המתווה שכולם חיכו לו, מלווה בלא מעט סימני שאלה: מה מגיע לכם במסגרת הפיצוי מהמדינה?
24.6.2025

בקצרה
- עובדים שהוצאו לחל"ת זכאים לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי לאחר 14 ימי חופשה רצופים בין ה-13 ל-30 ביוני, בתנאי שעבדו לפחות 6 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים, מה שמקל על מצוקתם הכלכלית בתקופת אי הוודאות.
- עסקים קטנים עם הכנסה שנתית של עד 300 אלף שקל יקבלו מענקים קבועים לפי טבלה, כאשר עסק שמכניס בין 12 ל-50 אלף שקל יקבל 1,750 שקל, ללא קשר לירידה בהכנסות, מה שמספק רשת ביטחון בסיסית לעסקים הזעירים.
- עסקים בינוניים וגדולים עם הכנסה שנתית מעל 300 אלף שקל יקבלו פיצוי המורכב מ-75% מהשכר ששולם לעובדים (מותנה בירידה בהכנסות) בתוספת החזר על הוצאות קבועות (עד 22% במקרה של ירידה כמעט מלאה בהכנסות), מה שמסייע להם לשמור על יציבות תפעולית.
- עסקים שנפגעו פיזית יקבלו פיצוי נפרד, הכולל החזר אובדן רווחיות לתקופה ממושכת, לעיתים עד חצי שנה קדימה, מה שמאפשר להם להתאושש ולשקם את הנזקים שנגרמו כתוצאה מהמערכה.
בהתחלה קיוו שזה ייגמר תוך כמה ימים. במשרד האוצר אפילו ניסו להרוויח זמן, אולי מדובר באירוע ביטחוני קצר, בלי צורך להפעיל תוכנית כלכלית שלמה. אבל כשאזעקות נמשכות, עובדים לא מגיעים, ועסקים מדווחים על ירידה חדה בהכנסות ברור לכולם, גם הפעם, בדיוק כמו אחרי 7 באוקטובר, המדינה תצטרך לפתוח את הארנק.
עכשיו זה רשמי, משרד האוצר פרסם מתווה פיצויים חדש לעובדים ולעסקים שנפגעו בעקבות המערכה מול איראן. המתווה מבוסס על המודל שהופעל אחרי פרוץ “חרבות ברזל”, אבל כולל גם כמה שינויים חשובים ובעיקר, לעובדים שהוצאו לחל”ת, לעצמאים, וגם לחברות הגדולות שנשארו מחוץ למתווה הקודם. יחד עם זאת, לא כל השאלות נענו, ולצד ההקלה, יש גם לא מעט סימני שאלה.
החידוש המשמעותי ביותר נוגע לעובדים שיצאו לחל”ת.
אם עובד לא יכול לעבוד בגלל הנחיות פיקוד העורף, המעסיק יכול להוציא אותו לחל”ת (חופשה ללא תשלום) כלומר, להפסיק את העבודה שלו באופן זמני, בלי לשלם לו משכורת אך העובד עדיין נשאר בחברה. במצב כזה, העובד יכול לבקש לקבל כסף מהביטוח הלאומי במקום השכר, מה שנקרא דמי אבטלה. עד עכשיו, החוק קבע שצריך להיות לפחות 30 יום ברצף בלי עבודה כדי לקבל את הכסף הזה. אבל עכשיו משנים את זה, מספיק שהעובד לא עבד לפחות 14 ימים ברציפות כל עוד זה קרה בין 13 ל־30 ביוני, כבר אז העובד זכאי לתשלום. המעסיק הוא זה שצריך לדווח, והעובד לא צריך לעשות כלום. הביטוח הלאומי ישלם לעובד 70% מהשכר הרגיל שלו, ולא יוריד לו ימי חופשה. בנוסף, כדי להיות זכאי לקבל את הכסף, צריך שהעובד יעבוד לפחות 6 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים לאו דווקא ברצף.
חשוב להבין כל השינויים האלה עדיין לא סופיים, ורק אם הכנסת תאשר את החוק, הם ייכנסו לתוקף.
מצרף לכם תמונה על הקלות של החל”ת.

מקור: GOVIL
בעלי עסקים שנפגעו מהמלחמה זכאים לפיצוי.
חשוב להבין שהפיצוי הוא לפי גובה ההכנסות שלהם וכמה ההכנסות ירדו. בנוסף חשוב להבדיל בין שני סוגי עסקים, כי שיטת הפיצוי שונה לגמרי.
עסקים קטנים
כלומר כאלה שמרוויחים עד 300 אלף שקל בשנה, מקבלים מענקים קבועים לפי טבלה ברורה. הטבלה מתחשבת גם בגובה ההכנסה וגם בכמה ההכנסות ירדו בתקופת הלחימה. למשל, עסק שמכניס לפחות 12 עד 50 אלף שקל בשנה יקבל 1,750 שקל, בלי קשר לכמה נפגע. עסק שמכניס 250 עד 300 אלף שקל בשנה, יכול לקבל בין 4,675 שקל לפגיעה קלה (פגיעה בהכנסות) ועד 14,025 שקל אם כמעט ולא הייתה לו הכנסה בכלל.
בטבלה הבאה אפשר לראות בדיוק איך מתבצע החישוב.
מקור: GOVIL
עסקים בינוניים וגדולים
זה עסקים שמרוויחים מעל 300 אלף שקל בשנה ועד 400 מיליון, מקבלים פיצוי בשיטה אחרת לגמרי, לא לפי טבלה קבועה, אלא לפי נוסחה. הפיצוי מורכב משני חלקים. החלק הראשון מחזיר לעסק 75% מהשכר ששילם לעובדים, כשהסכום מחושב לפי כמה ההכנסות ירדו. החלק השני הוא החזר על ההוצאות הקבועות של העסק, באחוז קבוע. למשל 7% לפגיעה קטנה, 11% לפגיעה בינונית, 15% לפגיעה משמעותית, ו־22% לעסק שספג ירידה כמעט מלאה בהכנסות.
בטבלה הבאה אפשר לראות את הנוסחה, בנוסף הוספתי דוגמת פרקטית לחישוב.

מקור : GOVIL
דוגמה פרקטית שיהיה יותר קל להבין.
נניח שיש עסק שמכניס מיליון שקל בשנה, ובמהלך הלחימה ההכנסות שלו ירדו בחצי, כלומר, פגיעה של 50%. באותו חודש, הוא שילם לעובדים שכר כולל של 100 אלף שקל. לפי הנוסחה, המדינה תחזיר לו 75% מהשכר הזה כפול גובה הפגיעה (50%). כלומר. 75% מתוך 100 אלף שקל כפול 0.5 (פגיעה 50%) שווה 37,500 שקל.
בנוסף, בגלל שהפגיעה הייתה חמורה, הוא זכאי גם להחזר של 15% מההוצאות הקבועות שזה 15% מתוך כ־83 אלף שקל (הכנסה חודשית ממוצעת מתוך מיליון בשנה), כלומר עוד כ־12,500 שקל. סך הכול, העסק יקבל 50,000 שקל פיצוי באותו חודש. כמובן ככל שהפגיעה קשה יותר, המספרים האלה יגדלו בהתאם.
במילים אחרות, עסקים קטנים יודעים מראש כמה יקבלו, ועסקים בינוניים וגדולים צריכים להגיש נתונים, ואז הפיצוי יחושב לפי מצבם בפועל.
מה עם פגיעה פיזית בעסק
גם עסקים שנפגעו פיזית כמו חנויות, מחסנים או משרדים שניזוקו מהפגיעה הישירה יקבלו פיצוי נפרד. כאן כבר מדובר על החזר אובדן הרווחיות לתקופה ארוכה יותר, לפעמים גם חצי שנה קדימה, אך המנגנון המלא לכך עדיין לא סוכם. באוצר עדיין מהססים להתחייב על פיצוי אוטומטי למקרים כאלה, וייתכן שיהיה צורך בתיקוני חקיקה כדי להחיל זאת.
הפעם, לראשונה, הוחלט להכניס גם את החברות הענקיות.
אלה שמחזור ההכנסות שלהן גבוה מ־400 מיליון שקל לתוך מסגרת המתווה. מדובר בגופים שהושארו מחוץ להסדר הקודם, ועתה הוקצה עבורם תקציב ייעודי של 60 מיליון שקל. הקריטריונים לחלוקת הסכום הזה עדיין לא פורסמו, אבל ברור כבר עכשיו שמדובר בצעד שמטרתו להפיג את לצד ההבטחות, יש גם פרטים מטרידים. הסכומים “מחושבים מאוקטובר” פשוט מפני שהאוצר לקח את טבלאות הפיצוי שנקבעו מיד אחרי 7 באוקטובר 2023 והעתיק אותן אחד-לאחד למתווה החדש, בלי להצמיד למדד מאז. מבחינת המדינה זו הייתה הדרך הכי מהירה “להרים” מודל שכבר עובד, אבל התוצאה היא שסכום שקיבלת אז ונשאר זהה במספרו הנומינלי שווה היום פחות, כי בינתיים המחירים עלו. השאלה האם להצמיד את הסכומים למדד תעלה לדיון בוועדת הכספים, אך אין ודאות שהיא תאושר.
לפי הערכות באוצר, המתווה כולו צפוי לעלות לקופת המדינה בין 5 ל־10 מיליארד שקל, תלוי בהיקף הפגיעה, בכמות הבקשות, וביכולת של המדינה לאשר את התשלומים בזמן. חלק מהסעיפים כבר אושרו בממשלה, אך רבים עדיין ממתינים לאישור חקיקתי או להסדרה רגולטורית. המשמעות, הפיצוי אולי בדרך, אבל הכסף לא ייכנס לחשבון מחר בבוקר.
השורה התחתונה ברורה,
אם אתם שכירים, עצמאים או בעלי עסק שנפגע בעקבות האירועים יש סיכוי לא רע שתקבלו כסף מהמדינה. אבל כדי לדעת בדיוק כמה, מתי ואיך תצטרכו לעקוב. כי נכון לעכשיו, המתווה קיים אבל חלקים חשובים ממנו עדיין באוויר.