הכלכלה הישראלית תחת זכוכית מגדלת: ארגון ה- OECD מציג את מפת הדרכים שלו

דווקא בימים שבהם נדמה שכל כותרת כלכלית מביאה איתה תחושת חוסר ודאות - בין אם זו האינפלציה שנשארת גבוהה, הגירעון שטיפס לשיאים חדשים או הריבית הגבוהה שמסרבת לרדת - מגיע דוח בינלאומי שמזכיר לנו את התמונה הגדולה.
דוח ה-OECD ל-2025 לא מסתפק בניתוח של איפה אנחנו עומדים, אלא פורס בפנינו מפת דרכים: איפה נדרש שינוי אמיתי, אילו תחומים טומנים בחובם את הפוטנציאל הגדול ביותר, ומה המחיר של חוסר פעולה.

דוח ה-OECD לשנת 2025 מתמקד במצבה הכלכלי של ישראל בעקבות השפעות עימותים גיאופוליטיים, מגמות דמוגרפיות מואצות, הזדמנויות בתחום הבינה המלאכותית ואתגרי שינויי האקלים. הדוח ממליץ על רפורמות מבניות במדיניות המאקרו-כלכלית, החינוך, הסחר, השוק האנרגטי והדיור.

הסיכום יעבוד באופו הבא:

1. מבוא
2. יציבות מאקרו-כלכלית
3. שוק העבודה והדמוגרפיה
4. חדשנות וטכנולוגיה (AI)
5. שינויי אקלים ודקארבוניזציה
6. יוקר המחיה וסחר
7. ניהול סיכונים פיננסיים
8. שיתוף פעולה אזורי
9. סיכום

מבוא:
הכלכלה הישראלית הציגה עמידות בפני זעזועים חיצוניים ופנימיים, אך חשופה לאיומים חדשים בשל עימותים אזוריים, שינויי אקלים ואתגרים מבניים. דוח ה-OECD מציע מפת דרכים לצמיחה בת-קיימא ולחיזוק עמידות הכלכלה.

1. יציבות מאקרו כלכלית. 

מה המצב בישראל כיום:
האינפלציה בישראל התמתנה, אך טרם חזרה ליעד של 1%-3%. החוב הציבורי זינק בעקבות מלחמת חרבות ברזל והוצאות ביטחוניות כבדות, לכך נוסיף את הגירעון התקציבי שגדל לשיעור חריג יחסית.

מה הבעיה/האתגר:
גירעון מתמשך עלול לערער את אמון השווקים, להוביל לעליית תשואות אג”ח ממשלתיות ולפגוע בצמיחה הכלכלית.

מה ממליצים לעשות:

• שמירה על ריבית גבוהה עד שהאינפלציה מתייצבת.
• ביטול פטורים ממסים.
• מיסוי על סוכר, פלסטיק חד-פעמי ואגרת גודש.
• ביצוע בדיקות תקופתיות של הוצאות הממשלה.

למה זה חשוב:
שמירה על יציבות מאקרו-כלכלית היא תנאי בסיסי ליצירת סביבה תומכת להשקעות פרטיות וציבוריות.

מה יקרה אם לא נטפל:
הוצאות החוב יגדלו על חשבון שירותים חיוניים, ותיתכן פגיעה בצמיחה.

דעה מקצועית:
הצעדים נחוצים ונכונים. עם זאת, חשוב ללוות את המדיניות בקצב מדוד כדי למנוע האטה חדה מדי בפעילות הכלכלית.

2. שוק העבודה ודמוגרפיה

מה המצב בישראל כיום:
שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות נמוך באופן משמעותי מהממוצע.

מה הבעיה/האתגר:
האוכלוסיות הצומחות ביותר הן אלו עם שיעורי השתתפות נמוכים, מה שמאיים להאט את קצב הצמיחה בטווח הארוך.

מה ממליצים לעשות:

• חובת לימודי ליבה כתנאי למימון חינוך חרדי.
• שיפור איכות החינוך בבתי ספר ערביים.
• השקעה בהכשרות מקצועיות לנשים ערביות.

למה זה חשוב:
הגדלת שיעור ההשתתפות תומכת בצמיחה, מחזקת את גביית המסים ומפחיתה תלות בקצבאות.

מה יקרה אם לא נטפל:
הפערים החברתיים יעמיקו והנטל התקציבי יגדל.

דעה מקצועית:
זהו אחד התחומים הקריטיים ביותר עבור העתיד הכלכלי של ישראל. חובה לפעול בשילוב תמריצים חיוביים ולא רק תנאים מחייבים.

3. חדשנות וטכנולוגיה (AI)

מה המצב בישראל כיום:
ישראל מובילה במספר הסטארטאפים לנפש אך מפגרת במספר הבוגרים המתקדמים בתחומי AI ובשילוב נשים.

מה הבעיה/האתגר:
ללא הרחבת בסיס כוח האדם המיומן, ישראל תתקשה לשמר את מעמדה כמעצמה טכנולוגית.

מה ממליצים לעשות:
רגולציה גמישה ל-AI.
עידוד פתיחת אוניברסיטאות פרטיות.
שילוב מוגבר של נשים בתחומי STEM.

STEM זה ראשי תיבות של תחומים מדעיים וטכנולוגיים:

S - Science (מדע)

T - Technology (טכנולוגיה)

E - Engineering (הנדסה)

M - Mathematics (מתמטיקה)

כשאומרים “לשלב יותר נשים ב-STEM” או “לקדם חינוך STEM” - מתכוונים:

לקדם אנשים (ובעיקר נשים ומיעוטים) בתחומי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.

STEM נחשב תחום קריטי בכלכלה מודרנית כי הוא כולל את כל התחומים הכי חדשניים שדוחפים צמיחה:

• הייטק
• ביוטכנולוגיה
• רובוטיקה
• אנרגיות מתחדשות
• בינה מלאכותית (AI)
• פיתוח מערכות מחשוב ועוד.

למה זה חשוב:
החדשנות היא מנוע צמיחה מרכזי, ותחרות על כישרונות טכנולוגיים היא גלובלית.

מה יקרה אם לא נטפל:
בריחת מוחות, ירידה בהשקעות זרות, ופגיעה בכושר התחרות.

דעה מקצועית:
התחום הזה דורש מענה מיידי, כולל תמריצים לחינוך טכנולוגי ושילוב יזמים אקדמיים.

4. שינויי אקלים ודקרבוניזציה

מה המצב בישראל כיום:
המשק מבוסס עדיין על דלקים מאובנים, ומחירי פליטת פחמן נמוכים בהרבה מהממוצע ב-OECD.

מה הבעיה/האתגר:
היעדר מדיניות אקלימית חזקה חושף את ישראל לנזקים סביבתיים וכלכליים.

מה ממליצים לעשות:

• העלאת מס פחמן על גז טבעי.
• חובת דירוג אנרגטי בנדל”ן.
• תכנון תחבורתי-עירוני מותאם אקלים.

למה זה חשוב:
הפחתת פליטות תגן על הבריאות הציבורית, תמשוך השקעות ירוקות ותשפר עמידות כלכלית.

מה יקרה אם לא נטפל:
נזקים אקלימיים חמורים, ירידת אמון משקיעים והחמצת הזדמנויות גלובליות.

דעה מקצועית:
ישראל חייבת להגביר את קצב שינוי, במיוחד במיסוי פחמן ותכנון עירוני צפוף ויעיל.

5.  יוקר המחיה וסחר

מה המצב בישראל כיום:
רמת המחירים בישראל גבוהה ב-20%-30% מהממוצע ב-OECD בתחומי מזון, דיור ושירותים.

מה הבעיה/האתגר:
הגנה עודפת על יצרנים מקומיים, רגולציה כבדה ומכסים גבוהים מייקרים את חיי היומיום.

מה ממליצים לעשות:

• פתיחת סחר חופשי רחבה.
• ביטול פיקוחי מחירים ישנים.
• הקלת יבוא.
• הקלת תהליך לרישוי בניה שלוקח 300+ ימים בממוצע, ולכל התהליך 13 שנים בממוצע
• שימור הדחיפה לפרויקטי התחדשות עירונית
• הרחבת השקיפות והמידע על מחירים בשוק השכירות
• השקעה בתחבורה ציבורית לשיפור הגישה לדיור
• רפורמה במס רכישה וארנונה

למה זה חשוב:
יוקר מחיה גבוה פוגע באיכות החיים ובפריון העבודה.

מה יקרה אם לא נטפל:
המשך בריחת צעירים, קיטון בצמיחה, והעמקת אי-שוויון.

דעה מקצועית:
פתיחת סחר היא חיונית אך דורשת תמיכה במעבר עבור יצרנים קטנים וחקלאים.

6. ניהול סיכונים פיננסיים

מה המצב בישראל כיום:
המערכת הבנקאית בישראל ריכוזית מאוד (94% מהאשראי בידי 5 הבנקים הגדולים).

מה הבעיה/האתגר:
פגיעה בבנק מוביל תגרור אחריה משבר מערכתי בשל מחסור בגיוון.

מה ממליצים לעשות:

• חיזוק הפיקוח על אשראי צרכני ונדל”ן.
• שקיפות גדולה יותר בניהול סיכונים.

למה זה חשוב:
מערכת בנקאית יציבה תומכת בצמיחה ומונעת משברים פיננסיים.

מה יקרה אם לא נטפל:
חשיפה גדולה למשברים מקומיים ועולמיים.

דעה מקצועית:
פיתוח שוק אשראי פתוח ותחרותי הוא הכרחי לחוסן פיננסי.

7. שיתוף פעולה אזורי

מה המצב בישראל כיום:
הסכמי אברהם פתחו דלת לשיתופי פעולה אזוריים, אך הפעילות עדיין מוגבלת.

מה הבעיה/האתגר:
חוסר מימוש פוטנציאל סחר אזורי והעדר תשתיות מתאימות.

 

מה ממליצים לעשות:

• העמקת הסכמים אזוריים.
• השקעה בתשתיות תחבורה אזוריות.

למה זה חשוב:
שיתוף פעולה אזורי יכול להרחיב שווקים, להוזיל עלויות ולהגדיל את היציבות.

מה יקרה אם לא נטפל:
ישראל תפסיד יתרונות אסטרטגיים וכלכליים.

דעה מקצועית:
ישראל חייבת לפתח אסטרטגיה ברורה להעמקת קשרים אזוריים ולקידום סחר

 

הסקירה הזו של ה-OECD חושפת פער מהותי בין הפוטנציאל האדיר שטמון בכלכלה הישראלית - ובין האתגרים שמאיימים לקבור אותו תחת גירעונות, קיפאון רגולטורי ופערים חברתיים שהולכים ומעמיקים.
כן, יש לנו יתרונות: חדשנות טכנולוגית, יזמות עולמית, תשתית פיננסית יציבה. אבל ללא מדיניות אקטיבית - כזו שיודעת לדרוש יותר מהמערכת הפוליטית, מהבנקים, מהמוסדות ומהציבור - כל אלו לא יספיקו.
ההמלצות של ה-OECD ברורות, והכדור עובר עכשיו לידיים שלנו: האם נמשיך לטפל רק בכיבוי שריפות - או שנבחר לבנות תשתית לכלכלה שמדברת גם לעשור הבא?