־3.4%, ירידה חדה הרבה יותר מהתחזיות שעמדו על 0.9% בלבד. מדובר בנתון שמצביע על חולשה בביקוש הפנימי, תוצאה של דפלציה, ירידה באמון הצרכנים והאטה בצריכה המקומית. העודף המסחרי הכללי של סין דווקא עלה ב־25% והגיע ל־103.2 מיליארד דולר, אך כאמור, בעיקר בשל חולשת היבוא ולא בזכות התחזקות אמיתית של הכלכלה הפנימית.

מבחינת ענפי הסחר, נרשמה ירידה ביצוא של סמארטפונים (כ־10%) ומכשירי חשמל ביתיים (כ־6%), לעומת עלייה חדה ביצוא רכבים (22%) וספינות (5%). יצוא מתכות נדירות ירד ב־5.7%, בעקבות מגבלות הייצוא שסין הטילה באפריל, מהלך שנועד בעיקר לשפר את עמדת המיקוח שלה מול וושינגטון.

בגזרת המדיניות, המתח בין סין לארה”ב נמשך. למרות הסכם ג’נבה, ארה”ב מאשימה את סין בכך שאינה עומדת בהתחייבויותיה - בין היתר באמצעות עיכוב באישורי יצוא של מינרלים קריטיים. בתגובה, סין מאשימה את ארה”ב בהטלת הגבלות חדשות על אשרות לסטודנטים סיניים ועל יצוא שבבים. בתוך כך, צפויה פגישה מחודשת בלונדון בין נציגי הסחר של שתי המדינות - כולל סגן רה”מ הסיני והשר האמריקאי סקוט בסנט.
ניתן לראות כי ההסכם שהושג בג’נבה טרם הצליח לבלום את הפגיעה ביצוא הסיני לארה”ב, בעיקר משום שנכנס לתוקף רק באמצע מאי, לאחר שכבר נרשם נזק מסחרי משמעותי. במקביל, סין ממשיכה להסתמך על יצוא כקטר הצמיחה המרכזי שלה, תוך גיוון יעדי הסחר שלה ברחבי העולם. עם זאת, היא עושה זאת על רקע ירידה מתמשכת בביקוש הפנימי, שמציבה אתגר חמור להמשך הצמיחה.

המתיחות בין וושינגטון לבייג’ינג לא רק שלא דעכה, אלא אף התחדשה בגזרות חדשות, והמפגש הקרוב בלונדון צפוי להפוך למבחן חשוב בהמשך היחסים. ייתכן שביוני נראה התאוששות מסוימת בנתוני היצוא לארה”ב, שכן זה יהיה החודש הראשון שבו השפעת הקלת המכסים תורגש באופן מלא. אך בטווח הבינוני, השאלה הגדולה שנותרת היא האם מדובר בהפוגה זמנית בלבד או במבוא לעימות מחודש בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. נחיה ונראה.