המלחמה שינתה את הסדרי העדיפויות, והאשראי חושף את זה היטב

כשהטילים מאיראן החלו ליפול, הציבור הישראלי לא רק נכנס למקלטים, הוא גם שינה את ההרגלים הכלכליים שלו כמעט בלילה אחד. סוף השבוע הראשון של מלחמת “עם כלביא” הסתיים בירידה חדה של 11.9% בהוצאות הציבור באשראי, אבל דווקא רשתות המזון חגגו, זינוק של 55.3% בהיקף הקניות באשראי, תוצאה של גל הסתערות לסופרים. התחושה הייתה ברורה, אם כבר נשארים בבית, לפחות שנהיה מצוידים כמו שצריך.

סך הקניות ברשתות המזון בימי שישי־שבת הגיע ל422 מיליון שקל, לעומת 271 מיליון בלבד בסוף השבוע שלפני כן. כמובן שזה לא קורה סתם, אלה ברגעי חירום, הצרכן הישראלי מפסיק לחשוב על בגדים או ריהוט, ומכוון את כל האנרגיה למלאי המזון. הנתונים מאשרים את זה, ענפי ההלבשה וההנעלה ירדו ב־75%, וגם תחום הריהוט ירד ב69%. במקביל, רשתות המזון לא היו היחידות שנהנו. גם קצביות, מעדניות והדגים עלו ב3.5%. ואולי הכי מפתיע, תחום התעופה זינק ב90%.
ייתכן שמדובר בישראלים שרצו לחזור לארץ או לצאת ממנה כמה שיותר מהר.

אבל כדי להבין את התמונה הרחבה, צריך להסתכל רגע על חודש מאי כולו. עוד לפני המלחמה, הציבור הישראלי נכנס חזק לצריכה. ההוצאה באשראי בחודש מאי עמדה על יותר מ־47.6 מיליארד שקל, עלייה של 8.1% לעומת מאי בשנה שעברה. חלק מהעלייה הזו מוסבר בצמיחה בהיקף הקניות אונליין, זינוק של 9.3% לעומת השנה שעברה, עם כמעט 28 מיליארד שקל ברכישות דיגיטליות. גם בחנויות הפיזיות הייתה עלייה 6.4%, אך דווקא כאן נרשמה ירידה קלה בהוצאה היומית לעומת אפריל, מה שמצביע על מעבר שקט אך עקבי לעולם הקניות הדיגיטלי.

הציבור ממשיך לקנות, אבל בוחר בזהירות לאן ללכת. בחנויות הפיזיות, ההוצאה היומית ירדה מ־666 מיליון שקל באפריל ל־640 מיליון בלבד במאי. לעומת זאת, באונליין היא זינקה ל895 מיליון שקל ביום, כמעט כפול מההוצאה היומית בחנויות. הציבור מעדיף לא לעמוד בתור, לא להיחשף ובעיקר, לדעת בדיוק מה הוא מקבל.

ומה אפשר ללמוד מכל זה?
קודם כל, שיש תחומים שמגיבים מהר מאוד לשינוי בתחושת הביטחון. כשיש מלחמה, יוצאים פחות, קונים פחות בגדים, נעליים ורהיטים, אבל מבצעים קניות גדולות של מזון. שנית, העולם הדיגיטלי הפך כבר מזמן לאופציה העיקרית של הצרכן הישראלי, גם בתקופות רגועות וגם בעיתות חירום. ולבסוף, גם כשנדמה שהצרכן מתכווץ, הוא פשוט משנה כיוון. השוק לא קופא, הוא רק עובר התאמה למציאות המשתנה.

ובדיוק כמו בהתנהגות הצרכנית, גם הכלכלה כולה תלויה ביכולת שלנו להסתגל. להבין לאן נושבת הרוח, להגיב מהר, ולבחור נכון.