המשק שוב נעצר, אבל הפעם בלי תוכנית, מודל החל”ת חוזר לשולחן

כשפיקוד העורף מאריך את מצב החירום והמשק שוב נכנס למצב של השהיה, מאות אלפי עובדים מוצאים את עצמם בלי עבודה, בלי שכר ובלי תשובות ברורות. ואם יש משהו שהישראלים כבר למדו בשנים האחרונות, זה שלפעמים המדינה נכנסת למצב חירום, אבל שוק העבודה לא מקבל פתרון.

במרכז הדיון חוזר מושג שכבר שמענו עליו לא מעט בתקופת הקורונה, חל”ת. חופשה ללא תשלום, היא מצב שבו העובד מפסיק לעבוד באופן זמני, אבל לא מפוטר, ונשמר קשר בינו לבין המעסיק. בדרך כלל נושא של חל״ת עולה על הפרק כאשר יש מצב ביטחוני קיצון, מגפה עולמית או מקומית אשר עשויה לסכן חיי אדם. יש לי פוסט שכתבתי על חל״ת מציע לכם להיכנס ולהבין יותר לעומק את כל הנושא של חל״ת.

אבל הפעם, שום דבר לא ברור. מצב החירום בעורף הוארך, המשק סגור למעט עסקים שהוגדרו כחיוניים, אבל שום מתווה לא יצא לפועל. ההסתדרות דרשה להקים מיד מנגנון שיבטיח פיצוי לעובדים שנעדרו מהעבודה בגלל ההגבלות. הייתה אפילו פגישה עם שר האוצר סמוטריץ’, עם יו”ר ההסתדרות ועם ראשי המגזר העסקי, אבל בשורה אין לנו נכון לעכשיו, רק הבטחה, להיפגש שוב.

בינתיים, המודל של החל”ת שוב עולה. זה אותו מודל שעבד בקורונה וגם בתחילת המלחמה באוקטובר, כשמאות אלפים הוצאו מהעבודה אך שמרו על זכויותיהם דרך ביטוח לאומי. הקלות שניתנו אז, כמו קיצור תקופת ההמתנה ודמי אבטלה מהשבוע השני, הפכו אותו לפתרון מהיר ויעיל.
פרופ’ אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, טוען שזה היה אחד הדברים הכי נכונים שהמדינה עשתה בזמן המשבר. לדבריו, גם גופים בינלאומיים באו ללמוד את המודל מישראל.

אבל לא כולם חושבים שזה הפתרון הנכון להיום.
קובי בר־נתן, מי שהיה הממונה על השכר בזמן הקורונה, מסביר שהמודל אמנם עצר פיטורים והיה קל להפעלה, אבל גם גרם לניתוק של עובדים מהשוק. לדבריו, הרבה מהם פשוט לא חזרו אחר כך, ונוצר תמריץ שלילי להישאר בבית. והוא גם מזכיר הבדל חשוב, בקורונה הייתה אבטלה המונית. היום אין. שיעור האבטלה בישראל הוא 3.1% כלומר אין מחסור בעבודה, אלא בעיה זמנית שקשורה להגבלות.

בתמונה הבא אפשר לראות איך אחוז האבטלה עלה בזמן הקורונה, ולהבין אומנם שיש חשש אך זה עדיין לא אותו מצב.
(מדובר בתקופת הקורונה, שנת 2020)

קרדיט: Ynet

לכן קובי בר-נתן מציע פתרון אחר, לא הכול או כלום, אלא מודל שמאפשר להוציא עובדים לחופשה חלקית, כמו בגרמניה. שם, עובד יכול להמשיך לעבוד במשרה מצומצמת, והמדינה משלימה את השכר החסר. כך העובד לא מתנתק מהמעסיק, לא מתרגל לא לעבוד, והשוק שומר על רמת פעילות בסיסית גם בזמן משבר. בנוסף, הוא מציע סיוע ענפי, לפי מי שנפגע הכי קשה, כמו תיירות או חקלאות, ועידוד עבודה מרחוק, במיוחד בשירות הציבורי.

גם במשרד העבודה מעלים הצעות משלהם. מנכ”ל המשרד, ישראל אוזן, טוען שההגדרה של “משק חיוני” צרה מדי.לדבריו, המשק לא יכול לפעול בצורה הזו לאורך זמן, והוא מציע להרחיב את ההגדרה כך שיותר עסקים יוכלו לפעול גם במצב חירום. ההצעה הזו עוד לא התקבלה, ופיקוד העורף מתנגד, אבל הדיון מתקדם.

מה עם אנשים שהם עצמאיים? ממש לא מזמן בנק ישראל הוציא עדכון חשוב:
בנק ישראל מודיע על מתווה סיוע לנפגעי המלחמה מול איראן, באמצעות המערכת הבנקאית. הנגיד אמיר ירון: למבצע “עם כלביא” השלכות על המשק הישראלי בשל הפגיעה הפיזית ובשל צמצום הפעילות באזורים מסוימים ברחבי הארץ. בנק ישראל פועל לסייע לאוכלוסיות שנפגעו מהאירועים ובכך לסייע למשק לחזור לשגרת פעילות כלכלית מיד עם שוך האירועים.

במסגרת זו, בנק ישראל הוביל מתווה סיוע נוסף לאוכלוסיות שנפגעות באופן ישיר מנזקי הלחימה ובכללם משקי בית שנפצעו או שביתם נפגע מירי טילים ונאלצו להתפנות מביתם, בעלי עסקים קטנים וזעירים שפעילותם נפגעה וחיילי המילואים שנקראו לדגל. המתווה הבנקאי הנוסף, מצטרף למתווים הקודמים שגובשו בשנים האחרונות. בנק ישראל ימשיך לעקוב ולפעול ככל שיידרש על מנת לסייע לאוכלוסיות שנפגעו ולתמוך בחזרה של המשק לפעילות מהר ככל הניתן.

המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשווילי: למצב הביטחוני המורכב שנוצר בעקבות פרוץ מבצע “עם כלביא”, ישנן השלכות כלכליות על משקי בית ועסקים רבים, ובין היתר קשיים תזרימיים. המתווה שגיבשנו, ואומץ ע”י המערכת הבנקאית, מהווה שכבה ראשונה ומהירה לסיוע בפן הפיננסי באמצעות הקלה תזרימית לתקופה הקרובה לזקוקים לכך.

מהמצב הזה אפשר ללמוד שיעור חשוב על הקשר בין ודאות כלכלית לבין תפקוד שוטף של השוק.
נכון לעכשיו אנחנו לא באותו הדגר כמו שהיה לנו בתקופות קורונה, אך עדיין חשוב מאוד לזכור. כשאין מתווה ברור, לא רק העובדים נפגעים, גם חברות, ענפים שלמים, ואפילו השווקים הפיננסיים מרגישים את ההשלכות. אי־ודאות תעסוקתית מתורגמת במהירות לירידה בביקוש, לעצירה בהשקעות ולחולשה בצריכה הפרטית. וזה בדיוק המקום שבו מדיניות ממשלתית יכולה לשמש ככלי לייצוב או להפך, לגרום לעיכוב בהתאוששות. עבור משקיעים, זו תזכורת לכך ששוק ההון לא מושפע רק מהמספרים, אלא גם מהיכולת של המדינה להגיב בזמן. היכולת לזהות מצבים כאלה ולהבין את ההשלכות המערכתיות שלהם, היא חלק בלתי נפרד מהשקעה נבונה.