הבורסה ישראלית מתיישרת עם העולם, ומכוונת גבוה יותר

הבורסה בתל אביב מבינה שאם היא רוצה לשחק במגרש של הגדולים היא צריכה לעשות שינוים. כבר תקופה ניכרת שהיא מנסה להפוך את שוק ההון הישראלי ליותר גלובלי, גם מבחינת המשקיעים שפועלים בו וגם מבחינת הדרך שבה הוא מתנהל בפועל.

השלב הראשון כבר יצא לדרך, בחודשים האחרונים אושר רשמית המעבר של הבורסה לימי מסחר גלובליים, שני עד שישי במקום ראשון עד חמישי. השינוי צפוי להיכנס לתוקף בינואר 2026, והוא נועד ליישר קו עם שוקי ההון המרכזיים בעולם ולהקל על משקיעים זרים לפעול כאן. מדובר במהלך תשתיתי חשוב, שמסיר את אחת החסימות הוותיקות ביותר מול השקעות בינלאומיות, פשוט כי ימי המסחר בישראל לא הסתדרו עם שאר השבוע הגלובלי.

במקביל, מהלך נוסף, טרי יותר, נועד להרחיב את החשיפה של ישראל דרך אחד המוצרים החזקים ביותר של הבורסה, המדדים שלה. הבורסה בוחנת הכנסת שותף בינלאומי לפעילות מדדי ת”א 35, ת”א 125 ועוד עשרות מדדים נוספים, שמנהלים כבר היום נכסים בשווי כולל של כ־120 מיליארד שקלים. כל קרן סל או קרן השקעה שעוקבת אחריהם משלמת לבורסה תמלוגים, אבל הפעילות הזו נשארת כמעט כולה מקומית. המדדים אינם עומדים בתקנים של רגולטורים באירופה וארה”ב, ולבורסה אין מערך הפצה עולמי.

כאן נכנסת התמונה האפשרית של שותף זר, גוף בינלאומי שיכול לקחת את המדדים האלה, להסדיר אותם לפי תקינה מוכרת, ולהפיץ אותם לגופים מוסדיים ברחבי העולם. זה לא רק מהלך עסקי, אלא ניסיון עמוק לחבר את ישראל למרכזי ההון הגדולים בעולם ולהפוך את מדדי תל אביב למוצר גלובלי אמיתי. אם זה יקרה, יותר כסף זר יוכל להיחשף לשוק הישראלי, ניירות ערך מקומיים עשויים להיכנס למדדים בינלאומיים ושוק ההון כאן יוכל סוף סוף לשחק על מגרש מרכזי, לא רק מקומי.

הרקע לשני המהלכים האלה לא מקרי. בדירוג האחרון של מדד המרכזים הפיננסיים העולמיים (GFCI), תל אביב ירדה 17 מקומות ודורגה במקום ה־65. זהו מדד שמדרג פעמיים בשנה את המרכזים הפיננסיים החשובים בעולם, תוך שקלול של רגולציה, נגישות, תשתיות, יציבות ביטחונית וחיבור גלובלי. לצד הסיבות הרגולטוריות והטכניות, כמו ימי מסחר שונים או העדר תקינה בינלאומית, גם המצב הביטחוני תרם לירידה, והוסיף לתחושת הזהירות של משקיעים זרים. עם זאת, חשוב לציין שהבורסה המשיכה לפעול לכל אורך התקופה, כולל בימי לחימה, והוכיחה יציבות מרשימה תחת תנאים לא פשוטים.

קרדיט: GFCI

אבל חשוב להבין, זה לא מהלך בלי סיכונים. הכנסת שותף זר למדדים, למשל, עשויה להוריד לבורסה את השליטה בפעילות שנחשבת לאחת המרכזיות שלה. המעבר לימי שישי עלול להיתקל בקשיים תפעוליים וגם בהתנגדויות של עובדים או משקיעים דתיים. ולכן המבחן האמיתי יהיה לא רק בהחלטה אלא בביצוע: האם הבורסה תצליח לעשות את זה נכון, בלי לפגוע בזהות המקומית שלה ובאמון של השחקנים הוותיקים.
אם המהלכים האלה יצליחו, בעוד שנתיים אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במציאות חדשה. משקיע מאירופה מחזיק קרן פנסיה שעוקבת אחרי מדד תל אביב 125, גופים מוסדיים בארה”ב כוללים את ת”א 35 בתוך סל השקעות עולמי, וחברות ישראליות זוכות לחשיפה בינלאומית גדולה יותר, מה שמעלה את הביקוש למניות שלהן ומוזיל את עלויות הגיוס. המסחר בבורסה גדל, המחזורים עולים, ואפילו החברות הקטנות מצליחות לגייס יותר בזכות זרם ההון החדש. כל זה לא קורה ביום, אבל זו בדיוק המשמעות של תהליך שמתחיל בשינוי ימי מסחר ונמשך בהבנה שבורסת ישראל צריכה לגדול.