המשק צומח, אבל הצרכנים בולמים: הנתונים מגלים התאוששות זהירה עם הרבה סימני זהירות.
16.6.2025
בקצרה
- התמ"ג של ישראל עלה ב-3.7% ברבעון הראשון של 2025, מה שמצביע על התאוששות כלכלית, אך קצב זה עלול להיות מטעה עקב חולשה בצריכה הפרטית וירידה בהשקעות מסוימות.
- ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-4.7%, עם צניחה של 67% בהוצאות על רכבים ו-35% על מוצרי חשמל, מה שמצביע על זהירות צרכנית ועלול להעיד על ירידה בביטחון הכלכלי של משקי הבית.
- ההשקעה בבנייה זינקה ב-42.7%, אך ההשקעות בתחומי תחבורה וטכנולוגיות מידע תקשורת צנחו ב-98% ו-75% בהתאמה, מה שמצביע על שינוי בסדרי העדיפויות העסקיים ועלול להשפיע על צמיחה עתידית.
- יצוא השירותים ירד ב-0.5%, אך יבוא השירותים זינק ב-31.5%, כולל קפיצה של מעל 100% בתיירות נכנסת, מה שמצביע על שינויים במאזן המסחרי ועלול להשפיע על שער החליפין של השקל.
ברבעון הראשון של 2025, הכלכלה הישראלית רשמה עליה של 3.7% בקצב שנתי, קצב מהיר יותר מזה שנמדד בסוף 2024. אחרי שנה של אי וודאות כלכלית, הנתון הזה מצביע על ניסיון לחזור לשגרה. כשמסתכלים ברמה רבעונית, מדובר בעלייה של 0.9%, וגם התמ”ג לנפש עלה (תוצר מקומי גולמי לנפש, זה בעצם התמ”ג הכולל, חלקי מספר התושבים), הפעם ב2.4%. כמובן שתמ”ג הוא רק חלק מהתמונה, בפוסט נפרד הרחבתי גם על תל”ג, שמודד את ההכנסות של אזרחים ישראלים מכל העולם, מוזמנים להיכנס לפוסט.
מי שאחראי לחלק גדול של עליה הוא המגזר העסקי, עלה ב4.5%, קצב כפול מזה שנרשם ברבעון הקודם. גם ביצוא נרשמה עלייה מרשימה, כמעט 10% ביצוא הלאומי, כולל שירותים מסחריים ויצוא סחורות. ההשקעות בנכסים קבועים צמחו אף הן, ב6.1%.
אבל מאחורי המגמה החיובית הזו, נמצאת חולשה צרכנית ברורה. ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב4.7%, והצריכה לנפש ירדה בשיעור חד של 5.8%. הציבור הישראלי הוציא פחות, בעיקר בגלל הקדמת רכישות רכב ברבעון הקודם, רגע לפני שהמסים החדשים נכנסו לתוקף. הירידה הקשה ביותר נרשמה בהוצאות על רכבים ומוצרי חשמל, ירידה שנתית של 67% ו35% בהתאמה.
בתחום ההוצאה הציבורית כמעט שלא נרשמה תזוזה, אחרי קפיצה חדה בסוף 2024, נרשמה ברבעון הראשון של 2025 עלייה של 0.1%. דווקא הצריכה האזרחית ירדה משמעותית, בעיקר בשל צמצום בקניות ממשלתיות. גם ההוצאה הביטחונית, שעלתה בחדות ברבעון הקודם, התכווצה הפעם ב15.6%. נראה שהמגזר הציבורי מנסה לאזן מחדש את תקציבו אחרי חודשים של הוצאות גבוהות.
בצד ההשקעות, נרשמה תמונה מעורבת. ההשקעה בבנייה זינקה ב42.7%, אך הלמ״ס מדווחת כי רמת ההשקעה עדיין נמוכה, בדומה לסוף 2021. ההשקעה בענפי תחבורה כמעט ונעלמה, עם ירידה של 98%. גם תחום טכנולוגיות המידע והתקשורת רשם ירידה דרמטית של 75%. אלו נתונים שמעידים על זהירות גבוהה מצד המגזר העסקי, אולי בשל תנאי מימון קשים או פשוט תחושת חוסר יציבות כלכלית.
גם בצד החוץ אפשר להרגיש אי וודאות, יצוא השירותים ירד ב0.5%, אך קטגוריית השירותים המקצועיים דווקא עלתה ב10.5%. במקביל, יבוא הסחורות ירד ב16.8%, אבל יבוא השירותים, ובעיקר תיירות, זינק ב31.5%, כולל קפיצה של יותר מ־100% בתיירות נכנסת. עדיין לא חזרנו לרמות שלפני המלחמה, אבל יש תנועה.
הלקח המרכזי מהנתונים האלו הוא לא רק האם המשק צמח, אלא איך הוא צמח, ועל חשבון מה. צמיחה שמגיעה לצד ירידה בצריכה הפרטית ובהשקעות בענפים עתירי טכנולוגיה, מעידה על התאוששות חלקית שדורשת המשך מעקב. בטווח הקרוב, חשוב לא רק לשפר את הביצועים המאקרו־כלכליים, אלא גם לדאוג שיגיעו בפועל אל תוך הכיס של הציבור.